00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תופרת חלומות

הצד השני של הגשר,מרי לוסון, ביקורת ספרים, המלצה

קנדה, עירה קטנטנה בצפון, ליד אגם ענק ושמורה אינדיאנית.
איאן הוא הבן של רופא העירה, נער חכם ונעים הליכות עם אמפתיה לכולם וסימפטיה לילדים.
ארתור דאן הוא נער רגיש ושתקן, גדול וגמלוני ובעיקר- איכר.
הזמנים משתנים. פעם בזמן "הווה", מנקודת מבטו של איאן, ופרק בזמן עבר, מנקודת מבטו של ארתור הנער, אחיו הבכור של ג`ייק.
רק בפרק 12 העבר וההווה מתאחדים ל"עכשיו".

הכולמתחיל ונגמר באשה אחת, האשה המושלמת, היפה והמתוקה של ארתור - לורה."בחווה קטנה, כשלושה קילומטרים מסטרואן, חיה לה אשה יפהפיה" זהו משפטהפתיחה של הספר "הצד השני של הגשר". כמו התחלה של אגדת ילדים.
איאן מתאהב בה בהתבוננות ממרחק ומתחיל לעבוד בחווה של ארתור ולורה, בשבתות.
זו לא העבודה שהיית מצפה מבן של רופא לבחור. אבל איאן בוחר בעבודה הזו בשביל להתקרב ללורה.
"והיאהביטה בו ישירות, בו ורק בו, עם העיניים הרכות והנפלאות האלה, עינייםשהבחין שהן תמיד נראות מוצלות, כאילו טומנות בחובן תעלומות שעומקן בלישואר, או- רק עכשיו עלתה על דעתו האפשרות, עם הבכי של התינוק וההתנהגותשל הילדים - כאילו היא עייפה כל הזמן" (עמוד 16).
עייפה כל הזמן, והנער מוצא בכך יופי. כן, אני עדיין עייפה. מרוצה, שמחה ועייפה. גם יפה.
סצנותהנקה וכמעט הנקה תפסו אותי מתגעגעת להנקה. נזכרת בגעגועים בשלווה הזו,בחיבורים האלו ובתמימות הבלתי נתפסת שבה אשה מניקה חולצת שד למען התינוקהרעב שלה וכל שאר העולם נעלם באושר.
"הוא לא ממש הקדיש  לעבודה בחווה- העבודה שניסה להשיג - מחשבה. מבחינתו ארתור דאן יכול לרתום את המחרשה שלו למוס.
כרגעכל תשומת ליבו היתה נתונה למאמץ שלא להביט בתינוק, שהשחיל את היד, לאייאמן, לתוך השמלה של אמו ומשך במה שמצא שם, תוך השמעת קולות מצמוץ נרגזיםבשפתיו.
לורה שחררה בעזינות את האחיזה של היד הקטנה. "ששש" אמרה לתינוק. היא חייכה שוב אל איאן, נראית כאילו לא הבחינה במבוכה שלו.(עמוד 17).

זה סיפור מתוק, כמו אהבת נעורים, כמו אהבתו של איאן ללורה. כמו אהבתו של ארתור ללורה.
זהו סיפור מלוח, כמו דמעות של געגועים, כמו פרידות ולוויות וגירושין.
זהו ספר שמשיט את הקורא בקאנו על אגם ומעניק שלווה לקוראיו, אך ברגע שהפעמון על המזח יצלצל השלווה המדומה תיגמר.

אי אפשר לפרט יותר מבלי לגלות את הסודות המופלאים המסתתרים בו.
סודות על חברים, חיי קהילה, עזרה הדדית וטוב לב. וגם על חשיבות המחשבות ועד כמה המחשבות שלנו יוצרות את המציאות שאנו רואים.
במיוחד כשאנו המספרים.
הסיפור שארתור מספר לעצמו הוא המציאות שלו.
הכאיבו לעצמכם בסיפור שלכם, ויכאב לכם. ככה פשוט, המחשבות והסיפורים.
ביחרו לספר לעצמכם סיפור שנעים לכם לשמוע, וזו תיהיה המציאות שלכם.

אהבתי מאוד. גם קריאה שניה מהנה ביותר.
ובעת הקריאה קטפתי לי תובנות כמו תפוחים מהמטע של לונץ, זה שהחזירים נוברים בו בורות.

מומלץ, באהבה רבה.
עינבל

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עינבלית אלא אם צויין אחרת