00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיקטאק יוצא לאכול

מחניודה

24/10/2009
מחניודה, בית יעקב 10, ירושלים

 

שוק? שיק!

 

מחניודה היא מסעדה, שנפתחה לאחרונה באזור שוק מחנה יהודה בירושלים. בזמן קצר היא זכתה לביקורות נפלאות – ואת הבאזז סביבה ניתן לשמוע היטב עד לתל-אביב. מזמן לא היתה מסעדה ירושלמית, שעוררה כל-כך הרבה עניין – ושהצליחה למשוך קהל רב אליה מאזור המרכז. זוהי מסעדת שוק, שעל מטבחה מנצח סופרגרופ ירושלמי, שכולל את: אסף גרניט, אורי נבון ויוסי אלעד – שלושתם מוכרים היטב בסצנה המקומית.

 

 

זהו מקום זרוק, תוסס, חסר רשמיות וגינונים. הוא גם מודע היטב לסביבה בה הוא שוכן. בקומה התחתונה למשל מונחים ארגזי פירות וירקות בצורה מופגנת – כאילו מדובר בבסטה. הקומה העליונה מלאה ברהיטי שוק הפשפשים, שהונחו במכוון ללא סדר או היגיון: ארון בגדים, מזוודה, ענתיקות, תקליטים של "להקת העוד" וכו`... המטבח פתוח – ומכל עבר כמעט ניתן לחזות בשלושת המוסקטרים בפעולה. נראה שהעושים פה במלאכה נהנים מכל רגע – ומתשומת הלב הרבה לה הם זוכים.

 

 

המטבח שואב את ההשראה ממקורות שונים כמו איטליה, צרפת – ומשוק מחנה יהודה עצמו. בכניסה מגישה המארחת לאורחים כוסית של אשכוליות אדומות עם ערק. התפריט מודפס על דף נייר זול - והמנות בו מנוסחות בסגנון חופשי, הומוריסטי – אולי כפרודיה על תפריטים חמורי סבר של מסעדות גורמה. כותב התפריט משתף את הסועדים מדי יום ברחשי ליבו ("משה במבוק נוחת היום, הוא היה אצל הבת שלו באמריקה. אצלנו יש התרגשות"). את תפריטי העבר אגב ניתן למצוא תלויים על דלת השירותים.

 

להלן סיכומן של שתי ארוחות, שערכתי בעת האחרונה במסעדה:

 

"פסטה קרועה עם פרמז`ן וכמהין" (32 ש"ח). זוהי פסטה מתוצרת עצמית הקרועה בידיים. המנה היתה בעלת טעם לימוני קל – אך בעיקר הורגשו בה טעמי הכמהין והפרמז`ן, שהיו חזקים מאוד. מנה מעולה.

 

 

"פולנטה רכה, אספרגוס, ראגו פטריות וים פרמז`ן" (38 ש"ח). זוהי פולנטה קרמית, המוגשת עם ריבואות פרמז`ן, חמאה ופטריות. כל טעימה ממנה יצרה בפה סערת טעמים קטנה.

 

 

 

 

"פטה כבדים, ערמונים וריבת תאנים" (38 ש"ח). הפטה היה בעל מרקם רך ומשחתי. טעם הכבד בו היה דומיננטי – ולמרות זאת המנה היתה מעודנת מאוד. תוספת הערמונים העניקה לה טוויסט חביב.

 

 

"ריזוטו טירפ`ש ועוד פטריות אחרות" (68 ש"ח). זוהי מנת ריזוטו כבדה, עשירה וסמיכה. בנוסף לשמנת ופרמז`ן היא הכילה פטריות טירפש (כמהין הגדל בנגב), שטעמן דומיננטי מאוד. מילות השיר "ירושלים של זהב" קיבלו לפתע משמעות חדשה, מפתיעה. ריזוטו מהטובים שאכלתי בארץ.

