00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמא של...

אמא, איפה את

18/12/2009
נסעתי אתמול ברכבת. מולי ישבו בחור ובחורה שדנו בדרכי ההגעה הביתה מהרכבת. הבחורה אמרה שהיא תיסע באוטובוס והבחור נראה כמתלבט ואז חייג מספק בסלולרי שלו. "אמא, איפה את?"
האם ענתה לו מה שענתה והוא המשיך לשאול, מי בבית ואיפה האחות תוך שהוא אינו מסביר את רצונו או הסיבה לכל השאלות. אחרי שנפרד מהאם, התקשר שוב, כנראה לאחות וגם ברכת השלום אליה היתה: "איפה את?"
לה הוא כבר הסביר שהוא ברכבת שמגיעה עוד כעשר דקות לתחנה והוא מבקש שתבוא לאסוף אותו.
 
למשא ומתן  ביניהם כבר לא הקשבתי. חשבתי על שיחות הטלפון ביני ובין ילדיי. הבן הקטן מתקשר לשאול מתי אגיע הביתה או להודיע לי שהוא הולך לחבר. הבן הגדול לעומת זאת, מתקשר לשאול, מה הכנתי לאכול או אם סבתא תבוא להגיש לו ארוחת צהריים. אבל כשהוא צריך ממני משהו בעיקר הסעה או כסף הוא שואל: "אמא, איפה את?"
 
למודת נסיון אני עונה בשאלה: "מה אתה צריך?"
 
אני רוצה שתקחי אותי לתל אביב.
אני צריך שתתני לי מאה שקל.
אני צריך לקחת את המערכת לחבר וקשה לי לסחוב אותה ברגל.
 
לפעמים אני חושבת שהוא סתם מתעצל, מצד שני, ברור שנוח שיש הסעה. יש לו בעיה להתמצא בשטח לא מוכר, למשל, תל אביב וגם צריך שני אוטובוסים. לפעמים אני תוהה אם זה אמיתי או קשור לליקויים שיש לו והדיסלקציה. מצד שני, אם לא  יתאמץ איך יצליח. 
 
ניסיתי להסביר לו: תבקש ממני מה שאתה צריך, ללא תלות בשאלה היכן אני ומה אני עושה. אם אחליט להענות לבקשתך, זה לא משנה היכן אני נמצאת, ואם ארצה לסרב, אסרב וגם אז מקום הימצאי אינו רלוונטי.
 
זה לא עוזר.
בשבוע שעבר התקשר: "מה את עושה ביום שלישי?"
"אני צריכה לבדוק ביומן", עניתי.
"אז תבדקי".
"מה אתה צריך?"
 
"ביום שלישי יש פתיחה של בית קפה בעיר ואנחנו עושים את המוזיקה. רציתי לתת לך הזמנה".
חשתי קצת נבוכה. "נדמה לי שאני פנויה", אמרתי לו.
"אז תבואי?" חשתי את ההתלהבות שלו בטלפון.
"כן, בטח, אפשר להזמין חברה?"
"אני אביא לך הזמנה זוגית".
 
אחר כך חשבתי על זה שאני תמיד מתפתלת מול התובענות האינסופית שלו. אם רק היה אומר: "אמא, אני מזמין אותך לפתיחה של בית הקפה בעיר, אני הדי-ג`יי". מיד הייתי עונה בשמחה שברור שאבוא, וכל ההתפתלויות היו נחסכות משנינו.
 
הנער מהרכבת סיים את השיחה עם אחותו ואמר לבחורה: "אני אתקשר שהרכבת תעצור, היא חמש דקות מכאן." הצליח לו. גם לבן שלי מצליח לפעמים אבל תרבות השיחה הזאת אינה ברורה לי. אולי זה משהו שקשור לבני נוער ואחר כך כשמתבגרים אנחנו מבינים שאם ברצוננו לבקש משהו עלינו לבקשו בצורה ישירה ולא לחקור את האדם מולנו למעשיו או מקום הימצאו.
 
בכל אופן, הגעתי לפתיחה. הבן שלי הסתובב כמו טווס והציג אותי: "זאת אמא שלי". שמחתי שהצליח לו הפעם.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

37 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל CreazyMom אלא אם צויין אחרת