33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מרמלדה

אמרתי לכם, יוסף (טומי) לפיד, הוצ` כתר

 הספר הזה הוא חובה א. להכיר את טומי לפיד כמו שלא הכרתם (בעיני הוא היה מחוספס, שחצן וולגרי!, דרך הספר הוא מצטייר כרגיש בעל הומור ומעניין).
ב. הספר הוא  מבחינתי פרה-בלוגים, וניתן ללמוד כיצד כותבים רשומה טובה. קרי, הספר הוא אוסף של "רשומות", מה שלפנים היה טור אישי בעיתון או רדיו. אם טומי לפיד ז"ל היה בחיים, יש סיכוי שהוא היה פותח לו בלוג...
 
כל פרק מכיל עמוד וחצי לערך.
כדי להתרשם ממה שאני התרשמתי, אני חייבת להדפיס דוגמאות, הראשונה היא :
 
הזמן בטימבוקטו
 
  
השאלה המרכזית של חיי היא: האם כל ההיי-טק והאלקטרוניקה, המכשירים והמכשורים, המחשבים, הפקסים, הטלפונים הסלולריים והמיקרוגלים - האם כל זה חוסך לי זמן או מוסיף לי עבודה?
   על שאלה זו כבר נכתבו ספרים לרוב, אבל אני עדיין לא מוצא את התשובה. אם אני יכול בזמן הנהיגה לנהל חמש שיחות טלפון בדיבורית, ברור שחסכתי זמן. אבל אם כתוצאה מחמש השיחות הללו אני חייב לפגוש אדם אחד, לטלפן לעוד שני אנשים, לשלוח שלושה אי-מיילים, להשאיר ארבע הודעות ולקנות בדרך הביתה חמש לחמניות, אז ברור שהשיחות במכונית לא רק שלא חסכו לי זמן, אלא גם עלו לי כסף, טרחה ובלבול מוח.
   אבל בזה לא די. כתשובה על שלושה האי-מיילים ששלחתי בבוקר, עד הצהריים אני מקבל שלושה אי-מיילים ועוד שני פקסים ושיחת טלפון אחת וכל זה רק כתוצאה של שיחת טלפון אחת שניהלתי מהמכונית. אבל, כזכר, אני ניהלתי בדיבורית חמש שיחות, ואם שיחה אחת הניבה, לפי הסדר הגיאומטרי, 28 עיסוקים נוספים, הרי חמש השיחות שניהלתי הביאו ל-140 שיחות טלפון, אי-מיילים, פקסים ופגישות אישיות. כל זה כדי לחסוך זמן. ועכשיו כבר חצות, ואני עדיין בחדר העבודה שלי, כי אחד האי-מיילים הגיע מקליפורניה ואני מחכה שיהיה שם יום כדי שאוכל להשיב עליו.
   אילולא השתמשתי בבוקר בדיבורית, כדי לחסוך זמן, מזמן הייתי בבית, מחכה שארוחת הערב תתחמם וקורא בינתיים עיתונים. עכשיו שיש מיקרוגל, הארוחה מתחממת תוך שתי דקות ולי לא נשאר זמן לקרוא עיתונים.
   אחרי הארוחה הייתי צופה בטלוויזיה, בסרט דוקומנטרי המתאר את החיים בטימבוקטו, שם יושבים בבית הקפה בני מאלי פרימיטיבים, מוזגים לאט-לאט קפה מפינג`אן, מעשנים בנחת נרגילה, מדי פעם עושים גרפס ומחכים לגמל שיביא את הדואר שיצא לפני שלושה ימים מנווה המדבר הקרוב ביותר. הטימבוקטנים הם אנשים שיש להם כל הזמן שבעולם, רק מפני שאין להם שום מכשיר שחוסך זמן.
 
   * * *
 
נהניתם? הזדהיתם?
 
וזה מזכיר לי אנקדוטה או בדיחה עם מסר רציני ביותר: (המצאתי חלקים ממנה, כי אני זוכרת רק את רוח הדברים):
 
פעם ניגש איש עשיר אל דייג ושאל אותו מה הוא עושה במשך היום? עונה לו הדייג, דג דגים, נהנה מהחיים. אומר לו העשיר, בעל יאכטות וממון רב, שהוא יכול לקחת דייג או שניים שיעזרו לו, יעבוד קשה ויעשה יותר כסף. אומר לו הדייג ומה אז? עונה העשיר, תעבוד קשה, תרוויח כסף ותוכל להתרחב ולפתוח חנות, ומה אז? שואל העני.  תוכל עוד להתרחב ואם תעבוד קשה תוכל לפתוח רשת של חנויות דגים עונה העשיר. ומה אז? שואל הדייג,  ואז, אחרי שהרווחת הרבה כסף, תוכל להתרווח לך בנחת ולדוג בשקט דגים על היאכטה עונה העשיר. ומה אני עושה עכשיו? שאל הדייג וחזר להטיל את חכתו למים...
 