 

 

 

"חמשוקה טחיגורט קבב מפורק ויאללה לנגב" (42 ש"ח). למרות שהשם "חמשוקה" מרמז לכאורה על חומוס ושקשוקה – בפועל מדובר בקבב. המנה הכילה בשר טלה מפורק, שהוגש במחבת עם רוטב טחינה ויוגורט. מנה כל-כך טעימה, שאם הייתי יכול, הייתי שוחה ברוטב שלה.

 

 

 

"חוט"ש פילי – חוט שדרה, אשכים של, שקדי עגל" (49 ש"ח). רחוב אגריפס הסמוך למסעדה, הוא המקום המזוהה ביותר בארץ עם חלקי פנים. כאן הומצא המעורב ירושלמי - ודי אם אזכיר את שמותיהן של אגדות מקומיות כמו סטקיית חצות, השולחן של פירו – וסימה. בעלי החיים הירושלמים רועדים מפחד מכמויות הטחולים, הלבבות והקורקבנים, שאוכלים פה מדי יום. במחניודה מוגשים חלקי הפנים במחבת – עם רוטב חמצמץ ודליל. המנה איכזבה. שקדי העגל היו יבשים – וכמות חוט השדרה שהוגשה היתה סמלית בלבד. מה שכן, כשהכנסתי את האשך לתוך פי, האושר היה גדול (בבקשה לא להסיק מסקנות מוטעות).

 

 

 

"זה לא ג`חנון בסיר זה הזנב של בופאלו" (78 ₪). זהו תבשיל ביתי, חורפי וכבד של זנב שור. הבשר היה בעל ג`לטיניות מענגת - וטעמו של הבורגול היה נפלא. את כל המרכיבים חיבר רוטב חמצמץ מיוחד במינו.

 

 

 

את שאריות הרוטב ניגבנו עם לחם הבית.

 

"כבדים על הפירה הטוב בעולם" (68 ש"ח). לא יודע אם אכן מדובר בפירה הטוב בעולם, אך הוא בהחלט היה משובח. ולמרות זאת מדובר במנה די סטנדרטית, שיש כאן מיוחדות ממנה.

 

 

"סלט עגבניות תמר עם מלפפון ריג`לא ומוצרלה" (38 ש"ח). סלט מרענן, המהווה תוספת מוצלחת לצד שאר המנות.

 

 

על חשבון הבית הוגש גם קרפצ`יו סינטה. מנה חביבה, שהוגשה ללא דופי.

 

לקינוח הזמנו "בסבוסה (די) עם תאנים וגלידת טחינה כן, גלידת טחינה" (34 ש"ח). מדובר בעוגת סולת אוורירית, לא מתוקה מדי, המוגשת עם קצפת וגלידה מיוחדת בעלת טעם של טחינה גולמית, שמזכירה חלבה. קינוח מיוחד ומעניין.

 

 

 

"קופסא עם מוס שוקולד וכפית" (26 ש"ח). המנה הוגשה בצורה שכונתית, בתוך קערה מפלסטיק. המוס היה שגרתי, חסר ערך מוסף - וחבל שלא ניסו להיות יצירתיים עימו.

 

 

 

את החשבון קיבלנו בתוך תיק יד. מחזה שלא רואים במסעדות כל יום, אך כאן הוא מתקבל בטבעיות גמורה.

 

 

בזמן קצר הצליחה מחניודה להעיר את הסצנה הקולינארית הירושלמית מתרדמתה. למרות חוסר דיוק פה ושם, המסעדה מספקת חווייה נהדרת. סוד המקום הוא בשילוב בין אווירת פרי-סטייל, למטבח שוק עם טאצ` עילי. מזמן לא הורגש משב רוח מרענן כל-כך בסצנת המסעדות המקומית. האם זה עתה קם בירושלים בית המקדש השלישי?

