1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

סיור לימודי בנחל מערות

 

אתמול (שבת) יצאנו לטייל בנחל מערות שבכרמל.  מטרתו העיקרית של הטיול הייתה למצוא את פרחי הציפורן המשתלשל (שלהם עננת בודאי תקדיש רשומה בקרוב).

למיטב ידיעתנו הציפורנים אמורים לפרוח בעיקר ב"מסלול הגיאולוגי" שבשמורת נחל מערות, אך אם כבר הגענו עד לשם (בכל זאת 45 דקות נסיעה מהבית!) כמובן שעלינו גם לראות את מערות האדם הקדמון שעל שמן נקרא הנחל.

 

למערות עלינו בסיור מודרך. בזכות המדריך – וגם בזכות המודרכים – למדנו שלל עובדות חדשות על הטבע בכלל ועל האדם הקדמון בפרט.

די בראשית דבריו הודיע לנו המדריך כי האדם הקדמון חי "חמש מאות עד מיליון שנה". הנתון הזה נראה לי תמוה משהו, אך עוד לפני שהספקתי לתהות לגביו תיקן המדריך את עצמו, התנצל ואמר כי "האדם הקדמון חי חמש מאות אלף עד מיליון שנה".  זה נשמע לי נתון מרשים מאוד! אינני יודע אם זו תוחלת החיים הממוצעת של האדם הקדמון או רק מאריכי החיים הגיעו לגיל המכובד הזה, אבל בכל מקרה תמיד חשבתי שהאדם הקדמון בקושי זכה לחיות עד הגיל המבוגר של ארבעים שנה...

 

קצת אחרי מידע רב רושם זה שאל המדריך מהי "שמורת טבע". כמה ילדים ניסו לענות על השאלה בצורה מתחכמת, אך לפתע ילד אחד – שהיה ללא ספק חכם יותר מכל הילדים סביבו ובודאי גם מרוב הילדים בארץ (פרט אולי לאחותו שהיא במקרה בתי הגדולה) – ענה כי "שמורת טבע היא מקום טבעי שמגנים עליו". המדריך שמח מאד למשמע התשובה  וחזר אחריה תוך השמטת פרט חשוב – "שמורת טבע היא מקום שמגנים עליו". זה די הזכיר לי את "שמורות הטבע" הידועות לשמצה של החיזבאללה ממלחמת לבנון השנייה.

 

עוד סיפר לנו המדריך כי כשניגש מהמערה הראשונה לשנייה נוכל לראות בדרכנו הרבה בליטות עגולות בסלע שהן שרידי הרודיסטים – קונכיות חרוטיות שמהן בנויים הסלעים בסביבה. פקחנו שבע עיניים ואחרי כמה דקות אכן זיהיתי בליטה עגולה בסלע. בקריאת ניצחון הצבעתי עליה והסברתי לבני משפחתי בשמחה שזהו רודיסט.

האמת שלא הייתי בטוח במאה אחוז. אמנם זו הייתה בליטה עגולה, אך ללא הסברי המדריך הייתי בודאי חושב שהבליטה הזאת הינה וו מתכת שהוברג לסלע. מסתבר שכך חשבו גם בני משפחתי.... לאחר כמה דקות הסתבר ששרידי הרודיסיטים הינם שקעים עגולים בסלע – או ככפי שאחי ניסח זאת – "בליטות עגולות כלפי מטה".

 

אני חייב לציין לטובה גם את המוני עם ישראל שיצאו לסיור. בתחילת הדרך הודיע המדריך כי מכיוון שזוהי שמורת טבע אסור לאכול בה - ואף נתן דוגמאות לאוכל אסור  – תפוחים או תפוצ`יפס. להפתעתי הרבה צייתו המבקרים להוראות ולא ראיתי אפילו אדם אחד אוכל תפוח או תפוצ`יפס. הם אכלו רק קלמנטינות, במבה, חטיף "דובונים" ועוד.

 

מעבר לכך מערות האדם הקדמון ממש מרשימות. במערה השנייה היו אמצעי המחשה מתקדמים – שתי בובות בגודל טבעי של גבר ואישה קדמונים למדי. הגבר עסק (לטענת בני שמבין בדברים כאלה) בהדלקת אש. האישה משום מה כרעה על ברך אחת כשהיא מביטה כלפי מעלה ומגוננת על ראשה ביד אחת. חיפשתי מה האיום ממנו היא נבהלה כל כך, אך לא ראיתי דבר. אם להסתמך על הסרטים הרבים שראיתי על האדם הקדמון כנראה שדינוזאור מעופף עמד לתקוף אותה.

 

הילדים לא היו מאושרים במיוחד מהמערות והבטחתי להם שבמערה השלישית יוקרן סרט. בני שאל מיד אם גם יוגש פופקורן...  הסרט היה מאוד מרשים. הוא המחיש בצורה יוצאת מן הכלל את תנאי החיים של האדם הקדמון ואת ההבדלים בין תנאי החיים שלהם לבין תנאי החיים היום.

את כל זה למדתי מקריאה בספר המבקרים בחנות המזכרות... עד שקראתי זאת חשבתי לתומי שהסרט היה חובבני, חסר עלילה ובעיקר חסר טעם ומשעמם. אחייני – שהוא בן של מאייר – ציין שהאנימציה בסרט באמת נראתה פרימיטיבית ומתאימה לימי האדם הקדמון.

 

אבל ליד המערות ראינו ציפורן משתלשל (!) וגם רקפות (ללא עלים) וסתווניות היורה כך שמבחינה בוטנית היינו מרוצים.

ובכל זאת יצאנו למסלול הגיאולוגי. באופן מפתיע היינו היחידים במסלול – למרות שהשמורה הייתה מלאה בהמוני בני אדם. בעצם זה לא מדויק – תחילת המסלול עברה בין שולחנות פיקניק שהיו עמוסים מאוד. רבים מבאי השמורה נעצרו שם להתפעל מהאוכל שהם הביאו מהבית. אנחנו הבאנו רק כריכים ופירות ולכן נאלצנו להתפעל מהסלעים, המאובנים וכמובן מהפרחים (בנוסף לפרחים שראינו ליד המערות היו במסלול הגיאולוגי לא מעט בני חצב סתווים).

 

בסה"כ מאוד נהנינו מהטיול ואני ממליץ עליו לכולם (ברצינות ולא בחציניות(*) בה נכתבה הרשומה)

 

 

 

 

(*) חציניות = חצי ציניות

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

54 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת