00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים על פי oobi

שיטת הילד הנוזלי

12/12/2009

לפעמים אני תוהה מי לימד את מי.

אחר כך אני חושבת שאולי זה בגלל שאנחנו ובעלי החיים לא כל כך רחוקים גנטית כמו שאנחנו חושבים. לא משנה כמה אנשים מסויימים יידחו את התאוריות של דארווין, הם עדיין לא יכולים להתכחש לעובדה שיש אנשים שנראים כמו קופים וכמה אחרים מזכירים צלופחים. שלא לדבר על אלה שיש להם ריח של עז ומראה של סוריקטה.

אז כשאני תוהה מאיפה זו בא אני חייבת לקחת בחשבון את הקירבה האבולוציונית לבעלי חיים.

מצד שני אולי זה סתם שלב בהתפתחות הילד.

 

לא משנה מאיפה זה בא, לפעמים אני חושבת שהילד שלי הוא בכלל חתול.

 

ניסיתם פעם להרים חתול ישן?

כל בעל חתול מכיר את התופעה. החתול פרוס לו על השטיח, עמוק לתוך שנת צהריים שנמשכת עוד מהבוקר. תופס לו בנחת את ריבוע השמש היחיד שנכנס לסלון כרגע וישן את עצמו לדעת. ואז באים האנשים האלה, אלה  שהוא מרשה להם לגור לצידו בבית, ומנסים להרים אותו.

אה. טעות.

 

אין  בעל חתול שלא מכיר את הסיטואציה.

אתה מרים חתול ישן, ובאמת יש לך בידיים חתול. אתה ממש מחזיק בשתי הידיים פרווה ושומן. אבל איכשהו – רוב החתול נשאר על הרצפה. מין אלסטיות של מסת גוף חתולית. אין לי מושג איך הם עושים את זה, אבל אי אפשר להרים חתול ישן. הוא נמתח, הוא נמרך, הוא נשרך. אבל לא משנה כמה חתול תחזיק בידייך– רוב החתול עדיין ישאר על הרצפה.

 

בהתאם לגישת הגוף האלסטי ומסת הגוף המשתנה - הבן שלי אימץ לעצמו את "שיטת הילד הנוזלי".

כל הורה מכיר את זה.

אתם ממהרים בבוקר לעבודה. בעצם כבר עברתם את "ממהרים" כי אתם ממזמן כבר במחוזות ה"מאחרים". הכל לקח יותר זמן מהמצופה ובנוסף לא מצאתם את הנעל של הילד והוא התווכח אם הוא יכול לקחת איתו את הטרקטור לגן, או לפחות שתצ`פרו אותו בראש של החתול. אחרי שהסברתם שהטרקטור נשאר בבית והחתול צריך את הראש שלו לשימוש עתידי, אחרי שמצאתם את הנעל והנעלתם לו אותה, אחרי שהלבשתם לו את הסוודר הפולני ולקחתם את התיק שלו ושלכם – הנה זה בא! יוצאים מהבית.

הדלת פתוחה, הילד מחזיק ביד שלכם ואתם בשלו ואחר כבוד נעשה הצעד הראשון ליציאה מהבית.

 

וזה בדיוק הזמן שבו מופעלת שיטת הילד הנוזלי.

הופ! עמוד השדרה של הילד הופך לג`לי וכל מערום הסוודר והילד נוזל אל הרצפה.

אתם, מרגישים קצת טמבלים, נשארים לעמוד שם עם היד שלו עדיין ביד שלכם רק ששאר הילד על לרצפה. אלסטיות חתולית ממומשת בתוך איש בן שלוש.

שיטת הילד הנוזלי מקפידה על כמויות - ההורה נשאר עם 10% מהילד ביד ושאר הסחורה נמרחת על הרצפה. נמרחת ומצחקקת יש לציין.

 

כשזה קורה בבית ואין קהל, אני מנסה בחוסר סבלנות להרים אותו, למשוך אותו לעמידה, להגיד לו שיזוז. אני מושכת שיעמוד והוא – הופ, נוזל חזרה.  אני מנסה שוב והוא כמו מקצוען אמיתי משלח את כל חלקיו – גפיים, אגן ועמוד שדרה - לכל כיוון כאילו מעולם לא היו לו שרירים. הוא פשוט נשפך אל הרצפה. ממהרת לעבודה? סבבה. נראה אותך מצליחה להוציא אותי מהבית. אני למדתי מהטובים ביותר. כן, אלה שנמצאים עכשיו על הארון או ברווח בין המקרר לקיר, רק שאני לא עושה "מיאו". אני סתם צוחק.


לפעמים יש קהל להופעה ואז זה הכי מביך. אני חוצה איתו את הכביש, מרגישה שאני אמא מגניבה היום כי באתי בג`ינס המגניב שלי והילד שלי ממש חמוד היום כי הוא מדקלם שיר לראש השנה (אז מה אם תיכף חנוכה). במעבר החצייה אפילו עוצרות לי המכוניות ואני עושה תודה עם הראש, חוצה עם הילד ואז בדיוק באמצע הכביש הוא בוחר לתת הופעת מגלשת מים נטולת מים – הופ! יש לי שלולית ילד פלוס זרוע. עכשיו, איכשהו, לכי תעבירי את מערום הנעורים הזה את הכביש. אני מושכת ביד שלו שמצויה עדיין בכף ידי, ומתחילה למשוך את שאר 90% הילד שעל הרצפה ומנסה לשכנע אותו לבוא. הנהג שעצר מצידו מתחיל להצטער על גילוי האבירות הזה בעודו מסתכל על החיוך המתנצל שלי והמשיכות נטולות התוצאה. בסופו של דבר האפיזודה המביכה מסתיימת בסוג של גרירה/סחיבה לאורך שאר מעבר החציה ומשיכת שק השרירים הקטן אל המדרכה.

וזה מצחיק אותו. מאד.

 

תהיתי הרבה בנושא הזה ואחרי שהתייעצתי עם החתולים (שהצלתי להם את הראש והזנב באותו בוקר) הגעתי לכמה מסקנות הנוגעות למניעים וללוחות הזמנים להפעלת השיטה.

 

להלן המניעים - שיטת הילד הנוזלי מופעלת משלוש סיבות עיקריות:

  1. זו העברת המסר – אני לא בא איתך, מה תעשי לי?
  2. זו העברת האקסיומה – אני שולט, מה תעשי לי?
  3. זה מצחיק אותו. מאד. מה תעשי לו?

 

לגבי הלו"ז הגעתי למסקנה ששיטת הילד הנוזלי תופעל בתזמונים הבאים:

  1. כשממש ממהרים לצאת.
  2. כשחוצים את הכביש.
  3. כשזה מצחיק אותו. מאד.

 

אבל העיקר שאנחנו צוחקים נכון? כשניסיתי להתייעץ עם החתולים איך פותרים את זה, הם נתנו בי מבט מזלזל, מהסוג שרק פינצ`ר צווחני יכול לקבל מהם, התכרבלו לבייגלה והלכו לישון בריבוע השמש על השטיח בסלון. הם לא מוסרים סודות לאוייב.

 

חוץ מזה שגם אותם זה מצחיק. צחוקים איתי.

אה, ואל תנסו את זה בבית.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

45 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל oobi אלא אם צויין אחרת