00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הצד שלו -הצד שלה

התקשורת ביננו

הצד שלה:
 
הכרתי אותך וידעתי שאתה מהבחורים השקטים , הילדים הטובים האלה
הכרנו בשלב שבו כבר הייתי עייפה מלצאת לציד ,להכיר,  להתאהב , להתאכזב, להפגע
בשבילי היית עוד מישהו "לכבוש"- עוד ילד טוב כזה
מי ידע שבסוף עוד נתחתן....
כבר מהתחלה לא היית בחור דברן במיוחד . תמיד העדפת לשתוק ולהסתכל ולהקשיב לפטפוטים האינסופיים שלי
 
כבר מהשבוע הראשון כתבת לי מכתב ארוכים ומלאי אהבה. לא תמיד הבנתי היכן מסתתרות כל המילים היפות האלו, הכתיבה מהלב, הציטוטים משירים שאהבנו
אני עוד שומרת את כל המכתבים ההם , הצבעוניים וגם את הדיסק שהכנת לי עם כל שירי האהבה.
כשישבנו בחדר הקטן שלי אז והיו לנו נצנוצים בעינים מרוב התאהבות.
כמה נקרעתי ביני ובין עצמי . לא האמנתי שהתאהבתי והפעם זה אמיתי. זה משהו שבא מהבטן וזה נכון כשאומרים "כשמתאהבים באמת- זה לא דומה לשום דבר אחר"
אבל במשך הזמן השתיקות האלו החלו קצת להעיק עליי.
שתקת- כשהיית צריך לדבר
שתקת- כשהיית צריך להבהיר לי שאני לא צודקת
שתקת- כהסכמה להכל
מדי פעם , כשעברנו משברים , כתבת לי מכתבים ובהם הסברת מה שאתה מרגיש אך כשרציתי לדבר איתך על זה - שוב שתקת.
נכון שלפעמים אני מדברת בשביל 10 אנשים, אבל אני צריכה אותך מולי.
צרחתי לך- תפסיק לשתוק! תדבר! תצעק! תריב איתי!
 
עם השנים אני יכולה לאמר שלימדתי אותך לדבר, או יותר נכון לענות, או יותר נכון לעמוד על שלך
אם זה בעבודה מול הבוסים הנצלנים שלך ,
 אם זה מול משפחתך - הדפת אותם כדי לשמור על שלמות המשפחה
אם זה מול גורמים חיצוניים ועל זה אני סומכת עליך בעינים עצומות
אבל מולי עוד קשה לך לדבר
אני רואה את השינוי. אין לי בכך ספק.
אתה יותר מדבר מפעם, אבל בגלל שבריבים האחרונים כל פעם ניסית להסביר את עצמך וזה רק הסתבך יותר- הצעתי לך לחזור לכתוב
אז בהתחלה זה היה קוריוז כזה- מן בדיחה של לפתוח בלוג עם שני דעות- שלי ושלך
אבל אני רואה שדרך זה פתחנו ערוץ תקשורת
אני יודעת שאתה חזק בכתיבה, אני יודעת שכאן קל לך יותר להוציא, לדבר, לספר , לפתוח את הלב
ואני מקבלת את צורת התקשורת הזאת בהבנה ואהדה. אולי מכאן נעבור גם למילים אמיתיות - כאלה שיוצאות גם מהשפתיים ולא רק מהאצבעות והמקלדת
 
אני שמחה שאתה מספר  לי כאן את שעל ליבך- זה חשוב לי לשמוע
על חלק מהרשומות אני מגיבה , אנחנו מפרסמים וחלק מהרשומות, אני קוראת ולוקחת לתשומת לבי.
זה לא קל לפתוח את הזוגיות שלנו  מול העולם אבל התגובות והעצות של הקוראים עוזרות מאוד ונלקחות לתשומת ליבנו.
 
אם כאן מצאנו את המקום לסלול דרך אחד אל השני, אני מברכת על כך.
 
