00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בשלל צבעים

ליאונרד כהן הקשר הספרדי והפן האישי

בימים אלה, כששמו של הזמר אינו יורד מעל גלי העיתונות האלקטרונית והכתובה, נזכרתי מתי ננעץ בי לראשונה חיצו של הקופידון המוסיקאלי שבימים אלה מלאו לו 75 שנים.

הכרותי הראשונה אותו, שטחית למדי , היתה באמצעות  גלי הרדיו של שנות ה-60, עם הופעת  שירו "סוזאן" שנקלט מיד באזנינו והפך ללהיט מבוקש. את ליאונרד כהן היהודי הכרתי כשהגיע בשנת 1973 כדי לשיר לחיילים במלחמת יום הכיפורים. באותה תקופה, כנראה בהשפעת הביקור כאן      ,התפרסם השיר: Who by fire"" - "מי באש", המבוסס על קטע מ"נתנה תוקף" הפיוט שנאמר ביום הכיפורים.  ברבות השנים שמענו מעת לעת על ליאונרד כהן המהפכן, בעל נבואות התוכחה, המשורר שמלותיו קסומות וקולו עתיר הבּסִים מהפנט את מאזיניו ואוהדיו. הוא לוחש והקהל מאזין לו בקשב רב.

 

באמצע שנות ה-80 נכחתי במדריד באירוע רשמי שבו הושק התקליט "Poetas en Nueva York"

(משוררים בניו-יורק). בתקליט קובצו 11 שירים שהטכסטים שלהם מבוססים ולקוחים מכתביו של המשורר והמחזאי הספרדי שהתפרסם גם כצייר, כמחזאי וכפסנתרן מוכשר, הלא הוא פדריקו גארסיה לורקה שנורה ונרצח על ידי הפשיסטים במלחמת האזרחים ושמו ויצירתו היו אסורים להשמעה בספרד במשך 40 השנים בהן שלט הדיקטטור פרנסיסקו  פרנקו

(1892-1975).  סיפורים על התקופה בה שלט ועל הפחד ששרר ברחובות ומעשי דיכוי אכזריות, עדיין הועברו גם בשנות ה-80 מפה לאוזן והיו מלווים לעתים במבטים לצדדים , בבחינת  `כדאי  להזהר כי יש אזניים לכותל`. שמו של התקליט שאוב למעשה מן השם של ספרו של לורקה: "משורר בניו יורק" ומתאפיין בסוריאליזם ובכפל משמעות.

 

בחגיגה שכזו (בשנת 1986 כמדומני) - שבה הופץ התקליט בספרד באירוע שבו הוקרנו קליפים שהוכנו במיוחד לאירוע - היו בה מעין אמירה והצהרה על מציאות חדשה וכיבודו של חופש הפרט במדינה.

 

אשר לי, כאן התגלה לי ליאונרד כהן הרומנטיקן בשירו  "Take this waltz" שמילותיו מבוססות על שירו של לורקה :  Little Viennese waltz" ".   תרגומו ועיבודו של השיר הינם למעשה בבחינת מחווה של ליאונרד כהן למשורר הספרדי שהרשים אותו כבר מימי ילדותו . העובדה שקרא לבתו בשם `לורקה` מצביעה על אהבתו והערכתו למשורר הנערץ.

 

בתום האירוע חולקו תקליטים לבאים. למותר לציין כי התקליט התנגן על הפטיפון בביתי ימים רבים ובעיקר כמובן שירו של מיודענו ליאונרד. למרבה ההפתעה גיליתי בין השירים שבתקליט את שירו, בעברית,  של דוד ברוזה "ילדותך בנטון" שגם הוא מבוסס על מילותיו של גארסיה לורקה ועובד על ידי יהונתן גפן.  הריני מודה ומתוודה שבאותם ימים שבהם יחסיה הדיפלומטיים של ישראל היו עדיין בחיתולים , היתה זו בבחינת גאווה לא קטנה למצוא בתקליט את שמות ויצירות שני האמנים האלה ששורשיהם היהודיים הביאו לאולם ולנוכחים משהו מניחוחה של ישראל, כל אחד בדרכו ובאישיותו.

 

ברשומה זו נעזרתי בויקיפדיה ובכתבות באתרים:

http://www.webheights.net/speakingcohen/waltz.htm

http://1heckofaguy.com/2007/07/26/take-this-waltz-the-supplement/

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

16 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אנימו אלא אם צויין אחרת