33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מרמלדה

חופשת הלידה הוארכה - אני מברכת!

 
התבשרנו אתמול, כי חופשת הלידה הוארכה מארבעה עשר שבועות
 
לחצי שנה. אמנם, ארבעה עשר השבועות יהיו בתשלום והשאר לא,
 
מה שגורם לי להרהר, האם בכלל יש פה שינוי או לא? אבל גם זה
 
טוב. יותר טוב ממקודם.
 
כשאני יצאתי לחופשת לידה היא היתה שנים-עשר שבועות.
 
חזרתי בכוח, רצוצה, שבורה נפשית מהפרידה עם התינוקת. היא עדיין
 
ינקה ואני הייתי צריכה להיאבק במשאבה בלילה, כשחלב בקושי יצא
 
כי הייתי תשושה מיום שלם.
 
השארתי בקבוק, ובתחילה, היא היתה מחכה לי מורעבת עד
 
שאחזור!! אחר כך, כשכבר רצתה בקבוק, היתה פעם אחת שחמותי
 
לא סידרה טוב את הפיה, ולא יצא משם חלב. כשהגעתי הביתה חמותי
 
סיפרה כמה היא צרחה אבל לא רצתה לאכול. התברר לי שזה היה
 
סתום או משהו כזה ופשוט יצאתי מכליי, התינוקת רצתה לשתות וזה
 
פשוט לא יצא!  אני גם צריכה להתמודד עם כל הבעיות של נטישת
 
תינוקת (אפילו שזו הסבתא) כשאני עוד לא מוכנה ולא רוצה לחזור, ואני
 
גם חייבת  להתמודד עם בעיות בעבודה. הרגשתי שאני משתגעת.
 
בתינוקת השנייה, גנבתי עוד שבועיים. כך הרגשתי. הרימו גבה על עוד שבועיים ונתנו לי להרגיש שאני לא בסדר. ידעתי, מנסיון, ששבועיים יהיו הבדל משמעותי. כל יום היא גדלה, כל יום אני יכולה יותר לסמוך על מי שישאר (שוב, בלית ברירה). הפעם, כבר ניסיתי לתת לה מכפית לשתות, למקרה ותהיה בעיה עם הבקבוק (אני לא אכנס לסיפור הזה, רק צריך לדעת שזה לא פשוט המעבר לבקבוק, לעבור מציץ נעים לפלסטיק מעצבן וישנו הפחד שבסוף תתרגל לבקבוק ולא תרצה לינוק).
כמה רציתי להישאר בבית עם התינוקות שלי. כל כך נהניתי איתן, רציתי להישאר ולנוח. העבודה בחוץ היתה מייגעת, מלחיצה, ולא נתנה לי מנוח. כשחזרתי ראשי היה בעבודה וכשהייתי בעבודה ראשי היה בבית והרבה לילות לבנים, שלא יכולתי להשלים  שעות שינה בבוקר (עזבו שעות, אפילו רבע שעה היתה עוזרת). פשוט נקרעתי והייתי במצב רוח גרוע מאד (אני, ששבועיים לא ישנתי רק כי התמוגגתי מהתינוקת, שהתרוצצתי בבית ורק חיכיתי שתתעורר, שפשוט לא האמנתי שאני אמא ושמחתי עד לב השמיים, אני פתאום נהייתי עצובה, מעט דכאונית, כי לא הצלחתי לשלב בין העבודה בחוץ ובין הבית).
 
להרבה נשים הלידה היתה מנוף, אשר גרם להן לחפש מקצוע בו יוכלו להיות בבית, לפחות בשנים הראשונות. אני ממש קינאתי בכל אותן נשים, שיכלו להעביר את עבודתן לבית (עבדו דרך המחשב למשל), ואילו אני הייתי צריכה לדדות לעבודה).
כן, גם ניסיתי לעבוד מהבית, לחפש משהו שאתפרנס איתו ואוכל להישאר. זה לא עבד. לא היה לי גב כלכלי, שאוכל לעשות מה שיתחשק לי, והמשכורת הקבועה שלי היתה העוגן בבית.
אז באמת חזרתי עם זנב בין הרגליים לעבודה. ממורמרת. מותשת.
תשאלו, למה לא נשארת בבית, היית מסתדרת. איך? לוותר על משכורת של חודש אני לא יכולה. הרי זוג צריך לעבוד כדי לחיות בכבוד. זה כבר לא מותרות, כשהאישה יוצאת לעבוד. חייבים בשניים.
באמת הייתי אומללה, רזיתי מאד. לקח לי שנתיים לחזור לעצמי.
בלידה השלישית תמרנתי איך שהוא כך שהייתי יותר זמן בבית, אפילו ארבעה או חמישה חודשים.
מבחינתי זה היה לא רגיל, מדהים, וכל יום שעבר וידעתי שאני צריכה לחזור גרם לי לחוסר שקט.
ואני מכירה גם את אלו, שאומרות שעוד יום אחד בבית והן מתות. הן לא מסוגלות להישאר בבית יותר מהזמן הזה, כי הן משתעממות, משתגעות וכו`. אז יש גם כאלה, אבל לדעתי הרוב הגדול של האמהות מקבל בזרועות פתוחות את ההחלטה להיות חצי שנה בבית.
מי שתרצה לחזור לאחר ארבעה-עשר השבועות הללו, תוכל לעשות זאת. מי שתרצה להמשיך את חופשת הלידה, לא תרגיש צורך להתנצל על כך. זו תהיה זכותה לממש את חצי השנה (אגב, בהמלצת משרד הבריאות, להניק חצי שנה מלאה. כל התקופה הזו הייתי מגחכת, משרד הבריאות ממליץ על הנקה מלאה ומחזירים אותנו לשוק העבודה לאחר שנים-עשר שבועות. בדיחה!)
אני מברכת את כל חברי הכנסת וכל מי שהצביע בעד החוק (רק אחד לא הצביע, שכחתי את שמו, ואני לא אוסיף על כך. יהיו נימוקיו אשר יהיו, משפחה, אמהות והורות הם חשובים לא פחות מעסק ואף יותר. הכל עניין של סדר עדיפויות. ואם ילדים יגדלו מאושרים, והעובדים יהיו מאושרים, החברה תהיה יותר טובה, פחות אלימה וכו`. רק להזכירכם, שכל המחקרים טוענים, כי שלוש השנים הראשונות הן הכי חשובות בחיי אדם. ומה אנחנו עושים אחרי חודשיים - מוסרים למטפלות... וחמור מזה, למעונות (למי שאין אפשרות למטפלת). זה נשמע הזוי. תינוק קטן, עם עשרה ילדים נוספים, עם אדם זר שמטפל בו, אנחנו כבר לא מודעים לנזקים. התרחקנו מהטבע עד מאד).
 
שמעתי, שאפילו במדינות מתפתחות רוצים לחייב גם את האב לצאת לחופשת לידה, ביחד עם האמא, כדי לממש את הורותו. כדי לחוות את הזמן הראשון הזה, כשנולד תינוק. איבוד זמן האיכות עם התינוק מייד לאחר היוולדו לא יחזור. כמה אבות מגיעים מאוחר מדי למסקנה, שלא היו מספיק בבית והפסידו את גידול ילדיהם.
אני אישית באמת הצטערתי על כך שאבי התינוק יצא לעבודה לאחר שלושה ימים או שבוע מקסימום, אני לא זוכרת בדיוק כעת. אבל היה ברור שגם לי זה יותר נעים וקל, כשהאבא בסביבה (ולא סבתות), וגם הוא נהנה מזה מאד, רק אמר שהוא חייב לצאת לעבוד ולהתפרנס. זאת אומרת, שגם הוא יצא בלית ברירה והיה נשאר עוד זמן מה.
אני כל כך שמחה עבור האמהות הטריות שבדרך. אין אושר גדול זה. אין רווחה יותר גדולה מזה.
 אני ממליצה לכל האמהות הטריות - לא לחזור לעבודה ולעשות את כל האפשר על מנת להישאר בבית חצי שנה . אפשר גם לאחר ארבעה חודשים או חמישה, כאשר אז כדאי להרגיל את התינוק למזון מוצק כלשהו, חוץ מחלב, וגם לשמור על ההנקה. אין מה להשוות בין תינוק קטנטן, שלא יודע כלל לאחוז את פיית הבקבוק לבין תינוק בן חמישה חודשים, אשר משחק עם הכפית ויכול לטעום קצת מזון מוצק, עד שהאמא חוזרת.
אני, עם כל הבעיתיות של החזרה לעבודה, הצלחתי להניק את כולם. לא וויתרתי, ואפילו שהיו פעמים שהרגשתי כמו פרה חולבת, עם המשאבה (דבר מזוויע, שהיה כורח החזרה המהירה לעבודה), לא הרמתי ידיים ופשוט המשכתי להניק.
אני ממש לא רוצה להיכנס ל`עקרון הרצף`, שאני בעדו. אבל להזכירכם, נשים שחזרו לעבודה במדינות מתפתחות, היו חוזרות עם תינוקן על גבן, או בעריסה, או קרוב אליהן. הן היו זמינות בכל עת שנדרש, ולא היו צריכות להיקרע נפשית ופיזית, עם חזרתן לעבודה בשדות או במה שזה יהיה.
גם היום, נשים עצמאיות (שדווקא לא יכולות להינות מהתיקון החדש, אלא רק שכירות), יכולות להביא את ילדן לסביבת עבודתן ולממש את עיקרון הרצף, אבל אני בטוחה שאלה אחוז קטן מאד.
 
אני מחזקת את ידי החכ"ים (בטח היו אלו חברות-כנסת שהובילו את המהלך, גברים לא מודעים לכל הבעייתיות, הקשיים, הלחצים הנפשיים וכו`) ובאמת יש עוד למה לצפות - חצי שנה בשכר, כך שכולן יוכלו להרשות לעצמן ולא רק משפחות שיכולות לספוג אבדן של משכורת אחת למשך חודשיים וחצי.
איזה אושר אמהות, איפה זה היה כשאני ילדתי??
 
לצערי, אין לי את השמות של חברות הכנסת שחוללו את השינוי, נדמה לי שאני זוכרת את שמה של דליה איציק, והייתי מאד רוצה לתת קרדיט לכל אלה שפעלו לעניין (אולי מארגון לה לצ`ה יש מישהי?), אבל מקוצר זמן, ורצון שהרשומה תתפרסם עכשיו, אני מתנצלת אם לא הזכרתי כאן שם נוסף.
 
ובברכת,
`ההנקה היא הענקה`
ועל אותו עקרון אני אנסה:
השהייה (בבית) היא מתנה
סוף שבוע קסום (וגשום) שיהיה לכולנו

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

נהנתי לראות
  • 2008
  • קונג פו פנדה -סרט לילדים לחופש-כל המשפוחה..
  • וולE-סרט מצוייר למבוגרים וילדים...
  • קופים בחלל- סרט מצוייר לילדים...
  • אותלו-טרגדיה מאת שקספיר-חאן
  • הכתובה-אפרים קישון-תיאטרון..
  • החותנת-תיאטרון הבימה-קומדיה מאת אנדרו..
  • נישואים-קומדיה מאת גוגול-החאן
  • המצליחים-קומדיה מאת מיכאל גורביץ' ודניאל..
  • הקמצן-מולייר-החאן
  • מלחמה על הבית-קומדיה מאת אילן..
  • הרטיטי את ליבי מאת חנוך לוין. רמי ברוך משחק..
  • 2009
  • סרט לילדים -למעלה (UP)
  • סרט לילדים-קורוליין -מפחיד, סרט אימה לילדים..
  • 2010
  • חלומות גנובים-החאן- הצגה לילדים
  • אווטאר (בבית בדי.וי.די)
  • אליס בארץ הפלאות (בבית בדי.וי.די)
  • תעלולי סקפאן-הצגה בתיאטרון החאן
  • נסיך פרס-סרט לנוער, הרבה אקשו
  • הבדלה-הצגה-כתב וביים שמואל הספרי, תיאטרון..
  • נפגעי חרדה, סאטירה מצויינת מאת מוטי..
  • גנוב על הירח, סרט אנימציה לילדים, מאד..
  • קופים בחלל 2, סרט חביב לילדים
  • ציפורלה, קטעים בשירה ריקוד ודיאלוגים, משוגע..
  • עידן הקרח 3
  • בייביז (bebes)- מקסים, תיעוד ארבעה תינוקות..
  • אלפא ואומגה-סרט מצוייר על זאבים
  • עוץ לי גוץ לי-הצגה של שלונסקי ודובי זלצר..
  • 2011
  • סרט-צעצוע של סיפור 3 -הבריחה הגדולה - מזכיר..
  • גשם של פלאפל-לילדים
  • תפוס ת'כריש-סרט מקסים!! לילדים
  • אסטרו-בוי-סרט לילדים -עם רובוטים
  • ברבור שחור
  • שירות המתנות החשאי של ארתור-סרט קריסמס..
  • איש קטן ודרקון-הצגה לילדים בחאן
  • 2012
  • אמיצה-סרט לילדים
  • 2013
  • גנוב על המיניונים (המשך גנוב על..
  • 2014
  • מחוברים לחיים - מבוסס על סיפור אמיתי...
  • שומרי הגלקסיה - בגלל קטנציק. כמה דמיון..
  • לא בלי ביתי - מזעזע ומפחיד מסקרן..
  • הקופסונים-סרט מצוייר לילדים. יפה..
  • 2015
  • לשבור את הקרח, סרט מצוייר
  • אמא שלי - נני מורטי(שחקנים: מרגריטה באי..
  • מסע של מאה צעדים(הלן מירן, רוהאן..
  • המיניונים-חמודים כתמיד
  • המילים הטובות-- סרט ישראלי מצויין
  • 2019
  • לשחות או להיות-סרט צרפתי על קבוצת גברים..
יום קסום לכולנו
אהבה, אושר, בריאות הרמוניה, שפע, פריון
מה שכתבתי ב-2009
חיבוק ממני
/>
MySpace  Graphics
/>
מה שכתבתי עד כה-2008
מבקרים פה מהעולם
Visitor Map
!
רשומות אקראיות
רשומות 2010
הרשומות הכי נצפות
רשומות 2011
רשימות 2012
נעימה מהסרט הפסנתר The Piano
 

 

 

 

 

 

----
Myspace Graphics
 
תגיות
bztalia.wix.com/books

 

 

 

 

 

~♥~♥~♥

 

 

 

 

 

 

 

 

~♥~♥~♥

 

 

להתראות ובואו שוב לבקר

 

~♥~♥~♥

 

 

 

      

 

 

 

 

 

 

 

 

 

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טליונת1 אלא אם צויין אחרת