00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מס"ע - מסעות, סיפור-סיפורים ועסקים

483700 ועוד קצת - על הבלוג שלי ב `רשימות` במלאת לו שש

כמותני או איכותני?

כשמדברים על סטטיסטיקה בעולם הווירטואלי, כלומר על מספר הכניסות לאתר שלך, כמדד להצלחתו, אני נוהג ולהתבדח ולומר: "זה האתר שלי, עד עתה נכנסו אליו 7892 פעמים, מתוך זה - 7800 - זה אני...". לעתים, בהרצאות ובמפגשים שלי עם מנהלים ועובדים, אני רואה את הלהיטות של שומעיי ואת האובססיביות שלהם בעניין הסטטיסטיקה: "יש לנו המון כניסות לפורטל, יש לנו 735 קהילות ידע, יש לנו 500 יוניקים מדי יום...". זה יפה, חשוב, אבל לא העיקר. מה שבאמת חשוב הוא הסטטיסטיקה "איכותנית" לא ה "כמותנית", דהיינו - אם מישהו חיפש פעם אחת משהו והגיע לבלוג שלי או לפורטל שלך - זו הסטטיסטיקה החשובה יותר, משום שידע הוא ידע לפעולה ולא (רק) לאגירה.

מה הסיפור?

אני מספר את זה, כי פתחתי את הבלוג שלי ב `רשימות` בסוף דצמבר 2003, כלומר לפני שש שנים. נכון לפי מונה הכניסות שקיים במערכת הניהול של הבלוג, עד עתה, סוף דצמבר 2009, נכנסו לבלוג 483700 וקצת פעמים כדי לעיין בכ 330 רשימות ובעשרות רבות של רשימות קישורים. בהתחשב בכך שהמונה הופעל באוקטובר 2004, הרי שבהחלט ייתכן שמדובר בכמעט חצי מיליון כניסות. וואו. אני לא יודע להגיד אם זה טוב או רע, הרבה או מעט, אם זה מעיד או לא, אבל אני יכול לומר שכל כניסה לבלוג מחממת לי את הלב.

זו תחושה נהדרת לדעת שמישהו, הטריח את עצמו, והקליק את הכתבות של הבלוג בשורת הכתובת בדפדפן, או חיפש את אחת המלים המופיעות בבלוג שלי, במנוע החיפוש, או הקליק על קישור ששלח לו חבר. ייתכן ומי שחיפש במנוע החיפוש `ניהול ידע` הגיע לכאן (זכיתי והבלוג שלי מדורג גבוה שכמחפשים `ניהול ידע`), זה אינו חשוב. אני רק מקווה שמי שהגיע לכאן, מצא את מה שחיפש, ואם זה אכן קרה, אשריי. חלק מאלו שכך עשו, כתבו, ואני פרסמתי וקישרתי אליהם, ראו בהמשך.

קבלתי תגובות. לא תמיד רבות, לא תמיד נעימות, אך תמיד מלמדות. במיוחד, ריגשו אותי התגובות לרשימות שלי שעסקו במסעות בתי ובני לפולין, בסיפורים האישיים שהבאתי, אך גם למדתי רבות מהשיח שהתקיים לעתים סביב רשימות שהעליתי בנושאים המקצועיים בהם אני עוסק. לעתים ציער אותי שהתגובות הבוטות ביחס לרשימות בתחום המקצוע היו בעילום שם ופרטים. סברתי שנכון יותר לקיים שיח פתוח בעת שדנים בידע, אך זו כמובן זכותם המלאה של המגיבים לשמור על אנונימיות ולהתבטא בסגנונם. לא מחקתי ולו פעם אחת תגובה בבלוג. אף לא פעם אחת. גם לא `סגרתי` את האפשרות להגיב. זה לא נראה לי נכון ואני שמח שכך נהגתי.

הרביתי גם ברשימות קישורים, בצד השמאלי של הבלוג שלי. סברתי כי לאדם יש תחומי עניין רבים, המהווים גם הם נדבך חשוב בעולמות התוכן שלו. כתבתי כאן כי גם רשימות קישורים הן תוכן בעל ערך. אני מקווה כי מעת לעת, קוראיי העיפו מבט על רשימות אלו, משום שאני טורח לעדכנן תדיר.

