00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אב במשרה מלאה

עברנו דירה

רצח נטול רייטינג

30/10/2009
פתאום הבנתי אתמול בערב שהיום זה יום רבין. השם "יום הזכרון לרצח יצחק רבין" ארוך מדי, אז התחילו לקרוא לו `יום רבין`, כמו יום המשפחה. אז יום אחד, ילדים, נדבר על רבין.
לא צפיתי אתמול בשידורי הערוצים המסחריים, אבל הבנתי שלרבין כבר אין רייטינג - ערוץ 10 שידרו את "השרדות", ערוץ 2 הגדילו ושידרו את "צחוק מהעבודה" ואיזה פרומו לרוקדים עם כוכבים. הצצתי לרגע בערוץ הראשון ופתאום ראיתי שיש שידור שקשור ברבין. חשבתי שזה משהו חדש, אבל פתאום ראיתי את לאה רבין שם, אז הבנתי ששוב הביאו קלטת מהבוידעם של הערוץ. אחר כך שידרו את CSI NY הנהדרת. האמת שרוב הציבור התעסק אתמול בשאלה את מי ידיחו מהאי. זה יותר מעניין כנראה מלמה רבין נרצח.
 
אני מתכבד לברך את שרת החינוך לשעבר, לימור לבנת, וראש הממשלה בנימין נתניהו על כך שהצליחו לעקר את היום הזה מתוכנו האמיתי. ממשלת הימין שעלתה לשלטון לאחר רצח רבין היוותה את המסמר האחרון בארון המתים של הסכם השלום (ההוא שסחבו באחת ההפגנות של הימין), ועשתה הכל כדי להשכיח מהציבור מי גרם לרצח, מי עמד על המרפסת בכיכר ציון ומי הסית כנגד תהליך השלום ויצחק רבין. התחילו לדבר על מסרים של אחדות, של הידברות וכל הבולשיט הזה.
 
הילדים שמציינים היום את רצח רבין בתיכונים היום בני שנתיים-שלוש כשרבין נרצח. חלקם אפילו לא נולדו. הם לא יודעים מי היה האיש הזה, שהרכזות החברתיות תולות את התמונה שלו במסדרונות של בית הספר לאחר שהורידו את הכרזות של סוכות ולפני שתולים את הכרזות של חנוכה. רבים מהם חושבים שרבין הכריז על מדינת ישראל, הפכו אותו לאיזה אליל מושלם, ושמעו עליו רק טוב. רק את מה שמשרד החינוך של לבנת הסכים שיספרו להם. על רבין הרמטכ"ל, על הרעיון המופרך שנקרא "מורשת רבין". כשלימדתי בבית הספר הייתי שותף להכנה של כמה טקסים. הטקסים התמקדו בתופעת "נוער הנרות" הרומנטית, ברבין הרמטכ"ל של ששת הימים. בשוליים הזכירו שמישהו רצח אותו בגלל תהליך השלום.
 
השמאל מתכנס כל שנה בכיכר, בדרך כלל במוצאי השבת שבין יום הרצח הרשמי (י"ב בחשוון) לבין יום הרצח שמציין השמאל (4 בנובמבר). אפילו על התאריך אין הסכמה. בכיכר מתקיים פסטיבל הזמר השנתי, שבו מוזמנים כל זמרי וזמרות גלגל"צ לשיר את "השירים שיצחק אהב". פטטי. שוב נושאים נאומים ריקניים, חסרי תוכן פוליטי ממשי, על חשיבות האחדות וההידברות. איזו אחדות? הימין רצח ראש ממשלה ועכשיו קורא לנו להתאחד, לשכוח ולסלוח. והשמאל, כמו אשה מוכה, חוזר לבעל המכה ומתחנן שישחררו אותו מהמעצר ויבטלו את התלונה.
 
אז הנה, הגענו עכשיו, 14 שנים לאחר הרצח, לנקודה בה לציבור כבר לא אכפת. בעוד 10 שנים נגיע כבר לנקודה שבה לא יזכרו למה יגאל עמיר הזה בדיוק יושב בכלא, כמו שניבאו כבר מזמן כותבי ה"חמישיה הקאמרית":
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

31 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל דרור כהנוביץ אלא אם צויין אחרת