00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אור גור אש

סערה

 
אמור ופסיכה
 
 
 
וחוזר לילה, סופה וסערה
דימיתי מה יקרה כשיבוא הרגע ותיכנס בשׁעָרַיי ?
רעידת אדמה?
ותיסוך אותי בריורֵיך התאבים
תילוֹק את ענבל ערגתי שיִירטוֹט לקראתך
ואז חיָית חלציך האורבת לי, תזנק ממִרבָּצה
תישעַט לעברי ותפרוץ פתחו של גני הנעול
בשאגה רמה תינעץ חִדקָה
ואט אט תחליק לתוך מכמני גני הנסתרים
שמיים וארץ ירעמו וירעדו
ונרעד גם אנו, עד לסף איבוד ההכרה.
שנינו משתעשעים כילדים
האם לא נלעג כל זה בעיניך?
מה לנו ולכל זה?
עזה ומענגת עד כאב הלפיתה ההיא
שמא ננוח קמעה מִמֵנה ומכל הסערה?
ואולי תבוא רגיעה לנפש הנסערה?
נשמתי כרוכה ועצוב לי נורא.
אכן, ברור שאת סוֹערה, חמה, משתוקקת,
פוֹת מתהפך, משׂאָת נפש של גברים.
לא תבוא הרגיעה לנפש הנסערה. כבר ניסינו.
זוכרת את יפה התואר מפעם? ואת נגינת/נגיעת אצבעותיו
כי נהג לטרוף כהרף עין את המנה העיקרית,
את הסיר הרותח שלך.
אני קמל בלי ירכייך הזולגות
כל-כך אוהב אותך.
 
 
 
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

62 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל המקום של אור אלא אם צויין אחרת