22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

המסע לעמק החלומות

ההזמנות שלי


כאן ג.זהב......מבשרת את בוא השבת

 
 
 
 
 
היי היי לכולם
כאן ג.זהב (כאילו דה ג.יפית) ......ברור
מבשרת ומודיעה בקול רם
שאוטוטו השבת מגיעה
 
יששששששששששששששששששששש
 
בינתיים רק רוחות סוערות.....ואולי גם שדים
גשם אין
אבל לא נורא בכיףףףףףףףףףףף
אחרי שבישלתי אתמול לגדוד
אחותי מתקשרת היום
אתם עושים איתנו שבת......ולשתוק
 
שתקתי
ניקח את האוכל שבישלתי אתמול
בטוחה שתהיה הצלחה
וכולם לוקלקו את האוכל שלי
ואחותי......נה-נה-נה
 
היום בערב נר שמיני של חנוכה
8 ימים
שפח השמן הספיק
נס....
ומאחלת לכולם
שניסים הגשמות וחלומות
לכולם יוגשמו
 
 
ברוך אתה ה`
אלוהנו מלך העולם
שציווה לנו
להדליק נרות שבת
אמן
 
 
 
 
ערב אחד שאלנו את סבא: "האם זכית פעם לראות את אליהו הנביא ?"
"מעולם לא ראיתי את אליהו הנביא" ענה "לא במוצאי שבתות, לא בלילות הסדר, ולא בחגים אחרים. אבל יודע אני שהוא היה מגיע לכאן, כמו לכל בתי ישראל במוצאי שבתות ובלילות החג."
וסבא ידע מה שהוא אומר !
בסתר לבי חושד אני בסבא שהוא ראה גם ראה את אליהו, כשהיה סר לבית. ומי יודע, אולי גם החליף עמו דברי תורה. ומדוע אינו מודה בכך ?
אין ספק שסבא יודע מה שהוא עושה.
לבי אמר לי שגם אני ראיתי אותו . אלא שהייתי ילד ולא ידעתי מה רואות עיני.
ומעשה שהיה כך היה :
רוכל היה בעירנו, שהיה מוכר צימוקים ושקדים. והיתה לו חנות , וכל סחורתו לא היתה אלא שני שקים מלאים צימוקים ושקדים, והיה מחזר עמם מבית יהודי לבית יהודי. וכשהיה נכנס לבית היה פותח בשיר...
שיר על גדי ועל ילד יהודי. הגדי מוכר סחורה . צימוקים ושקדים . והילד לומד תורה.
אותו רוכל, ר` דן, היה נכנס לביתו של סבא בכל מוצאי שבת בעת שכל בני הבית היו יושבים ואוכלים שקדים וצימוקים שקנינו מר` דן, ושרים את שיריו.
אמא אהבה את שיריו. וביותר את השיר על הגדי והילד היהודי, והיא היתה שרה לנו את השיר בלכתנו לישון. והוא היה נשזר בחלומותינו , במשך השנים נשכחו המילים אבל הנעימה היתה מתנגנת מעצמה בעת שהייתי יושב ולומד תורה.
שנה אחת כשעליתי לירושלים, ישבתי כל הלילה בט` באב על הרצפה, מול אבני
הכותל המערבי, אמרתי קינות ופרקי תהילים. לידי ישב אדם שדומה היה לר` דן הרוכל, שהיה מוכר צימוקים ושקדים בעירנו. אמרתי לו שלום והחזיר לי שלום, וסיפר לי שהוא איש ירושלים.
האיש ידע סיפורים רבים ואגדות נפלאות על חורבן ירושלים , וכך סיפר :
" לאחר החורבן היה רוכל אחד ביהודה, שעסק במכירת חיתולים לתינוקות. היה הרוכל עובר מעיירה לעיירה ומכפר לכפר וקורא בקול: "חיתולים ! חיתולים !" וכשקרא חיתולים חיתולים – התחיל קולו לזמר, והנעימה היתה נעימתו של ר` דן שהיה שר ומכריז "צימוקים ושקדים".
הבטתי שוב בפניו ושאלתי אותו : "האם אינך מוכר לפעמים צימוקים ושקדים ?"
"לפעמים" הודה "לפעמים" מבין אתה "אני מוכר כל דבר הנחוץ לילדים. פעם צימוקים. פעם שקדים ופעם חיתולים".
"אולי היית נושא את השקים על גבך" ? הוספתי לשאול.
"הייתי נושא כל משא למען ילדי ישראל, הרי ילדים הם תקוות עמנו ומהם ייצא משיח. ויש לשמור עליהם מכל משמר...".
הייתי נרגש מאוד, רציתי לשאול אותו עוד שאלות רבות אבל הוא שקע בספר הקינות ויותר לא דיבר דבר. מאז הייתי שב והולך לכותל ומחפש את הרוכל, שפניו היו דומים כל כך לפניו של ר` דן הרוכל, שהיה מגיע לביתנו במוצאי שבתות. אבל שוב לא פגשתי בו.
לפעמים, אני חושב, שאותו איש שפגשתי ליד הכותל ור` דן - לא היו אלא איש אחד. ומי יודע אם לא היה זה אחד מתלמידיו של אליהו הנביא, ואולי היה זה אליהו בכבודו ובעצמו.



 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

5 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
ההזמנות שלי

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הלב מזהב אלא אם צויין אחרת