00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

גבולות וסופים


"בשביל הזה שוב ודאי לא אעבור"
כותב אמיר גלבוע.
כמה קשה תחושת הסופיות הזו, הידיעה שזו הפעם האחרונה שבה אתה עושה דבר מסויים.
הפרידה ממראות אהובים בעודך בחיים, הופכת את המראות  ליפים יותר, את הצבעים לעזים יותר, את המתיקות לחריפה יותר.
במקומות הללו אנחנו מגייסים את שארית הארוס שלנו לריצת משוכות אחרונה.
לא סתם הפך הר הקסמים למקום של פריצות יחסית לתקופה.
מחלת הראות, השחפת, מצטיירת כהתפרצות של תשוקה,
"מחלה היא אהבה ששינתה את צורתה" אומרת אחת הדמויות ב"הר הקסמים"
ולמה כל ההקדמה הארוכה הזו?

כי לפני כשבוע, מספר קשישים אירגנו לעצמם "מסיבת חשק" בבית-האבות שבו הם מתגוררים.
אני מעזה לנחש ש"מסיבת החשק" הזו היא התפרצות יצרים עדינה למדי, בהתחשב בגילן המופלג של הנפשות הפועלות, ולא איזו התפרצות דיוניסית חובקת כל.
ומשום כך אני לא מבינה את הנהלת המקום שהזדרזה לנזוף בדיירים כאילו הם קטינים חסרי דעת.

במקום שהמוות מתקרב, אנשים מגייסים את כל ערמומיותם ותחכומם כדי להרחיק אותו עוד שעה, עוד יום, עוד רגע. ואם זה על ידי סקס בהסכמה בין חברים, מה טוב.




הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

85 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת