00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

על פרשת דרכים (וקצת על ימיי הקדומים)

אני חושבת שהכל התחיל כבר לפני כמה שנים טובות. עוד בתיכון. שם התחלתי להבין וללמוד את עצמי קצת יותר. 
הייתי ילדה מרדנית לתפארת גיל ההתבגרות. מצאתי את עצמי נלחמת במסגרות ומנסה לשבור מוסכמות, מעדיפה את הכל בדרכי שלי- בטוחה שהיא הצודקת מכולן, ושימות כל העולם. דעתנית, בטוחה בעצמי ואם כי לא בטוחה בכלום?!
בדבר אחד קבוע היתי בטוחה, יקרו שינויים כל עוד ארצה בהם מספיק חזק. בגיל 14 וחצי כשהייתי בחטיבה, ספגתי פגיעה חברתית קשה. בסוף השנה השנייה, יזמתי לעצמי מעבר לבית ספר אחר ובתם חופשת הקיץ, התחלתי מחדש- בנסיון להתחלה טובה.
 
מעולה בתחומים הריאליים אף פעם לא הייתי, וביננו גם לא היתה לי סבלנות להיות (הומאנית, כנראה שתמיד הייתי כזאת), ולכן גם לא תמיד היה לי חשק ללמוד. מצאתי את עצמי בהתמודדות מתמדת עם עצמי, עם מורים ויועצים, על כל הנזקים שאולי עשיתי לעצמי ועם כל הדיעות, מחליטה ועושה. רק אם רוצה, כי אחרת זה לא יקרה. בשיעורים הריאליים המחברות היו מלאות, מלבד השיעורים עצמם שהייתי חייבת לכתוב, הייתי מתעדת את כל מה שקורה מסביבי- לטוב ולרע.
את התיכון לבסוף סיימתי עם תעודת בגרות מלאה ועוד אחת טכנולוגית הצטרפה. סיימתי במגמת צילום סטילס, עם פרויקט גמר עיוני כתוב בצורה רהוטה ומעשי שהביע את כל הבפנוכו שלי דרך עדשת המצלמה. הרבה יותר פסיכולוגי אמנותי, אם תשאלו אותי, גם בצילום בחרתי להביע מילים. בעיקר של אחרים.
אני חושבת שבאותו זמן, באמת הפנמתי את עצמי וביטאתי צדדים אחרים בעצמי עם כח להמשיך ולסיים את מה שהתחלתי, למרות הקשיים. התמודדתי עם הרבה מצבים בתוך עולם הכתיבה והאמנות היתה המפלט, מילים שהיו שרבוטים של הרגש או שטויות של חשיבה עם תהיות ובעיות. עמדתי מולי או ברחתי מעצמי, את זה רק הזמן אמר.
 
לגבי היום אני כבר יותר רגועה בתוך הרבה בלאגן. הצורך להתפתח רק מתעצם ויחד איתם שיקולים והחלטות. אני עובדת במשרד גדול שמקנה לי חופש ביטוי, הרבה נסיון והבנה. פרוש לפניי קרש קפיצה ומכאן- רק השמים הם הגבול.
(בכל כיוון ותחום, לא רק מקצועי הוא השיקול)
 
 
לאחרונה אני עורכת הרבה שינויים קטנים בחיים שלי, מקצועיים ואישיים כאחד, כנראה שסופם יובילו לשינוי אחד גדול. ומשמעותי אני מקווה. (הבלוג הזה והתיעוד לעצמי, הוא בטח רק חלק קטן שמבשר רבות)
אני מרגישה שנמצאת בפני פרשת דרכים עם הרבה כיוונים (בעיקר חיוביים). בכל כיוון פרוש בפניי שטיח אדום, רק לצעוד לתוכו הגשמה עצמית. שואפת רחוק, יוזמת החלטות, מחשבת צעדים על-פי רגש ומציבה מטרות (וכמובן שיכולות להשתנות).
פרשת דרכים ניצבת מולי, העתיד יביא עימו טובות ובעיקר שינויים. אני אגשים את כל מה שארצה. ואולי גם יותר מזה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת