00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אפקט הפרפר

קנאה ורכושנות


אחרי חודש שהוא חזר הביתה, וכל הדרמות ופרקי הטלנובלה שעברתי בחודש זה, הגעתי למסקנה אחת בלבד שאין לי אהבה אליו, יש לי אליו רק "קנאה ורכושנות" שאין לי שליטה עליו...

אין לי שליטה על הרגש המגעיל הזה שנקרא "קנאה"...

ככל שעוברים הימים, ככל שעוברות השעות שאנו יחד, שוב ושוב עולות אצלי הסיבות שבגללם התגרשתי, שוב מזהה אצלו את התכונות, הדפוסים, העקיצות, שהיו אז...

כל התקופה הזו של הפרידה, כל התקופה הזו של לפני הפרידה, חשבתי והייתי בטוחה שאני אוהבת את האיש, אבל לא הייתי מוכנה לוותר על עצמי במערכת כזו מאלף ואחת סיבות אחרות, ואחרי שראיתי אותו עם אותה אישה והבקשות החוזרות והנישנות שלו "נחזור, רק תגידי כן..." העלו אצלי רגשות, רגשות של אהבה, כך לפחות חשבתי והיום בטוחה אני שזו לא אהבה אלא קנאה ורכושנות לאיש שחי איתי 25 שנה.

הודעה שלי באחד הפורומים:

"איך מצליחים לשלוט על שתי תכונות אלה, איך אני יודעת למה מרגישה אותם, ואיך עובדת על כך כדי להעלים אותם...

מודעת לכך שזה לא זה, שזה צריך להסתיים ואני עדיין שם...

מרגישה שאין לי מה לעשות איתו, יודעת זאת ובכל זאת מרגישה שהולכת לאבד משהו חשוב, משהו שלי, ופוחדת, פוחדת לעשות טעות, וחושבת ששתי התכונות האלה שלי שהם באופי וחייבת לשנות...

הטעות נעשתה כבר, ושוב פוחדת להתרחק, להרחיק אותו מעלי

יודעת.. יודעת.. יודעת...

רוצה אותו רחוק ממני כי אז אני נושמת

וכשהוא קרוב אלי אני נחנקת

ובכל זאת רוצה אותו לידי..."

תשובה שקיבלתי:

"קנאה, היא תחושה של תסכול שמה שאת מצפה לו, זוכה בו מישהוא אחר. מבחינה זה, יש ללא ספק קשר בין קנאות או קנאה לרכושנות. כאשר רכוז הוא לא בהכרח דבר פיזי אלא גם אהבתו של אדם שאת רצית בה, אבל מישהיא אחרת זכתה בה, או שתזכה בה. האם את עושה טעות בהחלטה שאת לוקחת? בכל מה שנוגע לבני אדם, כל אי אפשר להיות כמעט אף פעם בטוח בהחלטה שאנחנו לוקחים כי יש כל כך הרבה משתנים שמשפיעים על כך, בעיקר, כל כך הרבה דברים דינמיים ומשתנים. מה שתמיד צריך להיות ברקע זו המודעות שלכל  בחירה שלנו ראו אי בחירה שגם היא בעצם בחירה,יש רווחים ומחירים וקבלת  ההחלטה, היא איזה שהוא נסיון להקטין את המחיר ולהעלות את הרווחים... אבל  שוב, כשמדובר ביחסים בינאישיים וברגשות, את צודקת.. ההחלטה קשה קשה."

באחד הפורומים עלה נושא ה"קנאה" ובהחלט מתאים גם להעלות אותו פה ברשומה זו, אחת התגובות שלי


"איך מתגברים על קנאה הרי זו תכונה באופי, איך מתגברים על התכונה המגעילה הזו?

מדוע אני קנאית ועל מה ואיני יכולה/מסוגלת להתגבר עליה אף על פי שאני מזה רוצה שהתכונה הזו תעלם, שלא תהיה שם, היא הורסת כל חלקה טובה שבניתי במשך השנתיים האחרונות ולא יודעת.. לא יודעת איך להתגבר עליה...

הרכושנות והקנאה  הזו החזירו אותי לא צעד אחד, לא שני צעדים אחורנית החזירו אותי מיליון ק"מ אחורה ולא מסוגלת להבין על מה ולמה, אבל היא קיימת שם, קיימת ואוכלת אותי לאט לאט, והכי גרוע שהוא יודע והוא משחק על הנקודות תורפה אלה...

אוףףףףףףףףףףף שוב התחלתי..."

היו המון תגובות, היו תגובות מעניינות -


"הקינאה, בהיותה רגש, אין בה תכונות שאנו יכולים לשלוט כשהיא מבקשת לשכון בתוכינו. היא נביעה של מציאות, היא פירשון של המוח את אותה מציאות, היכולת שלנו , לכל היותר, היא לגעת בצורות החיצוניות שלה, לא לאפשר לה לסחוף אותנו להתנהגויות שליליות, להפנים עמוק עמוק כי היא לא תורמת דבר במקרה הטוב, ובמקרה הרע, היא הרסנית עד מאוד, הורסת את מי שבתוכו היא שוכנת, הורסת את האינטראקציה (המציאות) של מושא קינאתה.

השאלה מה עושים? אשר נשאלה,  הביאה אותי לכתוב את אשר כתבתי, כי זוהי תמצית כל יכולותינו- פשוט לאכול את הלב כשהיא מבעבעת בתוכינו.

אך אנו כבני תבונה יש לנו כלים ואנו יכולים בעזרת מיומנות לשלוט במאפייניה החיצוניים.
זהו תהליך ארוך, לעיתים מייגע, אך בסופו רוכשים את אחד הכלים הכבירים שמביאים את שלוות הנפש.
היכולת לשלוט במאפיינים החיצוניים של הרגשות היא אחת הסיבות לשלוות הנפש אשר כל בר-דעת מבקש לעצמו בחייו.

הנה תשובתי כנביעה לדברים שאמרתי עד כה-

אין שום אפשרות להעלים את הקינאה, כפי שאנו משלימים עם התבלות גופינו, כפי שאנו עוקבים אחר מגמת גופינו- מוות,  כך אנו צריכים להביט על אלמנטים אחרים בחיינו אלו שאין בידינו דבר לעשות, ובכלל זה גם את הקינאה הקניינית.

אסיים בזאת-
אחת הדרכים היעילות להתמודד עם הקינאה הטורדנית, אולי במטאפורה הבאה הייתי מציג-
התקיימותו של אגם, תלוייה  במקורותיו, היא גם תלויה בניקוזו.
מפלס האגם הוא ביטוי של היחס שבין "הנפח הנכנס" לבין "הנפח היוצא".

ובכן- הקינאה כמוה כאגם, יש לה את מקורות ההזנה, יש לה את נתיבי הפריקה,
מפלס ביעבוע הקינאה בהווייתנו הוא היחס שבין שני אלו.

כדי לייבש אגם יש לחסום את מקורותיו כדבר ראשון, וכדי להאיץ את היתייבשותו יש  להגדיל לאחר מכן, את נפח פריקתו.
גם הקינאה היא כזו-
ככל שתתרחקי ממושא קינאתך, ככל שתהיה "ריקה" ממקורות האינטראקציה שלך איתו, כך תשליטי טוב במפלס ביעבועה בליבך, ההתרחקות, ממראה עין, ממשמע אוזן, וממגע כלשהו, היא היא האלמנט הראשוני ב"יבוש הקינאה", כל פריט, הקטן ביותר, שנמצא בסביבתך הטבעית, ושיש בו להזכיר לך את מושא קינאתך הוא הוא החמצן, הוא המקור המזין את האגם בנפחים שונים.

כדי להגביר את פריקתה של הקינאה מן הנפש הפנימית, הדרך הראשונית שנוטים לעשות, זה "לייצר מושא אהבה חדש".

לא תמיד יעיל.

אסכם דבריי כך-

הקינאה היא כמו "תא שומני" בגוף, שום דייטה לא תסיר אותו, הדייטה תשנה את ניפחו לכל היותר, כך הקינאה מרגע שניטעה היא בליבנו,  אנו יכולים להקטין אותה, להגדיל אותה, אך לא להעלימה אלא על ידי עקירה שורשית, עמוקה.

וכשאנו עומדים חסרי אונים בפני ביעבועה בליבנו, לא נותר לנו אלא להשלים, ולאכול את הלב על שהיא מתקיימת ושולטת בנו בכל אשר נלך."


תשובתו של המיתבונן באחד הפורומים ואני מסכימה עם הכתוב כי כך אני מרגישה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

11 תגובות

קוביית רשימת הרשומות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מיקי בת המקורית אלא אם צויין אחרת