00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

על פייסבוק, חברים ושנת 2010

את שנת 2010 אני פותחת אחרי עשור גדוש ביותר שנסגר (שכבר דובר עליו כאן רבות). אחרי חשבון נפש ארוך וזמן ממושך של מחשבות, עיקר המסקנות שסומנו הן שדרושה לי רכישה של עוד תחומי עניין, אני חייבת להקדיש לעצמי עוד קצת זמן (שחסר לי כל-כך) והכי חשוב- להרחיב את מעגל החברים שלי.

את רוב שעות היום בשנתיים וחצי האחרונות אני מעבירה בעבודה, משרה מלאה וקצת יותר לפעמים במשרד גדול במרכז תל-אביב. עמוסה בקביעות עד קו הסיום הזמן וממשיכה לשעות של שיגרת אימונים, סידורים ושאר ירקות. הזמן שיש לי בימים כמו אלה להקדיש לעצמי, לשוטט בין תחומי עניין חדשים לפגישות חולין עם קרובים וחברים הוא קצוב ומתוזמן, דחוק בין פינות לסיומות של זמנים שקבועים מראש. ולא, אני לא מתלוננת. וכן, אני יודעת שהבחירה בידיים שלי. אני לא טוענת שלא טוב לי, רק משחררת ששיגרה לפעמים היא עניין מתסכל.

מה ששומר על הקשר והעדכון השוטף שלי לעולם שבחוץ, הוא הגישה למחשבים ולעולם הווירטואלי באופן זמין. הרבה מחבריי הטובים ביותר פזורים בזמנים שונים, בערים שונות ברחבי הארץ ובגם עולם, סבוכים בין שגרה משל עצמם ועומסים אחרים. החיבור לרשתות ולתוכנות המסרים הוא ההקלה והתקשורת הקלה ביותר ביני לבין כל אותם אנשים.

לתחילת השנה הזו, אני קודם כל מאחלת לעצמי לגוון, ליצור ולהתערבב בין מעגלים חברתיים נרחבים יותר, חזקים יותר. כי הגיע הזמן להשקיע בעצמי את אותו הכח והזמן שאני משאירה לכל השאר.

 

ובאותו עניין, קצת דומה, קצת שונה, גם מתנגד ובאותו זמן גם מזדהה..

 

אתמול פורסמה בבלוגיה רשומה מעניינת וחשובה של צלהגשם על קשרים חברתיים, פייסבוק ושאר רשתות חברתיות.

למען הגילוי הנאות, קראתי את הרשומה בתחילה ברפרוף וכשהמחשבות עליה בעקבות המסקנות הרבות לא עזבו אותי, חזרתי וקראתי אותה פעם נוספת, הפעם בעיון תוך מחשבה קצת אחרת.

אם להודות בכך, פייסבוק בהחלט תופס שלב חדש ורחב הרבה יותר בפלטפורמת הרשתות והתוכנות למסרים מיידיים וממלא את הזמן הווירטואלי שלנו בהרבה תכנים, לעיתים עיקרים פחות וטפלים קצת יותר.

אני לא מתכוונת לצאת כנגד אותה דעה של אותה כותבת. אני אפילו מזדהה עם חלק מהדברים שכתבה. אולי אם היינו מקדישים את הזמן יותר למציאות ופחות למקלדת, היינו מתפתחים קצת אחרת.. ואני גם מודה, שיצר הסקרנות לפעמים פותח תיבות פנדורה שאף חרטה לא מצליחה לסגור והזמן שגוזל ממני אותו פתח בהחלט נוטה לפעמים להיות כבד ומיותר.

 

אני רוצה לחזור קצת אחורה בזמן ולפתוח ארגזים ישנים של זיכרונות של צעדיי הוירטואליים הראשונים. את רבים מחבריי הקרובים הכרתי בקהילות וירטואליות (אפילו כאן בתפוז) בתקופות שונות ואת אותם קשרים חברתיים שהתחילו מאחורי מסך ומקלדת הצלחתי להפוך לחזקים ובלתי נפרדים. אילו חברים שנמצאים לצידי ברגעים שמחים או כואבים, מחזיקים את ידי ברגעי משבר ושמחים איתי בשבירת שיאים אישיים, אילו אותן דמויות רבות בחיי שהתחילו ככינויים מגוחכים לעיתים, ומאנונימיוּת גמורה הפכו למוכרים, אהובים, נאהבים ומקושרים הרבה יותר מרבים שהכרתי בחיים שבחוץ. ויש כאלה שאני די בטוחה שלא היתי מכירה בדרכים אחרות.

 

פייסבוק ותפוז הן רק שתי דוגמאות מתוך אינסוף עולמות שהפכו למקומות חברתיים פוריים ורוויים במידע על חברים, מכרים, קבוצות, פעילויות ושאר ירקות. את המידע שאני שוחה בתוכו למדתי לסנן ולקטלג לפי מה שחשוב...

 

וגם על-פי הסקרנות..

רק שלא תהרוג את לי החתול..

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

19 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת