00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מירושלים לצפון ים-המלח - טיול אישי

קיבוץ אלמוג, נחל אוג, בית הערבה החדשה, אורמת, מאגר האוג

קיבוץ אלמוג

בשנת 1972 נפטר יהודה אלמוג, מראשוני חלוצי ים המלח. בשנת 1977 הוקמה על גדת נחל אוג היאחזות הנח"ל אלמוג הנקראת על שמו. ההיאחזות אוזרחה בשנת 1979 על ידי קבוצת יוצאי קיבוצים. התנועה הקיבוצית יישבה את האזורים שלאורך חופו הצפוני של ים המלח בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים כחלק מהגשמתה של תכנית אלון: התישבות שיתופית חקלאית לאורך גבולה המזרחי של הארץ, ללא התחככות במרכזי אוכלוסיה פלסטינים ומתוך אמונה ביכולת לכבוש את המדבר ולהפוך אותו לראוי לחיים מודרניים.

מאז ועד היום חווה קיבוץ אלמוג מספר משברים שנבעו בעיקר דיון מתמשך באשר לאורח החיים הרצוי בקיבוץ מתחדש ומהתמודדות עם קשיי החיים בסביבת ים-המלח. הקיבוץ עבר שינוי מבני גדול בשנות התשעים. כיום חיים בקיבוץ 250 תושבים. הישוב מתקיים מענפי חקלאות שונים (מטע תמרים, גידולי שדה, לול, רפת), מכפר נופש ופעילויות תיירותיות אחרות ומעבודת תושבים באזור ים-המלח ובירושלים.

בקיבוץ תערוכת תמונות קבועה המנציחה את סיפור ההתיישבות בים המלח ומוזיאון קטן ובו שחזורים מדוייקים של מגילות כת-מדבר יהודה שנמצאו בסביבות קומראן.

 

נחל אוג

נקרא על שמו של צמח האוג הקוצני הצומח בואדיות מדבר יהודה.

התצפית המרהיבה לעבר הר נבו וצפון ים המלח מהמצוק הצפוני של נחל אוג היא אחת מפנינות הנוף היפות באזור ים-המלח. את הנוף המרשים רואים מטיילים רבים הצועדים במסלול נחל אוג תחתון, הסמוך לקיבוץ אלמוג.

בעבר היו המטיילים באזור זה סופגים את ריחות הביוב שזרם בנחל במשך שנים. שיתוף פעולה בין גורמים שונים הביא לכך שהביוב זורם היום בצינור תת קרקעי, והנחל חזר לטבע – והחזיר אליו המטיילים.

נחל אוג זורם מהשכונות הצפוניות של ירושלים מזרחה. יובליו נחתכים על ידי כביש ירושלים ים המלח לארוך למעלה מעשרים ק"מ. בחלקו העליון, "ואדי מוכליק" בערבית, עדיין נותרו שירידים ביזנטיים.  שרידי מנזרים, מערות התבודדות, בורות מים, צלבים חקוקים בסלע וציורי קיר נותרו עדות אילמת לכך שהנחל היה מקום מחיה עבור מתבודדים נוצרים שלקחו חלק בתנועת הנזירות הארץ-ישראלית, חלק מאלפי נזירים שחיו בין הירדן לבין העיר הקדושה בעיקר בין המאות הרביעית לשביעית לספה"נ.

חלקו המרכזי של הנחל, המתחיל בכביש נבי מוסא במערב ומסתיים באזור קיבוץ אלמוג, משמש היום מטיילים רבים הנהנים ממצוקים עמוקים, ומדרגות סלע מרשימות. בתחילת שנות ה- 2000 התקינו אנשי רשות הטבע והגנים סולמות ברזל לאורך המסלול המרכזי, וכעת ניתן לצעוד לאורך מצוק הנחל מצפון, לרדת לערוץ העמוק, לרדת בסולמות את מפליו המרשימים ולחזור לכניסה למסלול סמוך לקיבוץ.

הנחל ממשיך בחלקו המזרחי, הפתוח והרחב, עד לאזור חוף ים-המלח שם נטעו מתיישבי ים-המלח את מטעי התמרים הגדולים. מדי שנה, בימים גשומים במיוחד, שוטף הנחל בעוצמה רבה. במקרים של שטפונות עזים במיוחד נחסם כביש 90. במספר מקרים היו הנזקים גדולים והתנועה הופסקה לשעות רבות.

חובבי שיטפונות יכולים לצפות בהם בבטחה מהמצוק הסמוך לקיבוץ אלמוג.

 

בית הערבה החדשה – גלגולים של ישוב מתחדש

בית הערבה היא אחד מששת הישובים היהודיים הנזכרים במקרא כישובי ים המלח[1][1]. בית הערבה מוזכרת גם כישוב צפוני בגבול שבט יהודה[2][2] . למרות זאת, עד היום לא נמצא בבירור מקומה של בית הערבה המקראית. בית הערבה של היום יושבת גם היא על גבולו הצפוני של מדבר יהודה, בערבות יריחו צפונית לכביש ירושלים ים המלח.

בין השנים 1939 – 1948 שגשג קיבוץ בית הערבה הראשון על אדמת המלחה סמוך למימיו המתוקים של נהר הירדן. שטיפת הקרקע והאחיזה האמיצה בשטח המרוחק, החיבור המיוחד עם חברת האשלג של נובומייסקי והסמליות הגדולה של הפרחת השממה על ידי חבר`ה צעירים בוגרי תנועות נוער הפכו מזמן למיתוס.

הנסיגה מצפון ים-המלח ונטישת בית הערבה בשנת 1948 היו טראומה עבור אלה שלקחו חלק בהתישבות בצפון ים-המלח שלפני קום המדינה. חברי בית הערבה נפרדו לשתי קבוצות והקימו את הקיבוצים כברי וגשר הזיו בגליל המערבי. אחרי מלחמת ששת הימים, מלבד ביקורים באזור בו עמד הקיבוץ שנחרב, לא נמצאו מבין הוותיקים מי שירצו לחזור ולשחזר את ההצלחה ההתיישבותית ההיא.

למרות סימני שאלה סביב הנוכחות מעבר לקו הירוק, לקחו התנועות המיישבות הקיבוציות של אז חלק בהיאחזות המחודשת בבקעת הירדן ובצפון הים המלח, על פי המתווה של תכניתו המדינית של יגאל אלון. גלגל, נערן ויט"ב הוקמו בבקעת הירדן, וקליה, אלמוג, מצפה שלם ובית הערבה החדשה הוקמו בצפון ים-המלח.

היאחזות בית הערבה לא הוקמה במקום בו עמדה בית הערבה ההיסטורית. שטח זה הפך לאזור מפורז, מאחורי גדר המערכת. האזור כולו היה לשטח ביטחוני.

בית הערבה החדשה הוקמה בתחילת שנות השמונים מערבית לאתר המקורי, סמוך למנזר דיר חג`לה, בין בתרונות של אדמה מלוחה, מקום ממנו ניתן להשקיף לעבר האזור בו עמדה בית הערבה ההיסטורית.

בשנת 2000 עבר הקיבוץ למקום הקבע, מעט מערבה ממקום הקמת ההיאחזות. כיום מתגוררות בקיבוץ 40 משפחות. פרנסתן מחקלאות (גידולים אורגניים ליצוא, שטחי גידולי שדה, מטעי תמרים ובית ארזירה גדול), תחנת הדלק ופונדק הלידו, הסמוכים לים-המלח ועבודות באזור ובירושלים.

 

אורמת

מאז ימיה הראשונים של הציונות חיברו הוגי דעות בין מיקומו של ים-המלח לבין תהליכי הפקת חשמל. בעיקר היו אלה תכניות לניצול הפרש הגבהים הגדול של מצוק ההעתקים, מאות מטרים של גובה, והיכולת להזרים בעוצמה מים שיובאו בתעלה או צינור מהים התיכון. תעלות הימים למיניהן היו תכניות ענק גרנזדיוזיות שלא מומשו. תכנית אחרת, פשוטה וקטנה ביומרתה, נוסתה בצפון ים-המלח ואף זכתה לייצר מעט חשמל בטרם פסקה פעולתה.

בשנות השבעים החלה חברת אורמת הישראלית, אז חברה ישראלית צעירה בעלת יומרות לייצור אנרגיה חלופית בניסיון להפקת חשמל באמצעות שכבות נפרדות של מים מלוחים. הבריכות בהן התרחש הניסוי עומדות היום סמוך להיאחזות בית הערבה הראשונה, מזרחית לצומת בית הערבה בה נפגשים כביש ירושלים ים המלח וכביש 90.

אורמת (שילוב של המילים אור ומתכת), העושה היום חייל בתחום האנרגיה החלופית בכל העולם, ניסתה לנצל את העובדה ששכבות בעלות מליחות שונה גורמות לכך שאנרגית שמש נאגרת בין השכבות והופכת לאנרגית חום, המסוגלת להניע טורבינות גדולות ועל ידי כך לייצר חשמל. הניסוי הצליח. הטורבינות אכן יצרו חשמל. אלא שלאחר מספר שנים הוכח כי האנרגיה הנדרשת על מנת להפיק את החשמל רבה ותהליך ההפקה יקר מחלופות אחרות. כך הופסק הניסוי בים המלח, וחברת אורמת המשיכה במפעליה החלופיים במקומות אחרים בעולם.

המבקר באתר אורמת של היום יראה רק את שרידי הבריכות הגדולות, המתמלאות מי גשמים מדי חורף. הטורבינות הגדולות נלקחו על ידי סוחרי מתכות, המבנים הבודדים נאכלו על ידי הרוח והמלח, והחלום על הפקת חשמל בכמויות גדולות מקרני השמש העובדות באזור זה במרבית חודשי השנה עדיין ממתין למימושו.

 

מאגר האוג

מאגר האוג ממוקם דרומית לצומת בית הערבה. המאגר מקבל אליו מי ביוב הזורמים מירושלים מזרחה. המים עוברים תהליכי טיהור ומשמשים להשקית מטעים בצפון ים-המלח ובבקעת הירדן. המאגר קולט מליוני קו"ב מי ביוב ועושה בהם שימוש חוזר. למרות השימוש הרב במים עדיין זורמים לא מעט מי ביוב לים-המלח. מים אלה עתידים להחליף שימוש במים מתוקים ולהכשרת שטחי חקלאות נוספים ביום שבו תושלם הקמתו של אתר טיהור שפכים באזור נבי מוסא.

בעבר זרמו המיים המושבים של מאגר האוג בנחל אוג וזיהמו את הסביבה כולה. כיום מובלים המים בצינור תת קרקעי ונחל אוג הפך לאתר מטויל ונקי.



 



[1][1] יהושע טז`

[2][2] יהושע טו`

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אודי איזק1 אלא אם צויין אחרת