00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

מחלקה ראשונה במסע לירח

בין קצה העולם למרחק אינסוף, שוכן הירח. לבן וגדול שמאיר את הלילה. בלילות הוא תמיד שם. בחלומות אני מטיילת עליו, חוצה לאורכו ולרוחבו בצעדים מהירים. משתדלת לזכור כל פינה חשוכה ופנים מלוות. אורו של הירח מסנוור לפעמים, ולפעמים הוא רק מאיר הילה לבנה מסביבי. אני נעה עליו בקלילות, שטה עליו בצעדים מהירים. רואה סביבי עבר והווה ועתיד, נעה הצידה בזמן. אני פוגשת פנים על הדרך, מוכרות מן העבר, חדשות שיגיעו בעתיד. שואלת שאלות, מחפשת עוד תשובות, מסע של גילוי עצמי. מרגישה ורואה ושומעת את כל אותם הצלילים המוכרים שהתנגנו לאוזניי, פרצופים משתנים מסביבי ואני עדיין אני, קצת אחרת, קצת בוגרת. אני.

את תווי פניו לא שכחתי לרגע, חיוכו הגדול שקיבל אותי בחיבוק מאיר בין הצללים. הוא הביט בי ומיד ידעתי, זכרתי אותו והבנתי. כך תמיד הוא יישאר בראשי, כך הגיע וכך לעולם לא יחזור. הוא מתגורר שם, בין הרי ירח בעוצמת החלומות.

וכך בכל לילה, אני טסה, במחלקה הראשונה במסע לירח, המחשבות, החלומות, האהבות- כולן ארוזות במזוודת ליבי.  מטיילת אל עומקו של הירח, שם אשייט עד שימלאו בי כוחותיי וגם כל הזכרונות.

ואם שוב ממש אתגעגע, בלי להפריע למנוחתו בכל פעם, אגיע ואציץ מידי פעם לבדוק לשלומו. כי כשהוא שם אין לו כאב, נותר בו רק זיכרון אחד של חיים שלמים. וחיוך..

מחלקה ראשונה במסע לירח.. מסע אל האינסוף, הווה, עתיד, עבר.. בכל זמן וזיכרון. הוא איתי.

ואני מתגעגעת..

יש דברים שלא שוכחים.. כמו את הירח למשל..

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

11 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת