00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אהבה בימי סגלון

בלוג הצילום שלי

המציל נפש אחת [ארוך]

 
 
הסיפור מתחיל אי שם לפני כשלושה חודשים
בוקר אחד בלי כל הכנה מוקדמת, הגיע טלפון מ"עזר מציון" המספר לי כי "דגו" את זיו, הבן הצעיר שלי, ממאגר התרומות הלאומי למח עצם, כמתאים פוטנציאלית לתרומת מח עצם.
 
זיו, שהוא ילד טוב גדרה,  נסע לפגישה ראשונית ולא מחייבת, בה הסבירו לו במה דברים אמורים ובה גם לקחו ממנו דגימות דם לבדיקות מעמיקות יותר.
לאחר כחודש וחצי הגיעו התשובות שמצאו אותו מתאים התאמה מושלמת לתרומת מח עצם לתינוק/ילד כבן שלוש חולה בסרטן ויתרה מכך, הוא נמצא כמתאים יחיד מכל הארץ.
 
מהמקום הזה החלה התלבטות מה עושים עכשו...
ההחלטה לא פשוטה ולא מובנת מאליה ומלווה בחששות מחששות שונים. הילד פוחד ממחטים ולא מסוגל לחשוב על תרומת דם לא כל שכן תרומת מח עצם. בהיותו ילד בן 5 חלה ומחשש לדלקת קרום המוח עשו לו ניקור מותני, סיוט גדול לילד קטן, שאותו הוא לא שוכח.
 
לאחר שיחות ארוכות עם חברים ומשפחה
איתי. שוחחנו על החששות, על הפחדים המובנים, עודדתי אותו חיזקתי אותו, אמרתי לו שזכות גדולה נפלה בחיקו, שיש לו הזדמנות להגשים את הפתגם "המציל נפש אחת, כאילו  הציל עולם ומלואו" הלכה למעשה.
 
בסופן של התלבטויות לא קלות, נפל הפור וזיו החליט שהוא נענה לאתגר.
ההחלטה הזו של זיו לתרום מח עצם גרמה לי לסיפוק רב, הנה הערכים שהטבעתי בילדי, עומדים במבחן המציאות.
 
*
 
[אני חושבת שאין מי שלא שמע על הילדה שאומצה, חלתה בסרטן ונזקקה להשתלת מח עצם. לאחר מאמצים רבים אותרה אימה הביולוגית שנמצאה מתאימה אך סרבה לתרום לבִּתה, עצמה ובשרה.]
 
*
 
לפני כשלושה שבועות פגש זיו את דר` הרדן, מנהל השירות לאיסוף תאי אב בשיבא, שהסביר לו על התהליך, איך הוא מתבצע: שאיבה ישירה מעמוד השידרה או בדרך הדומה לתרומת דם. מה היתרונות ומה החסרונות בכל שיטה. אני חייבת לציין שלא ניסו להשפיע עליו באיזו שיטה לעשות זאת. בפגישה הזו גם נלקחו מזיו בדיקות אחרונות בטרם הליך התרומה.
 
אם חשבתם שמהרגע שהחליט לתרום והיה שלם עם החלטתו, יתר ההליך יעבור בקלות יחסית, טעיתם. זיו הרגיש בלבול גדול, לא ידע להחליט באיזו דרך הוא יבצע את התרומה.
אני חייבת לציין שעודדתי אותו לתרום ישירות דרך דיקור בעמוד השידרה, הליך שמלווה בהרדמה מלאה. הדרך השניה, תרומת דם, דורשת לקבל ארבעה ימים זריקות עם חומרים מעודדי צמיחה של תאי אב בדם. אותי זה הפחיד יותר מההרדמה שלעליו לעבור בשיטה האחרת. לא אהבתי את הרעיון שיגדשו את גופו בכל מיני חומרים כימיים...
 
לאחר כמה ימים של מחשבות בינו לבין עצמו, החליט זיו שהוא תורם בדרך של דיקור בעמוד השידרה. הוא אמר לי שאם הוא החליט לעשות את זה, הוא יעשה את זה בדרך שתהיה הכי טובה לילד החולה, נוזל מח עצמות ישיר ללא שום עיבוד של מעבדה. התרגשתי מההחלטה האמיצה הזו שלו, שהיתה כל כך לא פשוטה עבורו, הייתי כל כך גאה.
 
