00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג של ארכיאולוג

רשמים מהכנס השלישי "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבתה"

הייתי היום בכנס השלישי של חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבתה. אני חייב להגיד שהיה מרגש. מי שהנחה את האירוע היה גיא שטיבל, שביחד עם דוד עמית ערכו את אסופת המאמרים לכנס. רקו המון דברים מעניינים בירושלים השנה ושנה שעברה, אני גאה להגיד שלי היה חלק לפחות באחד מהם. מדובר על קצרנות, אז זה לא משהט מבחינת ניסוח. אני אעבוד על זה...

ראשון הנואמים היה שוקה דורפמן מנכ"ל רשות העתיקות. הצרה הייתה שכמי שארכיאולוגיה היא ממנו והלאה, במקום לצטט מחקרים ציטט בג"צים, טוב היה לראות שסדרי העדיפויות שלו במקום הנכון. לפי ג`ון זליגמן כ 50 חפירת בוצעו במרחב ירושלים, רובן במכלולים רומים וביזנטים. על חלקם ידובר בכנס.
יוסי גרפינקל – בשם זאב וייס ראש המכון לארכיאולוגיה בירושלים אמר שהוא מקווה שהפירסומים יצאו בזמן. למען האמת גם אני. לפירסומים ארכיאולוגיים יש נטייה לצאת באיחור אם בכלל...
רובי רון מ"מוריה" החברה לפיתוח ירושלים – הרגיש אאוט אף קונטקסט, בשלושת השנים האחרונות המצב עבר ממאבק ברשות העתיקות לעבודה במשותף בצורה "סינרגטית”. פרוייקטים שלהם לא מתעכבים בהרבה וכולם מרוצים.
ג`ון זליגמן – סקירה של החפירות במרחב יהודה.
נס הרים – כנסיה ביזנטית, בסיליקה קטנה, כתובת ביוונית, גת משוכללת. חרבת דירי, נסקרה בעבר, נתגלתה כנסיה בסיליקלית נחשפו הנארטקס אולם התווך הסיטראות והאפסיס. למבנה כמה שלבים, נראה שבשלב השני פורקו הפסיפסים והיה שימוש "פולשני" במבנה. אבני המבנה נשדדו ונאפו לסיד. באולם התווך והסיטראות נחשף עמוד נפול על בסיסו. נחשפו פסיפסים בנארטקס והקפלה, העיטור הוא של מעגלים קונצנטרים, המקיפים צלבים. הפסיפס נעשה על ידי אומן טוב, כנראה מהמאה ה3 לספירה. נמצאה גם גת משוכללת צמאותו שלב. כנסיה באחוזה פרטית אולי. מנזר חווה חקלאית או כפר קטן. כנסיות קרובות: חנות, דירי, סוויאע`, מטע, בוהן, עיראק איסמען, עלאלי אל בנאת, בין שלושת האחרונים אולי התקיימו יחסי גומלין.
בית זית – בית יוצר מהתקופה הרומית. , בקוע – מבנה ב"ק 1ב` , ראס אל עמוד – כפר ב"ב עד ב"ת א, אמת המים התחתונה – ליד משכנות שאננים, עין כרם – פיתוח המעיין, בריכה מהתקופה הביזנטית, אום טובא, ברזל ג` "טביעות למלך" אתר עד ההלינסטית, קראון פלזה – ממצאים צבאיים שקשורים לX פרטנזיס, שמואל הנביא – מחצבה, כביש מס` 1 – קפלה, קריפטה, החומה השלישית.
העתיקה:
מלון גלוריה הרובע הנוצרי – רעפי לגיון, 50 מ` מהמצודה (שטבל המחנה של הלגיון), רחוב הגיא – ימה"ב, עד הרומית, כיכר צה"ל – החפיר הימיביניימי של ירושלים, מנהרות הכותל – מקווה במנהרות, הלניסטי חשמונאי, ממשיך לשמש כבור סיד בתקופה הביזנטית.

