00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

rachely111

כמה גולשים בבלוג שלי
הצגת מספר הגולשים באתר
הערת המחברת !

כל התמונות ברשומותיי ובשיריי

הן לא שלי הן מהאינטרנט ומגוגל,

 למעט ציוריי ותמונותיי שציינתי. 

נקמת דם

הוא היה שרוע על החול לצד הכביש והמכונית לידו.
אנשים התגודדו סביבו, ושניים שמרו עליו. כולם הביטו בו פניהם התעוותו לנוכח המראה.
 
באותו בוקר אימי לא שלחה אותי לבית הספר, למרות שהתכוננתי עם כל מה שצריך, באותו יום אבי חיכה לי במרפאה , הוא הכין את החיסון והמתין לי ולאימי.
 
יצאנו את הבית לאחר השעה שמונה בבוקר, לא היינו צריכות למהר, אימי לא התכוונה להחזיר אותי אל כיתתי, לא ידעה איך אגיב לחיסון.
הלכנו ברגל מביתנו עד המרפאה שבמרכז המושבה, היום היה בהיר ושמש חמימה עמדה לה ברום השמיים.ציפורים צייצו מראשי העצים שבצידי הדרכים, אני נגררתי אחרי אימי וחיכיתי שתמשוך אותי בידה, התעייפתי וגם לא כל כך התחשק לי לקבל חיסון, לא רציתי לחוש את הכאב.
המרחק ביני לבין אימי גדל והיא נעצרה והמתינה לי,אחזה בידי ומשכה אותי, אני הכבדתי את רגליי בכוונה תחילה, כדי להאיט את קצב ההליכה ולמשוך את הזמן.
 
הגענו למרפאה, אימי הקישה על דלת חדרו של אבי וכשהוא הבחין בה סימן לה להמתין בחוץ. אני זעתי בכסא בעצבנות ובליבי חשבתי לברוח , אך לא.
פתאום יצא אבי עם החלוק הלבן וקרא לנו פנימה, אימי הושיבה אותי על רגליה ואחזה בזרועי, סיבבתי ראשי בכדי לא לרואות את המחט,אך כמעט ולא חשתי מאומה, אבי היה מאד עדין איתי וחיסן אותי במהירות.שם לי צמר גפן על המקום ואמר לי לאחוז את זה כמה שניות ואחר להשליך לפח. עשיתי כמצוותו.
משסיימנו אבי שוחח עם אימי ויצאנו לדרך.
בעוד אנו פוסעות לצד הכביש ואני נגררת אחרי אימי, ראינו אנשים מעטים מתגודדים סביב אדם ששרוע על החול.
מתוך סקרנות התקרבנו , וראינו אדם שוכב על החול וסכין מפותלת ומגואלת בדם לידו, פתאום שמענו משטרה מגיעה למקום, ואימי מיד אוחזת בידי ומושכת,אך אני רוצה עוד להביט לראות אולי האיש יקום, אימי מושכת ואומרת לי, שהוא כבר מת והיא מכירה אותו, ואז אנו שומעות את קולות האנשים המדברים ואומרים, " כן , בן השכן נקם נקמת אביו", ואמא מושכת אותי ואומרת שהוא איש רע והוא הרג את שכנו לכן בן השכן הרג אותו. אימי שוב משכה אותי יותר חזק והתרחקנו מהמקום.
תמונה זו לא משה מזכרוני עד היום. 
הוא היה שרוע על החול לצד המדרכה, הסכין עדיין בידו והוא שילם על מעשיו.  

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

16 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
מפת מבקרים
דגלי מדינות שמבקרים
free counters
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל rachely111 אלא אם צויין אחרת