00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

גשם בוא

מים עיליים - טובים הנתונים ממראה העיניים, או המציאות מול המיתוס של המים הזורמים לים

16/12/2009
רשומת אורח מאת אודי גלילי

 

"ואו! "

 

"ראית כמה מים??? "

 

"איזה בזבוז!!!"

 

"ולחשוב שכל זה רץ לים..."

 

"אם רק היינו תופסים את המים האלה היו נגמרות כל בעיות המים שלנו!"

 

 

כל מי שמתעניין בענייני מים, ואולי גם מי שפחות, שמע בוודאי לא פעם את המשפטים המובאים מעלה או משפטים דומים להם. לי קוראים אודי, ואני עוסק במדידות של מקורות מים טבעיים (הידרומטריה) בשרות ההידרולוגי של רשות המים. בעזרת כמה נתונים ואיורים אנסה לעשות מעט סדר בנושא המים העיליים ולפזר חלק מאי הדיוקים והמיתוסים שקשורים לנושא המרתק הזה.

 

ובכן, מה הם מים עיליים? פרוט כללי של מחזור המים בטבע (המחזור ההידרולוגי) מובא באיור הבא:

 

 

   

אם תסתכלו במרכז האיור תוכלו לראות שני חיצים ומעליהם רישום: "זרימת נגר עילי". נגר עילי או מים עיליים הם אותם מי גשם ושאר משקעים אשר יורדים על פני השטח וזורמים עליו. מטבע הדברים מים כאלו זורמים עם כוח המשיכה של כדור הארץ. הם הופכים מזרימה משטחית לזרימה מתועלת (נחלים, נהרות וכדומה) ומגיעים בסופו של דבר לימים או לאגמים. המיקום של מי הנגר במרכז התמונה הסכמטית אינו מקרי: מעליהם מצויה האטמוספירה, אליה מתאדים מים מפני השטח ומהצומח, ומתחתם מצויים מי התהום – אותם מים שמחלחלים מפני השטח לתת הקרקע. מים עיליים הם, אם כן, המים שנותרים על פני השטח אחרי מה שמתאדה מצד אחד ומה שמחלחל מצד שני.

 

 

מאזנים כמותיים, או כמה מים עיליים יש בעצם?

כפי שהוסבר קודם, מים עיליים הם חלק ממחזור המים בטבע, וכעת ננסה לכמת אותם (מלשון כמות), כלומר לבחון כמה מים יופיעו בתצורה של מים עיליים ביחס למים שיופיעו בשאר התצורות של המחזור ההידרולוגי: מי תהום, מים באוקיאנוסים ובימים, אדי מים באטמוספירה וכו`.

לפני שננסה לפרט את הנתונים הכמותיים ראוי להעיר הערת אזהרה קצרה: כל הערכים הם ערכים ממוצעים, ויש כמובן הבדלים בין אזור למשנהו, הבדלים שנובעים מסוגי קרקעות וסלעים שונים, אקלימים שונים וכדומה.

קודם כל ננסה להבין את היחסים הכמותיים בין מים מלוחים למים מתוקים בפאזות שונות על פני כדור הארץ. הטבלה הבאה מביאה את הנתונים:

 

סוג המים

אחוז מסה"כ המים ע"פ כדור הארץ

מים מלוחים (אוקיאנוסים וימים)

97.23%

מים מתוקים (קרחונים)

2.14%

מים מתוקים (מי תהום)

0.61%

מים מתוקים (אדי מים באטמוספירה)

0.001%

מים מתוקים (לחות קרקע)

0.005%

מים מתוקים (מים עיליים – נהרות ואגמים)

0.009%

 

קודם כל, כפי שרואים, פחות מ 3% מסה"כ המים בעולם הם מים מתוקים, ומתוך המעט הזה הרוב לא זמין לשימוש האדם!

עוד שני נתונים בעלי חשיבות:

  1. קודם כל, מי התהום הם המקור המרכזי הזמין למים מתוקים.
  2. מים עיליים מהווים בסה"כ חלק זעיר מכלל המים המתוקים בפרט והמים על פני כדור הארץ בכלל. למעשה הם מהווים פחות מפרומיל מהסה"כ. אז למה הם מעוררים כל כך הרבה ענין? אולי מפני שבהיותם גלויים לעין על פני השטח, הם פשוט נראים יותר מצורות אחרות בהן המים מופיעים, ואולי זה בגלל הנזקים שהם גורמים מפעם לפעם. מכל מקום, כמו שנהוג לאמר בכדורגל: "הטבלה לא משקרת...".

 

 

אז מה קורה בישראל? למה כל כך הרבה מים בארץ בורחים לים? ואולי לא??!

