00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

הפעם הראשונה

הפעם הראשונה שראיתי אותו היתה רגע בלתי נשכח. נשגב ממש. אחרי כל-כך הרבה זמן, אחזתי אותו בשתי ידיים ופתחתי, נחשפתי. ראיתי אותו חדש ומוכן, ממתין רק לי. מסע אינסופי שמתחיל, והוא יצטרף אליי, ילווה אותי בדרכי, מיוחדת וארוכה ככל שתהיה.
הרגשתי את הרעד הזה בגוף בשנייה שלפני, והתחלתי. כמה חיכיתי לו ולי. נגעתי בו בידי, יצאתי אל הדרך שאין ממנה חזרה. מתבוננת, מייחלת כבר להכיר מבפנים, לדעת כל חלק בו, איבר שלו כאילו היה שלי.
האצבעות מיששו אותו, חקרו לעומקו והניחו את דעתי עליו. שחררתי. הרגשתי איך המילים נוצרות מתחושות, משפטים מאהבות ורגש מתלקח ללהבות ביצירה חדשה, רק שלי. 
הנשמה קיבלה אור ירוק לעצמה, השחרור הגיע ויחד איתו כל הסחף בדרך למעלה, פורקן אל האינסוף. ואולי קצת מעבר.
הוא האיר את עיני ועטף אותי בתחושת חמימות בין השמיכות החמות, קור החורף הבהיר מחשבות חשוכות והמשיך את ההקשבה לעצמי, שטף את הגוף בהתחלה חדשה.
דרוכה ומוכנה אליו, אמיתית ובלי מסיכות. או חששות. רק אני והוא שלי. במקום הכי אינטימי ואישי שאגיע אליו.
מעכשיו תמיד איתי, ובכל מקום שרק ארצה... עד הפסגה, ומעבר לה. כי אני שואפת הכי גבוה.
 
מתחדשת בנייד חדש. עוד צעד בדרך להגשמה.. ועוד אחד שמתלווה אליו.
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

5 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת