00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיקטאק יוצא לאכול

קנגרו

קנגרו, נחלת שבעה 7, סמטת המעלות, ירושלים

 

יש גרוזינים זיגזג

 

קנגרו היא מסעדה גרוזינית, השוכנת, או ליתר דיוק מסתתרת, בסמטה קטנה ליד מדרחוב נחלת שבעה בירושלים. דגל גרוזיה, או ליתר דיוק גיורגיה, מתנוסס פה בגאון – וניכר שרבים מהמבקרים במקום הם יוצאי העדה או עולים מחבר העמים.  ביום שישי בערב, לאחר טיול רגלי בעיר העתיקה, החלטנו לבקר כאן.

 

המלצרית הושיבה אותנו מחוץ לחלל האבן הפנימי המרכזי של המסעדה – במין חצר קטנה ודי מוזנחת, עם שולחנות וכסאות מפלסטיק. התלבטנו האם ללכת – ולבסוף הרעב הכריע להישאר.

 

למנה ראשונה הזמנו סלט לינה (65 ש"ח). מדובר בפלטה הכוללת מבחר מסלטי הבית:

לוביו אדום (מחית שעועית אדומה עם אגוזים)

לוביו ירוק (מחית שעועית ירוקה עם אגוזים)

סלט חצילים עם אגוזים

סלט עם מיונז בסגנון גרוזיני

סלט גרוזיני (עגבניה, מלפפון, בצל וכוסברה)

סלט גזר (בחומץ, שום ותבלינים)

סלט כרוב

 

הסלטים היו טריים, מגוונים – וחלקם מוצלחים ממש. במיוחד בלטו מחיות השעועית וסלט החצילים. הם חשפו מטבח עשיר ומיוחד, המושתת על חומרי גלם פשוטים יחסית, בהם משתמשים בתבונה וביצירתיות. מדובר בפלטה ענקית בגודלה, שמהווה מנה עיקרית לכל דבר.

 

 

בעודנו שרויים באופוריה מהפתיחה המוצלחת, חווינו סדרת אירועים, שהעיבה על שהייתנו במקום. חבורת חתולי רחוב הסתננה לשטח המסעדה, והתחננה לסועדים שיאכילו אותם. המלצריות ניסו להניסם בצעקות ובתנועות מאיימות, אך החתולים הרעבים לא התרשמו מהן כלל. בשלב מסוים חדלו המלצריות בפעולותיהן – וכך שוטטו להם החתולים בינינו ללא מורא – ולעיתים אף טיפסו בטבעיות על השולחנות! שאלתי את המלצרית לפשר הדבר – והבנתי שמדובר בתופעה שכיחה במקום.

 

מספר דקות לאחר מכן התפתחה במסעדה מהומה קטנה בשל סועד, ששתה יותר מדי, השתולל ואף הקיא בשירותים. העובדים הגיעו כדי לטפל בבעיה – ולרגע המסעדה נראתה כתפאורה לסרט על המלחמה בקווקז. נכון שאין המקום אשם בכך, אך מדובר באירוע שלא רואים כל יום, שהוציא לנו את החשק להישאר שם.

 

המנות העיקריות הגיעו באיחור רב – והוגשו בהפרשי זמן ניכרים זה מזה, ללא התנצלות או הסבר כלשהו.  ראשונה הגיעה מנת חינקלי (59 ש"ח). מדובר בכיסוני בצק חמימים, הממולאים בבשר לבן. הבצק היה קשה מדי, חסר חן – ותערובת הבשר סתמית למדי. מנה שעוררה געגועים לכיסוני החינקלי, שאכלתי לפני מספר חודשים במסעדת Deda בגבעתיים.

 

 

בנוסף הזמנו צ`קפולי (79 ש"ח), שהוא תבשיל קדירת כבש. היתה זו מנה חמצמצה, ריחנית, בעלת טעמים אגרסיביים ושתלטניים. כמות הירק בה היתה כמעט דמיונית – והמנה כמעט שלא נאכלה.

 

 

כמו כן הזמנו מנת שישליק עגל (79 ש"ח). דווקא מנה זו היתה המוצלחת מבין השלוש. הבשר בה היה רך ועסיסי, צרוב מבחוץ, אדמדם מבפנים – והיווה נחמה מסוימת.

 

 

שתינו מיץ דובדבנים (9 ש"ח), שאמנם מבוסס על פרי טבעי, אך ניכר שנמהל במים.

 

 

בעוד שהאוכל בקנגרו זיגזג לאורך כל הארוחה בין טוב מאוד ללא טוב, כל מה שסביבו היה מתחת לכל ביקורת. אני בד"כ אוהב מסעדות אתניות, הן מספקות חוויה תרבותית שונה ומיוחדת, אך הפעם החוויה היתה אולי אותנטית מדי. ברמת המחירים הזו, יש כאן צורך בבדק בית כדי להפוך את המקום לכזה שראוי באמת.

 

ציון: 2 כוכבים

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל TickTack1 אלא אם צויין אחרת