דורון בן עמי
- חניון גבעתי – מבנה פריסטילי מהתרופה הרומית, בנוי על מקוואות. המבנה נשמר עד לגובה הקומה הראשונה וחלק מהשניה, כדונם, כרגע כנראה יותר. אין לו מקבילות בארץ, מקבילות יש בסוריה וברומא. מאגר מים משולב בחצר ועד מאגר מים. תשתית מאסיבית, המבנה ישר בשיפוע. עבודות תשתית אדירות. מאגרי מים מטויחים מקורה בלוחות אבן. חרב באמצע המאה ה4. כנראה בריעדת האדמה של 363. נשמר לגובה רב, כמה מטרים, פתחים לכיוון החצר כנראה גן נוי. מקבילות פריסטיליות מפומפיי. רעפים של הלגיון מתוך הקונטקסט של מפולת המבנים. שברי פסיפס כנאה מהקומה השנייה, שברי פרסקו כנ"ל. עמודים מעוטרים בפרסקו. עיטורי סטוקו.
מן הממצאים: ראש מתאגרף מהמאה השלישית, עגילי זהב, גמה של קופידון, כלי חרס מעוטרים, צלמיות טרה טוקה טיפוס בית נטיף. שבר שנהב תהלוכת הניצחון של דיוניסוס (פסיפסי ציפור, פאפוס). כנראה מבנה פרטי – אולי מפקד הליגיון הרומי, אולי המושל של י-ם. אפמיאה, העיר הרומית היא גם בעיר דוד.
עיר דוד, בית המעיין בריכת השילוח – ב"ת בירושלים, שני קירות סלע המגנים על המעיין. גרינהוט ומזור בבריכת השילוח בור מים גדול.

מנהל שימור – סיכום.
עבודה במתחם הכותל, אולם הדגם ואוהל יצחק: שימור, ייצוב והסרת סכנות.
אמת המים החשמונאית, חדר בט-קל והמקוואות : שימור שיחזור והצגה.
שימור החומות – שער הפרחים, שער יפו הר ציון, הרובע הארמני והחפיר.
שימור שיחזור והסדרה של הכנסייה הגרמנית, קברי המהנדסים (שער יפו), הקרדו, הר ציון, חדר הסעודה האחרונה, קבר דוד,
שימור ושיחזור של הפרסקו בגת שמנים,  הטיח של ביה"כ החורבה.
התערוכה בכנסת – תחום אוצרות.
תיכנון אב לעיר העתיקה, מונומנטים, מפרטים וסקרי שימור.
מפת גבהים של העיר העתיקה, לתכנון נכון (קוי ראיה)
משרד השימור של נפת העיר העתיקה.

מושב א` – רחבת הכותל:
שלומית וקסלר בדולח. הקרדו המזרחי של ירושלים, רחוב העמודים הקדום, רוחב של כ11 מ` החנויות נחצבו בסלע. ריצוף אבן מוחלקים ולא מרחורצים, מונחים באלכנוס לרחוב. בין השאר ממצאי לגיון רבים (חותמות לחם מתכת ועוד) 100 מ` מהר הבית. מחצבות, מתחת לרחוב מבנה מסוף ברזל ג`,בית 4 מר` הרחוב פולס לקראת איליה. הרחוב לא תוכנן בהתאם לטופוגרפיה. אלא נחצב. מערכת ניקוז נחצבה. בדרום הונחו המרצפות על הסלע, בצפון על שרידי הבית הברזלי ומילויי המחצבה. קיר נבנה כשהוא מושתת על המחצבה. מטבע הדריאני נמצא והוא המאוחר ביותר. ממצאים צבאיים נמצאו מתחת לריצוף הרחוב. שברים קרמיקה מיובאים כמות ומגוון חריגים, נרות רומים אימפריאליים ונרות דיסקוס. תאריך 70- 100 לספירה. אין חתימות לגיון. שלוש חותמות לחם מאבן. ללא שיוך יחידתי קונקרטי. אין קוגנומן ולכן קדום לחורבן בית שני. המון כלי זכוכית כוסות, כלי מעוטר, ספלי מידה, רבע אחרון של ראשונה שליש אחרון של שנייה.
עצמות חזיר בר, מטבעות הכי מאוחר דומיטיאנוס.  כנראה שהבנייה בעיר החלה ישר לאחר החורבן ולא כפי המקובל עם תחילת שלטונו שה הדריאנוס, 47 שנים לאחר החורבן.
יורם צפריר – תגובה: מה יקרה לחפירות לאחר החפירה. החלל ישומר בתוך שלמת בטון ומלט. העיר מנוהלת על ידי גורמים לא ממש נאורים ולכן הקרן למורשת הכותל מנכסת את האתר. ותקבור את האתר – אולי כיוון שהוא לא מייצג את המורשת היהודית.
עוזי מתנגד ליורם – אביתר כהן (רט"ג) חוסב שנעשית עבודה טובה. גדלים מספר המבקרים. לא תווכח על המהות.
עמוס קלונר – מתנגד לפיתוח.  שמח על התיארוך ל הקרדו הבניין הפריסטילי. לרשה"ע אסור להסכים לבנייה על שרידי הקרדו. בכפוף לחוק העתיקות והקונטקסט התרבותי של רחבת הכותל.
שוקה דורפמן – לא חייבים שום דבר לאף אחד. יושב עם ראש העיר בתכניות המתאר בירושלים. צפי של 8 מליון איש בכותל.
שלומית מגיבה חזרה, לגבי הקוהרנטיות של הלוקוסים החתומים מתחת לקרדו המזרחי – עומדת מאחורי התיארוך של דיסגני.
רוני רייך, חפירה משנת 1937, הרחוב מהר הבית ועד בריכת השילוח, ריצוף לא שחוק לכל אורכו, בכל החפירות שנחפרו שם. כמעט ולא השתמשו בו. כנראה שנבנה קרוב לזמן החורבן. ג`ונס הרים שתי מרצפות ומצא שתי תעלות, מלאה וריקה. במלאה היו כלים, בריקה לא נבדק. את הקרמיקה וכלי האבן ניתן לתארך שלהי הבית השני קרוב לשנת 70.

