00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

שִׁכְבָה


כשהגענו לכאן וראיתי את סלעי הבזלת, את המבנים הנטושים מנוקבי הכדורים, את מטעי התפוחים בין שדות המוקשים, חשבתי כמה אתה דומה למקום הזה.
קשה ומסוכן
עם פוטנציאל תמידי להתפרצות געשית
גרעין תוסס של אלימות
נוכח ובלתי ממומש
חשבתי כמה אני אוהבת אותך
למרות החומר שבך שקפא באיבו
וחוסר היכולת שלי להמיס אותך

לפעמים בא לי ללכת מסביבך ולהתפעל, כמו שהתפעלתי  מאבני הבזלת המגודרות
שכיסו על הבונקרים בחוות הטורבינות.
עוצמה של ברזל מול שמיים גבוהים.
אני יכולה להרגיש את אלוהים כאן
בנשימת האויר הצח, בגובה השמיים
אני יכולה להרגיש את אלוהים בנוכחות שלך


בבוקר, בעין-זיון, הנוף התרכך, עם מדרונות מאדימים מדובדבנים ושורות של גפנים. טוסקנה קטנה.
השמש הפציעה ומשהו בך הפשיר.
כשחזרנו אהבנו בעיניים פקוחות,  בנואשות של פרידה,
רצינו לראות הכל ולא לשכוח כלום. הבטת לתוכי ואני עפתי.
לפתת את נשמתי בשתי ידיך, ואהבת אותי,
אהבה מהסוג שנמוג לאחר מעשה האהבה.
לרגע אחד התפוגגה קשיות הבזלת שלך
ונגעתי בחום הרך שבפנים
היה נדמה לי שאני שומעת תזוזה בלוחות החומר
ופחדתי


בדרך חזרה קו האופק הלך והתעדן, השמיים התקרבו, אורות הציביליזציה הסתירו את אור השקיעה, אבל אלוהים הלך והתרחק ממני.
וגם אתה.
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

84 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת