00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ברכות ברוח היהדות

סוכה ולולב לעם סגולה - פרשנות

סוכה ולולב לעם סגולה

 

פזמון - סֻכָּה וְלוּלָב לְעָם סְגֻלָּה יָחַד יָרֹנּוּ יִשְׂאוּ תְּהִלָּה

 

אֵל מִמִּצְרַיִם גְּאָלָנוּ. דִּבְּרוֹת קָדְשׁוֹ הִשְׁמִיעָנוּ. עַנְנֵי כָבוֹד הִקִּיפָנוּ.

לְאַרְבַּע רוּחוֹת מַטָּה וָמַעְלָה.- פזמון

נֹעַם דְּרָכָיו לָנוּ הוֹדִיעַ. מִזִּיו הֲדָרוֹ לָנוּ הוֹפִיעַ. דַּעַת יוֹם לְיוֹם

אֹמֶר יַבִּיעַ. דַּעַת יְחַוֶּה לַיְלָה לְלַיְלָה. - פזמון

יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּצֵל סֻכָּתוֹ. יִסְתּוֹפֵף יֶחֱסֶה תַּחַת אֶבְרָתוֹ.

הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ וְכִקְרִיאָתוֹ. כְּמִסְפַּר סֻוכָּה מִסְפָּרוֹ עָלָה. - פזמון

מֶה עָצְמוּ רָזֵי לוּלָב וּמִינָיו. וְלִי מַה יָּקְרוּ מְאֹד עִנְיָנָיו.

אַשְׁרֵי טְהָר-לֵב הַשָּׂם רַעְיוֹנָיו. לְסוֹד מִצְוָתוֹ הַמְּעֻלָּה. - פזמון

שֵׁם בֶּן אַרְבַּע בַּלּוּלָב חוֹנֶה. בְּמִלּוּי הֵהִי"ן בִּפְרָטָיו תִמְנֶה

נֹכַח הַלּוּלָב לַשִּׁדְרָה תִּפְנֶה. סְבִיבָיו מִינָיו גֹּרֶן עֲגֻלָּה.- פזמון

הַהֲדַס רוֹמֵז לִשְׁלוֹשָׁה אָבוֹת. מֹשֶׁה אַהֲרֹן בַּדֵּי עֲרָבוֹת. יוֹסֵף

לַלּוּלָב חֶמְדַּת לְבָבוֹת. דָּוִד לָאֶתְרוֹג כַּלָּה כְּלוּלָה. - פזמון           

חוֹתַם תְּעוּדָה תַּתִּיר לְבִנְךָ. זֶבֶד טוֹב תִּזְבֹּד לְעָם לְךָ.

קוֹרֵא וּמְיַחֵל לִישׁוּעָתֶךָ. יִתְקַדַּש שִׁמְךָ בְּפִינוּ סֶלָה. – פזמון

 

הפיוט הזה מלווה אותנו משחר ילדותינו , בתיו מתארים את הקשר בין עם ישראל לקב"ה החל מיציאת מצרים והעננים שליוו את בני ישראל במדבר (בית א`) דרך קבלת התורה עשרת הדברות והמצוות (בית ב`).

בבית ג` יש כבר גימטריה שהיא יחסית קלה: "השם ככתבו" – י.ה.ו.ה = 26 "וכקריאתו" – א.ד.נ.י = 65 ביחד מתקבל הסכום 91 וזה שווה בגימטריה למילה "סוכה" = 91 , בכתיב מלא והמשמעות היא ששם ה` גלום בסוכה.

בית ד` מזכיר את הסודות שיש בארבעת המינים והנענועים  - א"ר אליעזר הואיל וארבעת מינין הללו אינן באין אלא לרצות על המים וכשם שארבע מינין הללו אי אפשר בהם בלא מים כך אי אפשר לעולם בלא מים ( מסכת תענית דף ב` עמוד ב` ) והכתוב מעלה על נס את מי שמבין ומכוון את הכוונות המתאימות.

הבית החמישי מציב בפנינו סוג נוסף של גימטריה שנקרא " במילוי ההי"ן " מה זה ואיך מבצעים את החישוב בשיטה הזו ? לשם כך נעזרתי בחבר טוב שלי , אי"ן שמו והינה ההסבר לשיטה :

אז מה יש לנו בבית החמישי ? 

