55
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סימן קריאה!

פוליטיקה, מוזיקה, לשון עברית

על פזמונאים שהפכו ל"משוררים"

אינני יודע אם שמתם לבכם לכך שבימינו אין פזמונאים/תמלילנים - המונח יצא מכלל שימוש משום מה. בימינו כל אדם הכותב שיר מכֻנה "משורר".
בעבר הייתה הבחנה ברורה - אדם שכתב שיר קליל לצורך הלחנתו או היה מתאים מילים ללחן קיים (מה שנקרא "פזמון") - אדם כזה כֻּנה "תמלילן" או "פזמונאי", שכן כתב פזמון ולא שירה, ואילו אדם שפרסם ספרי שירה נקרא "משורר".
 
בימינו הפכו המונחים פזמונאי/תמלילן למילה גסה, למילת גנאי, כאילו מי שכותב פזמון נחות ממי שכותב שירה וכדי לא להרגיש נחות התירו גם לו להיקרא "משורר".
 
כך הגענו למצב מגוחך שאהוד מנור מוגדר "משורר" אף שהוא עצמו חידש את המונח "פזמונאי", ברק פלדמן שכותב בעיקר ליוני בלוך מוגדר "משורר",  וה"משורר" הגדול מכולם - אריק ברמן - שכל כולו, הווייתו ויישותו זועקים "זלזול": זלזול בשפה, זלזול במוזיקה, זלזול במעריצים, זלזול בהופעה וזלזול בו־עצמו.
 
לאן הגענו, רבותיי?
 
בואו נעמיד דברים על דיוקם ונחזיר ללשון את כבודהּ:
 
מי שכותב מילים ללחן קיים או מילים לצורך הלחנתן אינו משורר. סוף פסוק! עובדה זו אינה מפחיתה מערכו חלילה, אך הוא חייב לדעת את מקומו - הוא פזמונאי/תמלילן. מי שכותב שירים שלא כדי להלחינם - הוא יהיה ראוי לתואר "משורר" (וגם זה לא בטוח בימינו).
וכמובן, הטוב ביותר לעניין זה - להלחין שירי משוררים (דוגמת לאה גולדברג, דליה רביקוביץ, נתן אלתרמן ויהודה עמיחי).
 
מה דעתכם?

 

 

 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

23 תגובות

הכי מעודכן
המאמרים הנצפים
המאמרים המוגבים
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל לשונאי10 אלא אם צויין אחרת