* * *
 
הבוקר השכמנו בחמש, ובשש הגיעה מונית לקחת אותנו לתל השומר. בשעה שמונה וחצי הוכנס זיו לחדר הניתוח. שעה חצי ישבתי בחדר המתנה, מנסה לקרוא ולא ממש מצליחה.
באותו מקום ישבתי לפני כשלוש שנים, ערב ערב ממתינה לראות את האישה של הדובי יוצאת מהמעלית, כדי שאני אוכל לעלות קלת רגלים לחדרו באונקולוגית. הכאן והעכשו התבלבל אצלי עם השַׁם והאז.
לאחר שעה וחצי יצא זיו מחדר הניתוח כששאיבת מח העצם מאחוריו. את ההליך ערכה דר`ירושלמי רונית - מנהלת טיפול יום השתלות מח עצם במבוגרים. שליוותה אותנו גם לאורך כל היום.
 
לאחר כשעה בחדר התאוששות, עלינו למחלקת אישפוז יום של מחלקת מח העצם להשגחה. זיו התעורר ונרדם חליפות. כל אנשי המקום טיפלו בו בחרדת קודש. ההוקרה של כל אחד מאנשי הצוות ניכרה על פניהם, והיא שהביאה אותי להבין שזו לא תופעה שכיחה שמישהו תורם מח עצם.
 
נציג "עזר מציון" הגיע גם הוא והביא לזיו תעודת הוקרה ומתנה צנועה. הוא סיפר לנו שהתרומה היא עבור ילד שזו לו הדרך היחידה להרפא. "אתה נותן חיים לילד שבלעדיך, בוודאות הוא לא היה חי עוד הרבה זמן" אמר לו האיש. האיש הזה, חובש הכיפה, גם אמר לזיו שהוא, מבחינתו, יכול עכשו לאכול "בשר פיגולים", יכול לא לצום, כי הוא את מקומו בגן עדן כבר הבטיח. (אני חייבת לציין שדי הופתעתי ממילים כאלה שיצאו מפיו של איש דתי) בעוד כשלושה חודשים הם יצרו קשר עם זיו ויספרו לו אם ההשתלה הצליחה ולאחר שנה, יפגישו אותו עם הילד.
 
הילד הזה, כמו שאמרה לי דר` רונית ירושלמי, לפני ששחררו אותנו אחר הצהרים, הוא "אח לדם" של זיו. הדם שלו הוא הדם של זיו, פשוטו כמשמעו. אם ההשתלה תצליח, ואני מקווה מאוד שכך יהיה, נולד לי היום, במידה מסוימת, נכד נוסף.
 
היה זה אחד הימים המרגשים בחיי, אם לא המרגש שבהם.
 
 
 
 
לפני סיום אני רוצה להביא את מה שכתוב על התעודה שזיו קיבל מעזר מציון
 
"יש הקונה עולמו בשעה אחת
ישהקונה עולמו במעשה אחד
ויש כאילו
הזוכים לעולמות רבים גדולים ונשגבים
והם מוסרים נפשם למען חולי ישראל."
 
 
*
תודה לכל מי שהחזיק אצבעות, הצליח לכם!
שאיבת מח העצם עברה בהצלחה רבה.
עכשו בואו כולנו נחזיק אצבעות שההשתלה גם היא תצליח ותקלט והילד הקטנטן הזה יחלים.
 
תודה לאלומה ולאיריס האחיות המקסימות במחלקת מח עצם, החלמה שלימה לכל החולים במחלקה.
 
* *
בהזדמנות הזו אני רוצה לעורר את המודעות שלכם לתרומת מח עצם. כל מי שרק יכול, שיצור קשר עם "עזר מציון" ושיצטרף למאגר דגימות מח העצם. אולי תיפול גם בידיו ההזדמנות להציל נפש מישראל.
 
* * *
דבר אחרון.
כמה נהדר להיות בצד הזה של המתרס - הצד של התורם הבריא ולא בצד של החולה הנזקק.
 
 
@
בצילום, שני המקומות משני צידי עמוד השידרה דרכם שאבו את מח העצם.
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

80 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ר ש פ י ם אלא אם צויין אחרת