שֵׁם בן ארבע – שם בן ארבע אותיות, השם המפורש, הפשוט ביותר, היינו שם הוי"ה ברוך הוא (ב"ה). משמעותו: שהוא יתברך היה, הווה ויהיה – עבר הווה ועתיד. זאת משום שהוא מעל הזמן. מגבלות הזמן לא חלות עליו. עקב כך, השם הזה נחשב ל"מידת הרחמים", לעומת שם "אלהים" או שם "אדני" המהווים מדרגות של "מידת הדין". אין בנו יכולת לבטא אותו כראוי. אפילו הכהן הגדול ביום הכיפורים, בהיכנסו לקודש הקודשים, לא היה ביכולתו להגות אותו! וזהו מה שחז"ל אמרו, ואנו אומרים זאת גם בסדר העבודה בתפילת מוסף של יום כיפורים: ".. שם המפורש היה יוצא מפיו של הכהן הגדול.." יוצא מאליו, כי אין יכולת בבן אנוש להוציא אותו מפיו. ולכן אין אנו קוראים אותו באותיות האלה אלא בכינוי הרבה יותר "נמוך": שם "אדני", המרמז על מלכותו, אדנותו ושררתו בעולם.

 

בלולב חונֶה – הלולב הוא שם כולל לכל ארבעת המינים: לולב, הדס ערבה ואתרוג.

מצאנו שארבעת המינים רומזים לכמה וכמה עניינים, למשל:

א.    כנגד גוף האדם: ההדס דומה לעיניים, הערבה דומה לשפתיים, האתרוג דומה ללב, והלולב דומה לשידרה.

ב.     כנגד עם ישראל: האתרוג, יש בו טעם ויש בו ריח, רומז לאותם מעם ישראל שיש בהם תורה ויש בהם מצוות . הלולב, יש בו טעם (תמר) ואין בו ריח,  רומז לאותם מעם ישראל שיש בהם תורה אך אין בהם מצוות. ההדס, יש בו ריח אך אין בו טעם, רומז לאותם מעם ישראל שיש בהם מצוות אך אין בהם תורה. הערבה, אין בה לא טעם ולא ריח, רומז לאותם מעם ישראל שאין בהם לא תורה ולא מצוות.

ג.      שבעת הרועים – האושפיזין. ההדס כנגד שלושה אבות – (הדס משולש, שלושה בדי הדס), הערבה – כנגד משה ואהרן (שני בדי ערבה), לולב כנגד יוסף והאתרוג כנגד דוד.

ד.     במדרש מופיע שכל ארבעת המינים הם כנגד הקב"ה, ומביאים פסוקים מתאימים על כל אחד מהמינים.

 

למרות שהאתרוג הוא כנגד הלב, כנגד דוד המלך, כנגד אותם מעם ישראל שיש בהם גם תורה וגם מצוות  - הלולב הוא העיקר,  (כי באמת מה שווה אדם שיש לו עיניים, פה ולב בריאים ואין לו "עמוד שידרה", זקיפות הקומה?). ולכן, כמו בסדרי הברכות, מברכים על העיקר ופוטרים את האחרים. ולכן הברכה היא "על נטילת לולב", לא "על נטילת ארבעת המינים", ולא "על נטילת אתרוג".

 

במילוי הֵהִי"ן – יש הויה פשוטה,, שהיא פשוט ארבע אותיות: אות י, אות ה, אות ו, ואות ה.

האותיות הפשוטות, כל אותיות הא"ב העברי, מהוות "כלים", כלומר מעין "כלי קיבול", לקבלת "השפע", הוא האור האלוקי. דוגמא גשמית: כוס ריקה. הכוס הריקה מהווה את הכלי, והשפע הוא מה שאנו יוצקים לתוכה, יין או מים למשל.

גם האותיות, בהיותן כלים, הן ניתנות למילוי. למשל מילוי של האות א הוא: אל"ף.

לפיכך, מילוי שם הוי"ה ב"ה הוא כדלקמן:

 

הוי"ה פשוטה:                                        י                       ה              ו                     ה

מילוי שם הו"יה בההי"ן:                         יו"ד                   ה"ה            ו"ו                  ה"ה

מילוי של המילוי בההי"ן :               יו"ד ו"ו דל"ת          ה"ה ה"ה       ו"ו ו"ו             ה"ה ה"ה

 

מה שתואר לעיל קרוי "מילוי ההין", כי בכל מקום שאפשר, אנו ממלאים באות ה. למשל, מילוי אות י יהיה תמיד יו"ד. אולם, מילוי אות ה יכול להיות ה"י (וזה נקרא מילוי יו"דין, כלומר מילוי באות יו"ד ), או ה"א (וזה נקרא מילוי אל"פין, כלומר מילוי באות אל"ף).

לפי הנ"ל:

מילוי שם הוי"ה ביו"דין : יו"ד ה"י וי"ו ה"י עולה בגימטריה ע"ב (שבעים ושניים).

