00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

לחלום (לילה מסויט)

 
מתי זה יתחיל ואיך יסתיים, כשהחושך משגיח על המחשבות לצאת מהארגז הזה שהן שמורות בתוכו, אני באובדן שליטה מוחלט.
עד כמה רחוק הם יגיעו ומי ינצח בתחרות הזו. מה שבטוח זה לא אני.
זה קורה כל לילה, בכל פעם מתעוררים בשעה אחרת, רק אחרי שמוודאים שההכרה רחוקה ממני, השתלטות על הגוף ועל הלב מתחילה, הדופק הוא היחידי ששומר עליי מחוברת לעולם שממנו באתי.
נשימה עמוקה מידי פעם. למלא את הריאות באוויר שיספיק לצלילה הבאה. שלא ימנע ממני לנוע בחופשיות בתוך החושך הזה. אם ארצה.
ואז זה מגיע, חור שחור שואב אותי אליו, ממש כמו בסרטי פנטזיה. אני נופלת מהכי גבוה והכי קר למקום שמעולם לא הייתי בו ולעולם לא אוכל לדעת אם אהיה שוב אי פעם.
אני רואה שם את כל מה שהסתתרתי ממנו או שנעלם ממני. אני מבינה ויוצרת, מכפילה את חמשת החושים ומתעלה אפילו על אלוהים. 
בפעם אחרת הנחיתה היא כואבת. מתרסקת. נשארת אי שם, בין עננים של בדידות והרים גבוהים של רגש, בהם רק אני קיימת.
הרגעים האלה, אותם רגעים שאני משתדלת להנציח, הם שמנצחים אותי ונעלמים בשנייה של אחרי החושך, ובתוך שחור אינסופי ככל שיהיה, הם מצליחים להפנט אותי ולהשכיח. הופכים אותי לכלי משחק משלהם. של עצמי בעיקר.
המחשבות האלו. ארורות או רצויות ככל שיהיו, שם הם משתלטות עליי, לוקחות אותי הכי רחוק וגם משאירות במקום. בלתי מנוצחות, חלומיות ועכשיוויות. אחריהן כבר לא יהיו שיגיעו איתו לאותה נקודה.
ואולי בעצם עדיף שלא.. עדיף לשכוח.. 
שאלה ישארו בחלומות.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת