00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סיפורי סבא

תמיד פלורה

תמיד פלורה

כתב: יובל אלבשן,

הוצאת: ידיעות אחרונות, ספרי חמד.

240 עמודים.

לדעתי יש דמיון מסוים בין קריאה לאכילה. יש מאכלים שאני מעמיס על הכף מלוא הלוע ובולע, ויש אחרים שאני לוקח נגיסות קטנות, מגלגל על הלשון, גורס היטב בשיניים מפורר לחלקיקים זעירים נותן לבלוטות ולחיישנים לחוות את מלוא הטעם והריח ורק אחר כך אני מעביר אותם הלאה לעיכול ועיבוד נתונים.

יש ספרים שבקטעים מסוימים אני קורא פסוקים שלמים, בקטעים אחרים אני קורא מילה מילה, לפעמים חוזר וקורא את המילה או מפרק את המילה לאותיות וקורא כל אות לחוד.

הספר "תמיד פלורה" הוא אסופת מכתבים שאבא כותב לבתו ובמכתבים אלה הוא מספר לה על עצמו על חייו ואמונתו, (הוא לא חיבב מחשבים ואלקטרוניקה, אחרת היה יכול לכתוב בלוג כמו "סבא של דנדן" לדוגמה).

מה שהפריע לי במשך כל קריאת הספר זה הזמן הכרונולוגי, הוא לא הסתדר לי, האירועים ההיסטוריים שתאריכיהם ידועים לי לא הסתדרו עם גילם של הנפשות הפועלות.  פלורי (ששינתה את שמה לאלה) מוצאת את המכתבים (שאביה נעים החל לכתוב לה שעות ספורות לאחר לידתה,) כשהיא היתה בסביבות גיל 30-40 , תאריך הלידה שלה חמישי לינואר אלפיים ושבע, כלומר הסיפור נפתח בשנת 2040 בערך, כאן אני חוזר להקדמה, בשל הקריאה בבליעות גדולות לא הבחנתי בתאריך הלידה של אלה ולא קלטתי שהסיפור למעשה מסופר מן העתיד לזמננו אנו.

למרות שלא אהבתי את "הלולאה המפותלת של הזמן" שהמציא הסופר, אחרי שגיליתי זאת הסתדרו לי התאריכים.

באשר לסופר ולספר, הסופר עו"ד יובל אלבשן,הוא פעיל חברתי מעורב, למען הגילוי הנאות השקפותיו הפוליטיות חברתיות מאוד מדברות אלי, (שלי יחימוביץ` מתה עליו) עם זאת אני שונא לקרוא מניפסטים פוליטיים במסוה של ספרות יפה, אני חייב לציין שלמרות שהספר נוגע באירועים טעונים מאוד בחיינו כמו, ההתנתקות מגוש קטיף, יחסי חילונים דתיים, פנתרים שחורים ופמיניזם, עדתיות, ניצולי השואה, ערבים יהודים, עולים חדשים, למעשה כל המרקם המורכב שיוצר את החברה שלנו. הספר כתוב באיזון וכבוד ללא שביב ריח של ספרות מגויסת. יתרה מזאת, הספר הומלץ לי בחום ע"י חברה ימנית בדיעותיה הפוליטיות, ועל כך תודתי לה.

מה עוד אהבתי בספר?

אהבתי,

כמי שגדל ברמת-גן (היא רמת בגדד) ושכיננו הבבלים ישבו להם במיטב פיז`מותיהם המפוספסות במרפסותיהם הפונות לרחוב הראשי, ולמעלה ממחצית כיתתי היו בנים גאים לעליית בבל, וכפראפרזה "כמה מחברי הטובים ביותר היו עירקים אסלים" ומהם למדנו הרבה מילים שנעמו לאזני לפגוש שוב כאן.

אהבתי,

את המכתבים שהאבא משאיר לבתו התינוקת שתקרא בעוד כמה עשרות שנים, התחבר לי מאוד לפרויקט הקטן שלי שאני מכין לדנדן.

אהבתי,

את הדמויות האותנטיות של המשפחה העירקית (ולדעתי הפולנית, המרוקאית, הרומנית או כל משפחת מהגרים בעולם) חשבתי על ערעור ההיררכיה המשפחתית, בדר"כ הזכר אלפא ראש המשפחה מאבד את עשתונותיו, סמכויותיו, זכרותו  וכוחו ונזקק לאלימות כדי להפגין סמכות אבודה.

ואהבתי

כמובן את הדמות המרכזית פלורה האחות הגדולה של נעים, פלורה הגדולה מהחיים, המלמדת אותו ודרכו את אלה (פלורי), לזקוף את הראש ולא להסס ללכת לאיבוד כדי למצוא את עצמם באמת.

כמו שנעים כתב לבתו: "פלורה היתה מסוג האנשים שמודדים את חייהם לא במספר הנשימות שנשמו אלא במספר הרגעים שבהם עצרו את נשימתם.

אכן ספר עוצר נשימה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

34 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל סבא של דנדן אלא אם צויין אחרת