עד כה עסקנו במים העיליים ביחס לסה"כ המים על פני כדור הארץ. כעת ננסה לפרט קצת יותר את ההתפלגות על פני השטח, עם התייחסות מפורטת לנתוני ארצנו. האיור הבא מראה באופן סכמטי את חלוקת המים לפי הופעתם בישראל, כלומר באזור בו מאפייני האקלים הם אי-שם בין אזור הסְפָר המדברי והסְפָר הים תיכוני. אני מוצא לנכון לשוב ולהזהיר שאלו רק נתונים ממוצעים, שמובאים על מנת להבהיר את סדרי הגודל באופן גס. הנתונים משתנים כמובן מאזור לאזור, עונות שונות  וכו`.

 

 

 

 

רק בין 1-5% מהסה"כ הופכים למים עיליים? האמנם? כן!!! מסתבר שזה היחס הממוצע באזורנו. אני יודע כי זה נתון מפתיע, אבל זו המציאות.

חיזוק כמותי נוסף לנתונים הללו ניתן לראות בטבלה בהמשך. טבלה זו מבוססת על מדידות רבות באגני היקוות שונים באגן המערבי, כלומר ממערב לקו פרשת המים באזורים הצפוניים והמרכזיים של ישראל. בטבלה מחושבת כמות המשקעים הכללית על פני שטח נתון, הכמות שהפכה בפועל לזרימת מים עיליים (נפחי הגאויות כפי שהם נמדדים ומחושבים), והיחס בין שני הנתונים הללו. את היחס הזה אנו מכנים "מקדם נגר", והוא מבטא את היחס בין כלל הגשם לחלק שהופך לנגר עילי – זרימת מים על פני השטח. כמויות המים של המשקעים ושל הגאויות המובאים בטבלה מבוטאים בערכים של נפח, וכדי לבטא את הנפח באופן כמותי אנו משתמשים במלמ"ק, כלומר מיליוני מטרים מעוקבים. לעיתים ניתן לראות גם  שימוש דומה במושג מלמק"ש, כלומר מליוני מטרים מעוקבים לשנה.

כיצד מודדים את נפחי המים בנחלים, וכיצד מחשבים את כמות הגשם על פני שטחים נרחבים? שאלות מצוינות שאליהן אני מקווה להתייחס (אולי, בלי נדר…) בעתיד.

 

 

 

כפי שרואים בטבלה, הממוצע של מקדם הנגר עומד על 4.4% בלבד!  כדאי לשים לב לכך שבשנים גשומות (למשל ב- 1991-2 , ב-  1992-3 וב- 2002-3 ) מקדם הנגר הרבה יותר גבוה.

 

אם נשוב רגע לאיור בעמוד הקודם, שבו מפורט מאזן המים בישראל, כדאי לשים לב כמה הרבה מהסה"כ מתאדה. גם זה מפתיע למדי. אנחנו בישראל צריכים לברך בכל יום על כך הגשמים שלנו יורדים בחורף. אילו הם היו יורדים בקיץ האידוי היה כמובן גבוה יותר, וכמות המים הזמינים היתה הרבה יותר נמוכה. רוצים דוגמא? באזור רמת דקאן בהודו יורדים כ 500 מ"מ גשם בשנה. בישראל 500 מ"מ גשם בשנה יוצרים אקלים ים תיכוני. הגשם ברמת דקאן בהודו יורד בקיץ, ולכן רמת דקאן, עם 500 מ"מ גשם בשנה, היא אזור מדברי!

 

כפי שכבר כתבתי קודם, מקור המים העיקרי לשימוש בני האדם הוא מי התהום. זה המצב גם בישראל, שבה כ 70% מסה"כ המים מסופקים, בממוצע, ממי תהום (ללא התפלה). השאר מסופקים מהכנרת, שנסמכת על מים עיליים, כך שאם נזכור כמה קטן חלקם היחסי של המים העיליים מהסה"כ, נוכל להסיק שהשימוש שאנו עושים במים העיליים אינו כל כך גרוע כפי שנדמה לפעמים...

 

למרות האמור לעיל אין ספק שיש בהחלט מה לשפר, ובמדינה עניה במים כשלנו כל חסכון או תוספת מים יתקבלו בברכה – אך הכל בתחום הצר שמאפשרים לנו הנתונים הבסיסיים שהוצגו עד כה. אולי בעתיד אוסיף וארחיב על נושא תפיסת מי הנגר בישראל, ההסטוריה שלה בעבר הרחוק ובתקופתנו, והצפי לעתיד.

ראוי לזכור, בנוסף,  כי איסוף  ואיגום של מים עיליים אינו כה פשוט כפי שניתן לחשוב, ויש לו גם מחיר שלעיתים הופך אותו ללא כדאי.

 

עד כאן בינתיים, מתוך תקווה שלא הפרזתי בנתונים ובהסברים.

תודה לדר` עמיר גבעתי מהשרות ההידרולוגי על השקפים מאירי העיניים ועל טבלאות הנתונים.

אני מקווה שעשיתי קצת סדר , ובעיקר סדר כמותי, בעניין המים העיליים ומקומם בין שאר הצורות בהן מופיעים המים בעולמנו.

 

שלכם,

 

אודי.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

12 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תמRולה אלא אם צויין אחרת