00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אפקט הפרפר

הרגע התעוררתי...


בעצם לא כל כך הרגע... לפני כחצי שעה, זה בגלל הסיאסטה המאוחרת מאתמול והשיחה הארוכה שהיתה לנו הלילה, הציפורים כבר צייצו בחוץ כשנכנסו למיטה...

התעוררתי כי העירו אותי, התעוררתי כי האריה והטלה, התווכחו, רבו... על מה אין לי מושג אבל התעוררתי יצאתי מחדרי והרבצתי כזה מבט של רצח עליהם ושניהם שתקו ומיד אחר כך נעלמו, האריה לקח את הכלבה וירד למטה והטלה נכנס לחדרו להמשיך ללמוד לבחינה שיש לו מחר... אני ערה, שניהם רבים ונעלמו ואני באמצע מסתכלת, בא לי להרוג אותם ונעלמו, ואני נשארתי ערה, כבר לא יכולה לחזור למיטה...

הכנתי לי קפה ונכנסתי לבדוק מיילים, לבדוק תגובות בבלוג ולכתוב על ערב נחמד שסוף סוף עברנו, כמו בכל יום שישי מאז שחזר, ביום שישי זה היום שאנחנו יחד, שאנחנו סוף סוף נפגשים מעבר לשעתים, ועבר בכייף, בשקט, בשיחה חברית במשך שעות, קצת יין, קצת מוזיקה, שנינו לבד בבית, והרבה הרבה מילים שזרמו בשקט ובשלווה, אפילו היו רגעים שרציתי להגיד משהו ולהעלות את הקול כי משהו הרגיז והתאפקתי הכל היה שקט, הוא התאפק לא פעם כי ראיתי זאת עליו, שנינו רצינו בשיחה, שנינו הרגשנו את הצורך לשוחח, לחזור לימים שלפני החזרה, אותם ימים שדיברנו בכייף ואיכשהו אחרי שחזר הם הופסקו...

הגענו להחלטה חשובה לשנינו, הגענו להחלטה שאם עד הבר-מצווה של האריה(החגיגה הגדולה שיש לנו הקיץ, עוד כחודש וחצי) נראה שבאמת לא מסתדרים הוא יעזוב, יעזוב את הבית, יחזור לדירה שלו (הרי שמרנו אותה) ונשאר חברים, רק חברים, כי אם זה מה שאנחנו יכולים להיות אז כך נישאר, הורים לילדים וחברים טובים...

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

קוביית רשימת הרשומות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מיקי בת המקורית אלא אם צויין אחרת