הערת אגב של צביקה צוק 8 מליון שקל נזקים לעבדת. ישחזרו מחדש את מה ששוחזר בשנות ה60 בבטון. התחילה העבודה ויש הרבה מתנדבים.

מושב ב`
אלחנן ריינר, על מסורת הר ציון. מאה 12 ו13 לראשונה, יש עדויות על מסורת של בית דוד שנקבר בהר ציון. המסורות נשמרו אוראלית בלבד עד המאה ה12 (בנימין מטודלה) כנראה בסביבות שיקומה של כנסיית סנטה מריה ב1156.  עוד נוסע מעיד על כך שקבורת מכלי בית דוד, מקומם אינו ידוע. בתקופה האיובית יש עדות על "היכל דוד" על הר ציון. שם היה הארון בין שילה להר הבית. וכתוב שמדליקים שם נרות – קרי, מתנהל שם פולחן. אצל עשתורי הפרחי יש הבדל בין ציון וירושלים ומזהה את האוהל בהר ציון "היכל דוד". מקום ידוע לאוכלוסיה המקומית. גם אצל עובדיה מברתנורא יש עדות למאבקים בין היהודים לפרנציסקנים על המסורת של היכל דוד על הר ציון. כנראה שהמסורת בנויה על קבר דוד הנעלם על הר ציון, שהיא מסורת השאובה עוד מיוספוס.
שימור מתחם קבר דוד – שחר פוני. קבר דוד מתחם הסעודה האחרונה, יש ערבוב גדול של סמכויות באתר, לאחר שהיו הפרות שונות של התכנית השימורית ההפרות תוקנו והמקום שוקם . הפרות של ישיבת התפוצות תוקנו. המתחם שומר והוסרו תוספות מודרניות שלא התאימו לתכנית. חדרי השירותים שוקמו ושומרו בהכנה לביקור האפיפיור.
במסגרת שימור המתחם נערכו חפירות בחצר, התגלה קמרון מקושת וחרסים המתוארכים לתקופה המוסלמית, תבנית יציקה ליציקת צלבים. עבודה במימון הרל"י חמ"ת רשה"ע הקרן לירושלים הרשות לפיתוח ירושלים ועיריית ירושלים.
 אריחי הקרמיקה במתחם קב"ד - נירית שלו כליפא. האריחים תועדו אבל נראה שהם משלושה סוגים ראשיים של המאה ה16, סגנון היער הקסום ואריחי “איזניק”. הם דומים לאריחים שיובאו לכיפת הסלע., אך פחות מוקפדים. התיארוך הוא כנראה המאה ה17-18. האריחים משוקמים ומשוחזרים כחלק מעבודות השימור.
קבר דוד בין תש"ח לתשכ"ז – דורון בר. זהו המקום המקודש ביותר בשטח א"י. בתקופה שבה עליה לקברי צדיקים הייתה פחות מקובלת. שז"ך מנכ"ל משרד הדתות הוא מרכז התופעה של פיתוח קבר דוד. 67 היא "משבר" מבחינתו כיוון שהאתרים שפתח קורסים אחרי שיחרור הכותל.  משרד הדתות משתלט על מתחם הר ציון ומפתח אותו. כדוגמא ניתן לראות את חדר העדות. מוזיאונים ותצוגות של המקומות שמעבר לגבול דאז. כהנא יוצר טקסים ומעביר טקסים שבעבר היו בכותל או במקומות קדושים אחרים.     
נזירות בהדום יהודה, טווח לוד – בית גוברין, איתמר טקסל. חורבת חני, קרוב לאמאוס ולוד, מנזר כפרי, אולי מנזר נשים. אל חביש, ליד מודיעין, מערה גדולה, נסקר ולא נחפר. מערת קבורה שהוסבה למגורי נזירים. מבוא מודיעים, מנזר כפרי כולל מרכיבים עיקריית, קפלה, בית בד מכלולי מגורים ועוד. עיראק איסמעין, נסקר וזוהה מערה קארסטית גדולה, אולי שרידים של קפלה, סלע עיטם (שמשון הגיבור) שקודש והוסב למנזר, אולי מנזר שמשון. אולי לאורה. חרבת א סוויאע` קוינוביום מנזר כפרי טיפוסי עם כל האלמנטים הנ"ל, וכנסיה בסיליקלית קטנה. אולי היא מנזר שמשון יור מתאימה לתיאור הנוצרי. חורבת חנות כנסייה ביזנטית, בסיליקלית, חל=ק ממכלול קטן עם כתובת ביוונית, אולי מקום הקרב של דוד וגליית, ומקום קברו של גלית. תל לבנין, לדעת זיסו אתר נזירי. בגלל התנצרות בראשית במאה ה4 יש הגדלה של אתרים נזיריים, עדות – לוד, בית גוברין, אמאוס ועוד. צריך לזכור שחקלאות היא משלח היד הראשי של הנזירים שהתפרנסו גם מחקלאות וגם מתרומות של צליינים.

חרבת קייאפה 2008 - 2009 . סער גנור. האתר מול עמק האלה, 23 דונם, חפירה מ 2007.
שטח A  מאות 4 -6 לספירה, מתחת לשכבות - ברזל 2א`, שטח b חומה של 3 מ שער העיר (ארבעת מרחבים) ברזל 2א`, מתחת לסף ההלניסטי, סף ברזלי. חומת סוגרים, ובתי מגורים. מהבתים יצאו קנקן , כלי אשדוד, נרות ופכים. שטח D המשך חומת הסוגרים, עיר המוקפת חומת סוגרים. שטח Cחזית של שער, מונוליתים, סוף מאה 11 תחילת 10, שער נוסף בפינת החומה. נחסם בתקופה ההלניסטית. בבתי המגורים שכבות עשירות בממצא קיראמי. חותם מבית המגורים של שטח C דמות עומדת עם חנית על אריה רוכן. פחמן 14 על גלעיני זיתים נתן 969 – 1050 לפנה"ס עם שתי סטיות תקן. מוצע לזהות את קייאפה עם שערים מספר יהושע.
האוסטראקון – חגי משגב. כתב "פרוטו – כנעני" הוצע לקרוא לו כנעני, התפתח לכיוון הכתב הפיניקי, כיוון הכתיבה משמאל לימין, יש שורות והפרדה בין אתיות. אין עקביות בהפרדה, בצורת האתיות ובביטואן. הכתובת מעזבת צרטא היא מקבילה טובה, אך לא מושלמת. ממקדש החפיר בלכיש יש כתובת פרוטו – כנעני מאוחר בערך 1300(קרוס). כל הכתובות מוקמו על ציר ליניארי לפי קרוס, לא בטוח שזה נכון. =ראשי חץ מ1200 – 1000 לפנה"ס. תל צאפי 7 אותיות, בכפר ורדים פיניקי הקדשה, תל זית פיניקי.
הקריאה לפי חגי:
 
אל תעש[] ועבד [את]

שפט בואלמ []אל?ט

א?ל? ובעלל

א[]מ ונקמ יסד מלכ ג[ת]? / פ[?]

סרנ? ע[...] מג/דרת
טקסט המופנה מאדם אחד למשנהו כנראה, אם לא מדובר ברשימת מילים.
עדה ירדני – הערות והארות:
פליאוגרפית הוא שייך למאה ה11,  17 אותיות ניתנות לזיהוי. רווחים בין אותיותהוצע כטיוטא לכתובת מונומנטאלית.  הקרעיאה של עדה שונה משל חגי -
דמסקי הערות ב`.
משווה לסראביט אל חדם בכתיבה אנכית או לבית שמש בדומה לסראביט. טוען ששפט הוא שם ולא פועל, אולי כאיתגור לתלמיד על ידי המורה בדומה לעזבת צרטא. קושר את הצד הקעור למטרה פדגוגית. לא מוצא רצף, אלא מילים בודדות. אולי רשימה אנציקלופדית כמו האונומסטיקון של אמנחותפ ממצרים. או אור 2. משווה גם לאפק, אשלקלון וחצור מהמאה ה13- 15.
אחיטוב. האוסטראקון שלם והוכן לכתיבה. יש כתמים על הדף, אי אפשר לפרש אותם כאותיות. תומך בשפט כשם עצם, לא פועל. לא מקבל את הטעינה כי האוסטראקון פלישתי, לא אדמיניסטאטיבי, לא מלכותי, לא קוהרנטי. מילים בודדות.   

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

קוביית קישורים
קוביית קישורים
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Lakedaimon אלא אם צויין אחרת