הבלוג ואני

לו היה הבלוג הזה יצור אנושי, הרי שהיה עומד כעת על מפתנו של בית הספר, יושב בכיתה הראשונה, פעור עיניים והלום מן הסביבה החדשה. הבלוג הזה הוא יציר כפיי, ובמובן זה הוא אכן בן אנוש, ואני אכן נפעם שוב ושוב מכמות הבלוגים הקיימת ברשת, מתרומתי שלי, ומחלקי הצנוע בכך. בשנים שחלפו מאז פתחתי אני את הבלוג שלי, הדבקתי בחיידק חברים שלי שהפכו לבלוגרים בעצמם, הרביתי תלמידים שהיום הם בלוגרים מעולים בפני עצמם, פרסמתי מה כתבו לי אלו שלמדו עמי, פגשתי פנים אל פנים אנשים שהיכרתי קודם רק ברשת, תיעדתי, צילמתי ושיתפתי במסעות למידה עם ארגונים שזכיתי ללוותם וסיפרתי בבלוג שלי את סיפוריהם, גם מסעות אישיים שלנו צילמתי ועל חלק מהם כתבתי, ועוד ועוד. יש לי כ 150 מנויים הרשומים לדיוור ובוודאי עוד כמספר הזה ואולי יותר שכללו את ערוץ ה RSS של הבלוג שלי בקורא ה RSSים שלהם. אני עושה רבות על מנת להלהיב את קוראי ללמוד, לקרוא ולדעת באמצעות ה RSS. אני יודע לספר שרבים מהם עושים כך, והדבר משנה לחלוטין את הדרך שבהם הם לומדים, מתעדכנים וצורכים מידע וידע.

מפגש אישי או ווירטואלי?

לא זנחתי ולחלוטין לא וויתרתי על המפגש האישי, הבלתי אמצעי, הישיר - עקב הנוכחות המקוונת שלי ושל עמיתים שלי. ההיפך. במרוצת השנים האלה, יזמתי ושמחתי מפגשים והשתתפתי במפגשים כאלה, רק טוב קרה בהם. למה עשיתי זאת? כי בני אדם אוהבים להיפגש, To socialize. מניסיון של למעלה מחמש עשרה שנים באינטרנט, מסתבר שגם בלוגרים הפעילים בעולם הווירטואלי - מאוד אוהבים להיפגש פנים אל פנים. כך היה בכנס הבלוגרים הראשון בישראל שערכתי ביוני 2005 בתל אביב, כך היה ביום הכיף לבלוגרים שערכתי בגלבוע בדצמבר 2006, כך היה בכנס הבלוגרים הבינלאומי שנערך במרכז הבינתחומי בהרצלייה ביולי 2007, כך היה בספרנוספירה הראשונה בישראל, כנס הספרנים הבלוגרים הראשון שאירחתי אצלנו בבית. מעט קודם לכן, התארחנו, כותבי `רשימות` בבית בתו של עמיתינו צבי גיל, למפגש נפלא.

בדרך, נתקלתי בחידות לא פתורות. הבאתי אותם כאן והם מחכות עדיין לפתרונן. אולי יימצא כזה, מי יודע.

`דף חדש` והעתיד

ועתה, עם כניסתה של השנה האזרחית החדשה, אנחנו ב `רשימות` על סיפן של תמורות שמחייבות אותנו "להתבגר" ו "לעזוב את הבית". באוקטובר 2007 זה היה הקדימון. אז צוטטתי בידיעה ב NRG כמי שמגדיר את `רשימות` כ "זהותו המקצועית והווירטואלית" וכ "ביתו המקוון – הראשון, המרכזי והעיקרי". מה שנכון בהחלט עד לרגע זה. ובימים אלו,מעט יותר משנתיים אחרי הקדימון, הגיעה ההודעה שנפתח `דף חדש`כמו רבים אחרים משכניי, אני מחפש את האכסנייה הווירטואלית שתחליף את הבלוג הזה.

אני רוצה לומר תודה לקוראים שלי, ולהודות ולהוקיר את ירדן, את אורי ואת אילן שאיפשרו לי ולכולנו - שיהיו לנו קוראים.

שנה אזרחית טובה, בריאה ושקטה לכולנו,

שלכם

יגאל חמיש

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל yigalc אלא אם צויין אחרת