 

ציון: 4.5 כוכבים

 

 

עדכון מתאריך 08/08/2010:

 

השבוע חזרתי למחניודה – הפעם לארוחת ערב. בשל העובדה, שהמסעדה זוכה לפופולאריות עצומה, נאלצתי להזמין שולחן כמעט שבועיים מראש! האווירה בלילה התגלתה כרוחשת, רועשת וגועשת. מדובר בקרנבל שכונתי שמח, שהפך לחאפלה ים תיכונית תוססת. הסועדים, המלצרים והשפים רקדו לצלילי מוסיקה מזרחית, כוסות התנפצו - והאלכוהול נשפך כמים. היתה זו חוויה ירושלמית חושנית מיוחדת במינה. והאוכל? להלן המנות שהוזמנו:

 

"חמשוקה" טחיגורט קבב מפורק ויאללה לנגב (45 ש"ח). בניגוד לביקורי הקודם כאן, רוטב הטחינה-יוגורט היה מעט פיקנטי, מה שהעניק לו רובד נוסף של טעמים. מנה שאסור לפספס כאן בשום אופן.

 

ריזוטו טירפ`ש ומלא פטריות (68 ש"ח). זהו הריזוטו הטעים ביותר שאכלתי בישראל. כל מילה מיותרת.

שקדי עגל בפיתה עם עמבנה (56 ש"ח). מדובר בפיתה קטנה ואיכותית, שבתוכה שקדי עגל רכים, חמימים ועסיסיים במיוחד - ברוטב לבנה ועמבה(!) המנה הוגשה עם תפוחי אדמה אפויים ושקית חמוצים(!!). היא הגיעה לשולחן על מתקן מתכת של דוכן פלאפל(!!!). לא בדיוק מופת של אנינות, אך זהו גימיק גאוני – ומנה פשוט מעולה.

פולנטה רכה, אספרגוס, ראגו פיטריות וים פרמז`ן (40 ש"ח). בניגוד לפעם הקודמת, הפולנטה לא הוגשה במחבת, אלא בצנצנת זכוכית בעלת מכסה אטום. פרט לכך היא היתה נהדרת בדיוק כפי שזכרתיה. קלאסיקה.

פסטה קיץ עם פרמזן ושמן כמהין (54 ש"ח). הפטוצ`יני היה אל דנטה כהלכה - והפרמזן ושמן הכמהין העניקו למנה טעם עז. פסטה שלא מביישת שום מסעדה איטלקית מתמחה בארץ.

את שאריות רוטב הכמהין ניגבנו עם פרוסות לחם, שהוגשו בתוך שקית. הלחם הוגש עם טחינה.

סלט אנדיב (38 ש"ח). המנה הכילה בין השאר גבינה כחולה, תאנים ושזיפים. היא היתה מרעננת, מעניינת, ויפה.

אנטריקוט לתוך הפרצוף עם פירה ושעועית ירוקה (61 ש"ח לחצי מנה). הבשר היה חביב, אך הוגש ללא שום ערך מוסף. האמת? אני לא מוצא סיבה להזמין במחניודה דווקא אנטריקוט. למרות מחירו האטרקטיבי, עדיף להזמין כאן את המנות המיוחדות יותר.

עוגת בסבוסה (34 ש"ח). הפעם פחות התלהבתי מהמנה. גלידת הטחינה היתה חזקה ומרוכזת מאוד – ועוגת הסולת סטנדרטית ביותר.

עוגת תפוחים בסיר של דתיים (56 ש"ח). קינוח ענקי, שהוגש בתוך סיר אלומיניום. לפי גודלו הוא יכול היה להשביע משפחה חרדית שלמה. במהלך האכילה גילינו בסיר שערה. המנה הוחזרה – ולא חויבנו עליה. כולי תקווה שמדובר באינסידנט נקודתי בלבד.

את החשבון קיבלנו בתוך ארנק של סבתות.

 לסיכום: מחניודה היא הכלאה ייחודית בין מסעדת שוק עממית למסעדת גורמה. המטבח פה הוא מהמקוריים והיצירתיים בישראל. השילוב בין האוכל המיוחד לאווירה הירושלמית מלאת שמחת החיים, הופך את הביקור כאן לחוויה בלתי נשכחת. מדובר באחת המסעדות המהנות ביותר כיום בישראל.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

28 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל TickTack1 אלא אם צויין אחרת