(אציין כי הרשומה לא נשמרה לי באשמתי-כיביתי בטעות את המחשב שלי  וכתבתי את הסיפור שוב. הניסוח הקודם, שאין לי ממנו העתק יצא הרבה יותר טוב, מקווה שהבנתם את העוקץ בעניין, כבר התעייפתי ואני פחות מרוכזת..)
 
כעת ל"רשומה" נוספת, שנהניתי והזדהיתי עמה (ראו כמה אתה יקרים לי, קוראיי,  שהדפסתי אותה שוב לאחר שנמחקה..):
 
בין ביאליק לריטה
 
כדי להבין את עולמו של צעיר בן 20, צריך מבוגר להבין לא רק מה אדם צעיר יודע, אלא גם מה אדם צעיר לא חווה מעולם.
   הוא לא ראה מעולם טלוויזיה בשחור-לבן. הוא כבר לא זוכר עולם ללא אס.אם.אס. על ג`ון קנדי הוא יודע, לכל היותר, שזה מישהו שהיה פעם משהו. הוא בחייו לא שמע מוסיקה מתקליט ויניל המסתובב על פטפון. הוא לא בדיוק מבדיל בין מלחמת העולם הראשונה והשנייה. בשבילו השם גרטה גארבו לא אומר דבר. הוא לא קרא את "מאה שנות בדידות". מימיו הוא לא ראה דגל אדום בחגיגות ה-1 במאי. ומי, בעצם, חגג את ה-1 במאי? ואם כבר ה-1 במאי, אז מה זה קואופרטיב? צעיר של היום לא יזהה על מרקע הטלוויזיה את "המלאכיות של צ`ארלי". אף פעם לא אמרו לו שעפולה היא החור שבסוף כביש הסרגל.
   צעיר בן 20 לא יודע שפעם לא נזהרו ממחלת האיידס, כי היא לא היתה קיימת. קשה לו להבין שבעבר לא היו ירוקים והביטוי "איכות הסביבה" לא היה קיים. הוא אינו יודע שלפני שנולד לא היו בארץ מכללות. הוא לא מבדיל בין סמינר לווינסקי וקפה קפולסקי. הוא לא מכיר מצלמה שלתוכה מכניסים פילם. הוא לא יכול לתאר לעצמו עולם בלי גוגל. הוא בחייו לא שמע תסכית רדיו. אם יראה טלפון עם חוגה, הוא יקרא לחבלני המשטרה.
בשבילו ג`יין פונדה היא שחקנית שעבר זמנה, והשם הנרי פונדה זר לו. הוא לא יודע אם נדיה קומנצ`י היתה מתעמלת רומנייה או זמרת ארמנית. הירושימה היא לכל היותר סרט צרפתי.
   צעיר בן 20 אינו יודע שהוריו לא קנו בקניון, כי לא היו קניונים.
 שבמכולת שקלו את האורז ואת הסוכר. שפעם לא שמעו על פרי הנקרא קיווי. הוא לא למד בעל פה קטעים מ"ג`וליוס סיזר" או מ"מקבת". הוא מעולם לא טעם את טעמו המגעיל של שמן קיק. הוא אינו מבין כי פעם חיכו שנים להתקנת טלפון. ושלא היה לנו כרטיס אשראי. ונשקלנו בבית המרקחת. ושמילת הברכה היתה "שלום" ולא "היי" או "ביי". הוא לא יבין שיחסים הומוסקסואליים היו עבירה פלילית. ומי היה הטדי שעל שמו נקרא האיצטדיון. ולא סיפרו לו ש"הכניסיני תחת כנפיך" היה שיר של ביאליק, לפני שהיה לשיר של ריטה.
 
* * * 
 
תעשו כבוד לטומי..
 
אגב, הוא היה נשוי לסופרת שולמית לפיד, והתפוח לא נופל רחוק מהעץ - בנו, יאיר לפיד, כותב נפלא בטור אישי באחד העיתונים.
 
