00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חיי

המסע להודו- חלק י"ז / הכפר טוש Tosh

מבחינתי מיציתי את קאסול.  מאחר ולא יכולנו לצאת לאחד מהטראקים לכפרים באזור, כי נאלצנו להיות קרובים למקום עם תקשורת לארץ,  החלטנו לעזוב לתחנה הבאה – דראמסאלה. אבל הפעם החלטנו – אנחנו לא נוסעים ישירות אנחנו לא מוכנים להפסיד את כל הנופים שבדרך.

 

לשכור ג`יפ זו דרך מאוד הולמת לטייל ואם מדובר במספר אנשים זו עיסקה ממש שווה. מי שמגיע לתקופה קצובה לא יכול להרשות לעצמו להיטלטל עשרות שעות ברכבות ובאוטובוסים ולנסוע מנקודה לנקודה.

 

עיון קצר בלונלי פלנט בחרנו מסלול לשלושה ימים, שכרנו ג`יפ ממוזג מאחת הסוכנויות בעלות של 7000 רופי ( 700 ש"ח), עם עצירות בדרך במקומות שכמעט אף מטייל לא מגיע ובאמת בחלק מהמקומות לא היו כמעט תיירים. שילמנו על החשבון ויצאנו לדרך.

 

החלטנו בכל זאת לא להפסיד את הכפרים ולטעום מאחד מהם. החלטנו לעלות לטוש Tosh.

 
 
 
 

הכפר נמצא בגובה של 2400 מ`. כפר נידח וקטנטן. הג`יפ מביא אותנו למבואות הכפר והדרך פנימה נעשית רגלי.

גשר צר מחבר את הכפר לציביליזציה ומשמש גם את עדרי הפרות שיורדות למרעה.
 
 
 

 

 
 
 


מדובר בכפר יפהפה, אחד הכפרים היפים ביותר. לא הפסקתי לצלם. עלינו לכפר מוקדם בבוקר. שביל מתפתל אופייני להודו, כלומר שביל צר ותהום עמוקה מצידו האחד מוביל למבואות הכפר. ככל שעלינו התקרבו אלינו העננים, ערפילי הבוקר כיסו את ההרים מסביב. אט ואט החלו העננים להתפזר והתגלה נוף קדומים. עוצמתו של הטבע במלוא עוזה והתחושה שנגענו בשמיים.
 

 











הכפר מוקף הרים מושלגים ומכל נקודה המראה אחר. ההרים הקרובים ירוקים בצבע כמעט לא טיבעי.











האדמה מעובדת בטרסות. הסחורה לתוך הכפר מועברת ידנית, כלומר על גבם של המובילים ובמקרה שלנו – אישה מבוגרת שסחבה סחורות על גבה. בכלל, הנשים עושות כמעט את כל העבודות בכפר. הגברים יושבים בקיוסק שבכפר המשמש כמקום מפגש, בית קפה ופרלמנט הכפר...
 
 

 






הכפר קטנטן
, בתי עץ על צלע ההר, ומלא בילדים ששיחקו בכל פינה אפשרית.






בכפר עובר נחל שוצף ובכל פינה כמויות מים מחמיצות את הלב.







שבילי הכפר לא מסודרים ומהווים תשלובת של שבילי אבנים, חול שהופך לבוץ מהנחלים הדקיקים שזורמים לאורך השבילים ושאריות שהפרות משאירות בכל מקום בהודו....
 
 
 
כפר כמעט אוטנטי. למה כמעט? כי כמובן שהישראלים קלקלו אותם. שוחחנו עם תרמילאים ששהו במקום מספר שבועות. בעקבות התיירות חלק מהבתים הפכו לבתי הארחה.

 

ארוחת הבוקר שאכלנו באחד מהאכסניות הייתה מהטעימות שאכלנו אפילו שמדובר היה רק בטוסט של גבינת יאק, ירקות ותה חזק.

הנוף כאמור מרהיב ומשרה שלווה ואני הייתי מוכנה להישאר שם מספר ימים אפילו שמדובר בבתי עץ ישנים, שירותים בחושה בחוץ ומקלחות משותפות.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רואים שנהניתי, לא?

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

10 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פל אלא אם צויין אחרת