00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

יציאת חירום

 

היא נכנסה לאותו חדר חשוך והבעירה את הריח של החופש. כשסגרה את הדלת מאחוריה, יחד איתה ננעלו בפנים כל הפחדים והחלומות. ריח שרוף באוויר. היא קיוותה לא להישרף בעצמה. היא יודעת שהרגע הזה עלול להיות נעים ומותח גבולות לשחקים ועשוי גם לכבות בה כל-כך הרבה תחושות חשוכות.

הוא קיבל את פניה בחום, חיבוק רחב בשקט של חופש. הוא לימד אותה לאט כיצד לנהוג בהגה הריחוף ואיך לאחוז בשחרור בידיה הרועדות. השקט התחלף בלחשים ורעשים מול העיניים, צחוק התגלגל בין עיניהם הדומעות האדומות. השליטה בידיהם נשרפה כלא היתה בלהבת הרגע, יצאה בדרך יציאת חירום. היא הותירה בהם חלל שחור- מקום לחלום ולצעוק - לערבב מציאות בדמיון. יציאה מעולם צלול של שפיות אל חושך בכנות מעורפלת.

היא לא הכירה את התחושה ואחזה בה, מקווה לא לשרוף אותה בשתי הידיים. היא קשקשה ושיקשקה בכל צעד שעשתה בתוך החושך שהאיר לה שלל צבעים שנכבו והשאירו לה את כל הפחדים. היא הביטה בו, עיניים זרות וקרות, כאלה שלא הכירה. כל-כך בטוחות בעצמן. והיא כבר לא הכירה אותו. וגם לא את עצמה.

יציאת חירום הם קראו לעולם הזה. חלמו ביחד אלף הזיות מעל פני האדמה. בחדר קטן בעולם חשוך מאמת הם יצאו לטייל בין שבילים מסנוורים של מציאות משתנה. הוא אחז בידה שלא תיפול, הוא כל-כך בטוח בעצמו והיא ממש לא. הוא נפל ונחבל ונשאר שם מאחור בזמן שהיא חיפשה את הדרך בחזרה לחופש שלה. היא שחזרה צעדים ורצה בחזרה אל תוך עצמה, למלא את החלל שנפער בגופה. שחררה ממנה את החירום וכיוונה ליציאה. חזקה ובטוחה - אל הדרך המוכרת שלה.

את אותו ריח שרוף באוויר היא לא יכולה לשכוח. מידי פעם הוא עולה באפה שוב ומזכיר לה את צבע המציאות שקורסת לתוך תהום אינסופית ונשטפת במים שחורים של אחרים.

 

הוא... ברח, נשאר מאחוריה.. הלך ונעלם.

והיא נשבעה שלא תחזור ולא תברח אל תוך הסיוט הזה שוב לעולם.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת