00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

היה שלום קפציאל

רן לפיד ז"ל

25/11/2009

התמונה של רן לפיד ז"ל, אחד הטייסים שנהרגו אתמול בתאונת המסוק, פגעה לי כמו חץ בלב. לפני 20 שנה עשינו שנת שירות ביחד בקן כפר סבא של הנוער העובד וגרנו בקומונה יחד עם עוד שני שותפים מקסימים.

 

היינו צעירים וזה היה מזמן, אבל גם אז הוא היה מבריק, ידעני וחכם. אני הייתי המומה, מבולבלת ומיותרת. הוא ידע מה הוא עושה, איזה תכנים יעביר בפעולה הבאה ומהי תוכנית חייו. אני לא ידעתי אפילו מה ללבוש בבוקר והאם לצאת מהקומונה עם חולצת התנועה. הוא היה שם במתכוון. אני הייתי שם כי אבא שלי רצה. ובכל זאת בילינו ביחד שנה קסומה שהשאירה עלינו את חותמה ונראית נהדר על קורות החיים.

 

ופתאום, לקום בבוקר ולראות את תמונתו בעיתון היה שוק רציני. הפנים אותם פנים, החיוך הכל כך מוכר נשמר, רק הקמטים שסביבו העידו שחלפו כמה שנים. ופתאום הזיכרונות מתפרצים: הטיולים שהדרכנו בסיני, הצחוקים סביב המדורה בלילות, המעבר דרך המאפיה בסופן של הפעולות, הנסיעות ללימודים באורנים (יוזמה פרטית של הקומונה המאד אינטליגנטית שלנו), ערבי המפגשים עם מדריכים מקינים אחרים. הוא תמיד היה שם. תמיד הוביל. תמיד חייך או צחק. קינאתי ביכולת הזאת שלא ידעתי מאיפה היא באה.

 

מאז לא שמרנו על קשר. הוא המשיך אל קורס הטיס שכל כך חלם עליו. אני תייקתי את השנה הזאת תחת "הדחקה" לצד כל זכרונות הילדות שלי. ועכשיו התמונה הזאת בעיתון. יהי זכרו ברוך. 

 

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

21 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ein ani אלא אם צויין אחרת