00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמאmommy

Here Comes the Sun - ta la la la la

בשקט בשקט, בלי שבעלי ידע, התגנבתי למחשב, ואני כותבת עוד רשימה לבלוג. למה בשקט? כי בכלל אני אמורה ללמוד עכשיו ולא לעשות כלום עד תחילת פברואר חוץ מללמוד. אבל איך אפשר ללמוד כשאני כל הזמן נרדמת????

אז לכבוד השמש שבאה לבקר אותנו היום, ולכבוד המעריץ הלונדוני שלי, שגם לו בטח קופא עכשיו ה...., אני מקדישה את הרשימהשמש שלי. או, איך התאהבתי מחדש בשמש.

אז היום בפרץ של נדיבות, השמש שמחממת חזרה אלינו, עם 7 מעלות שמרגישות כמו 3. ככה זה פה, לכל מעלה יש רגשות משלה, לפעמים הן מרגישות כמו מינוס  20, ולפעמים כמו 3. אז כשהבייביסיטר הגיעה הבוקר, באיחור, כדי לפנות אותי מהקטן, ולאפשר לי לפתור מיליון שאלות רבות תשובות בלי שהקטן יעשה לי ברקע קולות של דבדבדבדבפפפ, הודעתי לה שאני חייבת, אבל פשוט חייבת לקפוץ לבית קפה לקנות קפוצ`ינו, כי כל לילה אני הולכת לישון ב- 3:00 לפנות בוקר בגלל הלימודים ואם אני לא שותה קפה אמיתי עכשיו, אני כנראה לא אשאר עירה הרבה זמן.

זה מה שאמרתי לה, אבל בינינו, מעבר לעובדה שלא בא לי ללמוד, פשוט רציתי קצת חום ואהבה. קצת מגע חם ומלטף של שמש. וזה בדיוק מה שליטף אותי שם בחוץ, 7 מעלות מרגיש כמו 3, בלי שמש. ורוח.... שתלך לחפש, לא רוצה לצאת? לא צריך! ישבתי בקפה, לפחות הקפה טוב (Red Horse Cafe, 12th street & 6th Ave Park Slope), ועשיתי את עצמי לומדת, בין ערימות של חבר`ה צעירים ומגניבים עם Mac.

חזרתי הביתה מאוד מאוכזבת ממזג האויר. וגם מהעובדה שמצאתי את הקטן ער, ומהעובדה שהוא התעורר אחרי 40 דקות ולא בא לו לישון יותר. לא ישן? לא צריך! שתמשיך לבייבסיטר, אני הולכת לחדר שלי ללמוד!

אבל לכל אגדה יש סוף טוב.

האמצעית הודיעה לי בבוקר, שאבא הודיע לה שיש היום מזג אויר יפה: "אמא אולי כשתבואי לאסוף אותי מהגן נלך לגן השעשועים עם scooter (שזה קורקינט)???"

אמא טובה אני? בטח אמא טובה! התלבשתי טוב טוב, שלא יהיה קר שם בחוץ, מגפיים עם פרווה, עד הברכיים, סוודר, ג`ינס שלא תיכנס רוח, המעיל הארוך שמכסה את הטוסיק שלא יהיה קר שם מהרוח. כי כבר הבנתי מה זה ה-7 מעלות מרגיש כמו 3, העמסתי את הקטן בתוך חליפת שלג, לתוך שק שינה שבעגלה. העמסתי את הסקוטר על העגלה (בזהירות), וצעדתי מרחק חצי דקה לבית ספר (לפחות זה). והנה, איך שראיתי את הבת שלי בכניסה לבית ספר, ככה כמו בסיפורים (טוב, נו זה היה קצת אחרת, אבל למה לקלקל?!?!?!) יצאה לה השמש. וצעדנו עם הקורקינט והעגלה אל עבר הפארק, לגן השעשועים עם מילוני הורים אחרים. הורים מחייכים, עם ילדים מחייכים, כולם הלכו ב- slow motion, הייתה תחושה של חום בפארק החום אפור, עם השלוליות והאגם הקפוא, אחרי חודש וחצי של קוררר, סוף סוף יצאו כל עכברי העיר עם חיוך לגן השעשועים.

וכל מה שנשאר זה לחכות שיגמר ינואר, כדי שיתחיל פברואר, כי אחריו מגיע מרץ שזה עוד קר, אבל תיכף אביב.

 


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל noaronen1 אלא אם צויין אחרת