ביוני 2008 נפטר טומי לפיד (בן 77)  והספר הוא ספר השיחות הרביעי מתוך תוכנית הרדיו, שזיכתה אותו בפרס סוקולוב לעיתונות.
טרם מותו הוא הספיק לעדכן ולתקן את הטורים הנבחרים מתוכניתו, אשר מכונסים בספר הזה.
 
יוסף (טומי) לפיד, אמרתי לכם, עורכת רונית ויס-ברקוביץ, הוצ` כתר, 285 עמ`, 2008.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

נהנתי לראות
  • 2008
  • קונג פו פנדה -סרט לילדים לחופש-כל המשפוחה..
  • וולE-סרט מצוייר למבוגרים וילדים...
  • קופים בחלל- סרט מצוייר לילדים...
  • אותלו-טרגדיה מאת שקספיר-חאן
  • הכתובה-אפרים קישון-תיאטרון..
  • החותנת-תיאטרון הבימה-קומדיה מאת אנדרו..
  • נישואים-קומדיה מאת גוגול-החאן
  • המצליחים-קומדיה מאת מיכאל גורביץ' ודניאל..
  • הקמצן-מולייר-החאן
  • מלחמה על הבית-קומדיה מאת אילן..
  • הרטיטי את ליבי מאת חנוך לוין. רמי ברוך משחק..
  • 2009
  • סרט לילדים -למעלה (UP)
  • סרט לילדים-קורוליין -מפחיד, סרט אימה לילדים..
  • 2010
  • חלומות גנובים-החאן- הצגה לילדים
  • אווטאר (בבית בדי.וי.די)
  • אליס בארץ הפלאות (בבית בדי.וי.די)
  • תעלולי סקפאן-הצגה בתיאטרון החאן
  • נסיך פרס-סרט לנוער, הרבה אקשו
  • הבדלה-הצגה-כתב וביים שמואל הספרי, תיאטרון..
  • נפגעי חרדה, סאטירה מצויינת מאת מוטי..
  • גנוב על הירח, סרט אנימציה לילדים, מאד..
  • קופים בחלל 2, סרט חביב לילדים
  • ציפורלה, קטעים בשירה ריקוד ודיאלוגים, משוגע..
  • עידן הקרח 3
  • בייביז (bebes)- מקסים, תיעוד ארבעה תינוקות..
  • אלפא ואומגה-סרט מצוייר על זאבים
  • עוץ לי גוץ לי-הצגה של שלונסקי ודובי זלצר..
  • 2011
  • סרט-צעצוע של סיפור 3 -הבריחה הגדולה - מזכיר..
  • גשם של פלאפל-לילדים
  • תפוס ת'כריש-סרט מקסים!! לילדים
  • אסטרו-בוי-סרט לילדים -עם רובוטים
  • ברבור שחור
  • שירות המתנות החשאי של ארתור-סרט קריסמס..
  • איש קטן ודרקון-הצגה לילדים בחאן
  • 2012
  • אמיצה-סרט לילדים
  • 2013
  • גנוב על המיניונים (המשך גנוב על..
  • 2014
  • מחוברים לחיים - מבוסס על סיפור אמיתי...
  • שומרי הגלקסיה - בגלל קטנציק. כמה דמיון..
  • לא בלי ביתי - מזעזע ומפחיד מסקרן..
  • הקופסונים-סרט מצוייר לילדים. יפה..
  • 2015
  • לשבור את הקרח, סרט מצוייר
  • אמא שלי - נני מורטי(שחקנים: מרגריטה באי..
  • מסע של מאה צעדים(הלן מירן, רוהאן..
  • המיניונים-חמודים כתמיד
  • המילים הטובות-- סרט ישראלי מצויין
  • 2019
  • לשחות או להיות-סרט צרפתי על קבוצת גברים..
יום קסום לכולנו
אהבה, אושר, בריאות הרמוניה, שפע, פריון
מה שכתבתי ב-2009
חיבוק ממני
/>
MySpace  Graphics
/>
מה שכתבתי עד כה-2008
מבקרים פה מהעולם
Visitor Map
!
רשומות אקראיות
רשומות 2010
הרשומות הכי נצפות
רשומות 2011
רשימות 2012
נעימה מהסרט הפסנתר The Piano
 

 

 

 

 

 

----
Myspace Graphics
 
תגיות
bztalia.wix.com/books

 

 

 

 

 

~♥~♥~♥

 

 

 

 

 

 

 

 

~♥~♥~♥

 

 

להתראות ובואו שוב לבקר

 

~♥~♥~♥

 

 

 

      

 

 

 

 

 

 

 

 

 

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טליונת1 אלא אם צויין אחרת