מילוי שם הוי"ה באלפין: יו"ד ה"א וא"ו ה"א עולה בגימטריה מ"ה (ארבעים וחמשה), כמנין אד"ם.

מילוי שם הוי"ה בההין, כנ"ל, עולה בגימטריה ב"ן (חמישים ושניים), כמנין "אליהו".

 

בפיוט דנן, המשורר מסב את תשומת לבנו לדברי הזהר והאר"י ז"ל שארבעת המינים רומזים לשם הוי"ה במילוי ההי"ן, ולכן אומר:

 

בִּפְרָטָיו תִמְנֶה – בכל פרטי הלולב, היינו ארבעת המינים.

כיצד?

שלושה  הדסים – כנגד מילוי אות י של שם הוי"ה ב"ה, שהוא: יו"ד  (שלוש אותיות).

שני בדי ערבות – כנגד מילוי אות ה ראשונה של שם הוי"ה ב"ה, שהוא: ה"ה (מילוי הה"ין).

הלולב – כנגד מילוי אות ו של שם הוי"ה ב"ה, שהוא: ו"ו, ואמנם צורת כצורת האות ו.

האתרוג - כנגד מילוי אות ה אחרונה של שם הוי"ה ב"ה, שהוא: ה"ה (מילוי הה"ין), הוא הבודד, "המנותק".

 

 

נוכח הלולב לַשִּׁדְרָה תִפְנֶה – עפ"י ההלכה, יש להחזיק את הלולב, גם בעת הברכה וגם בעת הנענועים, כשהשדרה שלו פונה אליך.

 

סְביביו מינָיו גורן עגולה – בעיגול כל הנקודות שוות, אין מעלה לנקודה אחת על פני חברתה. מה שאין כן במשולש, או במרובע. זה גם סוד ההקפות.

 

הבית השישי קושר בין האושפיזין לארבעת המינים . ישנם מספר פירושים לארבעת המינים :

 

פרוש א` - ארבעת המינים כמשל לעם ישראל

 

אתרוג – בעל טעם ובעל ריח – מסמל אנשים הלומדים תורה (טעם) ועוסקים במעשים טובים (ריח).

לולב – בעל טעם (התמר) וחסר ריח – מסמל אנשים הלומדים תורה אך אינם עוסקים במעשים טובים.

הדס – חסרת טעם ובעלת ריח – מסמלת אנשים שאינם לומדים תורה אך עוסקים במעשים טובים.

ערבה – חסרת טעם וחסרת ריח – מסמלת אנשים שאינם לומדים תורה ואינם עוסקים במעשים טובים.

 

אגידת ארבעת המינים מסמלת את האחדות שיש בין כולם בעם ישראל

 

פרוש ב` - נאמר בהושענות של רס"ג כי ארבעת המינים באים לכפר על האדם, כל מין על איבר הדומה לו במראהו:

האתרוג דומה ללב, והוא מכפר על הרהורי לב של חטא.

הלולב דומה לעמוד השדרה של האדם, והוא מכפר על הגאוה.

ההדס דומה לעינים, והוא מכפר על הסתכלויות אסורות.

הערבה דומה לשפתים, והיא מכפרת על לשון הרע.

פירוש ג` - בספר הזוהר מובאת פרשנות קבלית לארבעת המינים, לפיה הם משל לאושפיזין ולשבע הספירות:

שלושה בדי הדס רומזים לשלושת האבות: אברהם (חסד) יצחק (גבורה) ויעקב (תפארת).

שני בדי הערבה רומזים לאחים משה (נצח) ואהרן (הוד).

הלולב מזכיר את יוסף (יסוד) שזקף קומתו כנגד עשו.

והאתרוג רומז לדוד המלך (מלכות).

 

 

 והבית האחרון מביא תפילה בקשה שרזי התורה "יותרו" ויופשרו לעם ישראל וכח חוכמת התורה תתגלה וזו תהיה מתנה גדולה לעם ישראל שקורא ומייחל לישועה .  

 

מקווה שתרמתי קצת בהבנת הפיוט המיוחד הזה , אשמח לקבל תגובות 

מצ"ב לינק לאתר פיוט למי שירצה לשמוע את הפיוט , יש מספר לחנים לפיוט 

 

http://www.piyut.org.il/textual/301.html

 

 

http://miyemalel.goop.co.il/Web/?PageType=0&ItemID=104215

 

 

קורא נכבד

השקעתי זמן ומחשבה בכתיבת המאמר , אשמח לקבל התייחסות או לכל הפחות תעשו "לייק" שאני אדע שהיה לכם נחמד .

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל moshedidi אלא אם צויין אחרת