00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סיפורי סבא

החיים הסודיים של הדבורים

הסופרת: סו מונק קיד
 
החיים הסודיים של הדבורים
כתבה: סו מונק קיד. (2002)
תרגמה מאנגלית: ענבל שגיב.
הוצאה: כנרת, זמורה-ביתן, דביר (2004)
302 עמודים.
 
 
מאז שאני כותב בלוג, וסוקר כמעט כל ספר שאני קורא, השתנה משהו באופן הקריאה שלי. טרם החלטתי אם לרעה, אך ודאי שיש גריעה מסוימת. (מחיר שאני מוכן לשלם כדי לשתף).
 
בעוד אני קורא ונסחף בזרם הסיפור, חלק ממני נשאר על הגדה וכבר בונה את הסקירה שאכתוב. אני משתדל לא לתת לחלק הזה להשתלט עלי יתר על המידה, כי העונג הגדול שלי בקריאה הוא לתת לספר לקחת אותי איתו לגמרי.
 
בספר "החיים הסודיים של הדבורים" (יסלחו לי קוראי הנאמנים,) שכחתי אותכם, שכחתי את הסקירה, שכחתי לסמן את הציטטות, פשוט נתתי לעצמי לשקוע בזרם הסוחף של הסיפור להתחבר אליו ולהפוך חלק ממנו.
 
החלק הצופה על הגדה (שהיה אמור לסמן ציטטות מבריקות או קליימקס מרגשים בסיפור,) נרדם בשמירה לכן הסקירה הפעם תהיה קצת יותר מהבטן ופחות מהראש.
 
מה בדיוק קורה בספר הזה? בעצם מה לא קורה?
-סיפור מסע בריחה והתבגרות של נערה צעירה שהרגה את אימה בשוגג, ועל אבא סדיסט אכזר?
-סיפור מיסתורי על חיפוש שורשים של נערה המחפשת מי היתה אימה?
-סיפור על פולחן דתי נוצרי לכבודה של "מריה השחורה" המזכיר לטעמי יותר טקס "וודו" מטקסים נוצריים?
-סיפור חיי הדבורים כמשל לחיי האדם? ואולי להיפך?.
-סיפור פיצוח צופן הנושא סוד אפל בחובו?
-סיפורה של תקופת המאבק לשיוויון זכויות השחורים באמצע המאה עשרים, בדרום הגזען של ארה"ב?
-סיפור על אי של אוטופיה בים של שנאה, פחד וגזענות חשוכה?
-סיפור על בני אדם כבני אדם, אשר במקרה צבע עורם שונה?
-סיפור על אהבה תמימה של נערה לבנה ונער שחור וסכנת החיים הכרוכה בכך?
-סיפור מיסיונרי?
 

אז ככה...על כל התהיות שציינתי לעיל אפשר לענות תשובה קצרה וחיובית.
אך הייתי רוצה להרחיב דווקא על השאלה האחרונה.
את השאלה האחרונה ציינתי אך ורק כי נתקלתי בשתי כתבות בעיתונים מכובדים אשר מבקריהם הספרותיים ציינו את ה"מיסיונריות" וניצלו גם את ההתחכמות על ה"דבש והעוקץ"
מי שרוצה יכול ל"בקר" את הספר כ"עוקץ" מיסיונרי מצופה ב"דבש" של סיפור מצויין,
בכך הוא כבר מודה שהסיפור הוא דבש טוב.
באשר למיסיונריות, כאשר "מבקר" סיפרות או קולנוע או כל "פוליטרוק" מקצועי מזהיר אותי באשר למגמות הנסתרות של היצירה, אני נעלב וכועס.
מה הוא חושב לעצמו, לזלזל כך באינטיליגנציה שלי?
א. אני יודע לבד לנפות את המוץ מן התבן,
ב. אני לא אוכל תבן גם לא מידיו של ה"מבקר"
ג. אדוני או גברתי המבקר-ת תבקר-י בבקשה את היצירה, כי לחשוב אני יודע לפחות טוב כמוך.
 
ועוד הערה: ע"פ ניסוח השאלות או התהיות מישהו עלול לחשוב שמדובר בסיפור אקשן תזזיתי. אז לא.
מה שאהבתי במיוחד בספר שאמנם מסופרים בו דברים מסעירים על תקופה סוערת, אך הוא כתוב באופן כל כך איטי, דרומי, קצת בעצלתיים, האימפקט של המינוריות, השפיע עלי הרבה יותר חזק.
 
עכשיו אני חייב לראות את הסרט ולקוות שהוא לא יהרוס לי את הטעם הטוב שהספר השאיר לי בפה.
 
כרזת הסרט.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

52 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל סבא של דנדן אלא אם צויין אחרת