 
 
הצד שלו:

הזוגיות שהייתה מורה הדרך שלי הייתה זוגיות לא בריאה.
 ראיתי זוג שלא מפגין חיבה ,כי הוא לא ידע, זוג שבקושי מדבר והגרוע מכל שהוא מדבר -זה לא היה מילים של אהבה כי אם מריבות. מריבות על כסף, חינוך, התנהגות אחד כלפי השני ועוד.
אני בחור ביישן, תמיד היה לי את החשש מלקבל "לא" ,לכן תמיד השתדלתי להמנע משיחות כאלה וכפי שסיפרתי לך כבר -אולי הפסדתי כל מיני הזדמנויות וחוויות בחיים שלי בגלל פחד הדחייה.
כן, גם ממך היה לי את החשש הזה וכמה שרציתי אותך, ניסיתי להציג את זה כאילו אנו בחברותא ולא רוצה להתקרב אלייך כאוהב (בטח לא לכיוון חתונה).
זו הסיבה שאני נחשב כבחור שתקן.
אומנם בלב אומר הכל ,אך שמגיע ל"שורה התחתונה" אני בולם ולא יכול להוציא את מה שאני חושב. אולי מפחד הדחייה, אולי מפחד לשמוע לא, אולי כי דבריי לא יתפרשו נכון וזה יגרור אותי ואת המשוחח למקומות לא רצויים.
ועכשיו- נכון, אני יותר מדבר , מסביר ושופך את הלב ,אך עדיין עושה זאת בחשש גדול, בפחד ,אך משהו בלב אומר מה יהיה הכי גרוע?
אך ביני לבינך אני כן חושב על הכי גרוע, כן חושב אולי זה יתפרש לכיוון לא רצוי ויוביל אותנו למקומות לא רצויים כפי שכבר קרה.
 מילים כמו גירושים, פרידה, הפסקה -מילים שלא התכוונתי אליהן ולא רציתי לאמר ונזרקו לאוויר והכאיבו לי כמו סכין שחותכת לי את כל הגוף.
אולי נשמעתי משכנע אז ,אך בפנים היה בי הפחד שתגידי שאולי זה רעיון טוב, אולי באמת אנו צריכים את הצעד הזה. לכן העדפתי לשתוק.
לאור מקרי העבר- האידיאל שלי היו חיים בלי מריבות, בלי עצבות, בלי כעסים וכמה שהייתי אופטימי אז אני עדיין מאמין בזה.
לא רוצה לריב ליד הנסיכות שלנו, רוצה שיראו אבא ואמא אוהבים, מתחבקים, מתנשקים להפגין זוגיות בריאה ולא כפי שאני ראיתי זוגיות חולה, לא ממומשת, זוגיות שהיא דוגמה לאיך זוגיות לא צריכה להיות.
אז כאן בכתיבה אני יכול לשפוך את ליבי בצורה מפורטת בלי החשש שאולי תוך כדי השיחה היא תוביל לכיוונים אחרים כי כאן קוראים את הכל ולא שומעים רק חצאי משפט....
זו הסיבה שאני משתדל לא לריב כי אני לא רוצה להכעיס ולכעוס, ואולי זה טעות כי החיים הם לא מושלמים, החיים לא ורודים ואולי לריב לפעמים זה בריא לזוגיות.
זה גם הסיבה שקשה לי לראות אותך עצובה, כועסת, ממורמרת ואני מנסה להרים לך את המצב רוח ולהחזיר לך את השימחה כי חשוב לי לראות אותך מאושרת וחשוב לי שהניצוץ הזה שאמרת יחזור לבהוק כמו פעם ולא ימשיך לדעוך כי היום לדעתי עדיין קיים הניצוץ אך הוא עטוף דמעות, כאב, כעס ועצב.
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

9 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הצד שלו הצד שלה אלא אם צויין אחרת