00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חיי

המלצה חמה - הבן הבכור / הצגה בתיאטרון גשר

 

 

משתתפים: משה איבגי, אורי יניב, אמנון וולף, בוריס אחנוב, דניאל צ`רניש, יונתן מילר, יעל לוין, מיקי לאון, נטע שפיגלמן

מאת: אלכסנדר וומפילוב
בימוי: לנה קריינדלין
מוסיקה: אבי בנימין
תפאורה: סשה לסיאנסקי
תאורה: אבי-יונה בואנו (במבי)
תלבושות: אנה איציקוביץ`
כתיבה ועיבוד: בן לוין

 

 

ההצגה מתחילה עוד לפני הכניסה לתיאטרון. זוג נגני רחוב עומדים בפתח ומנגנים.  המגיעים להצגה ממהרים להיכנס, חולפים על פניהם בהיסח הדעת כפי שרבים מאיתנו חולפים על פני קבצנים ונגני רחוב. זה בדיוק מה שקרה לי,  לבושתי.

לפתע קלטתי – זה איבגי.

 

הוא עמד שם בבגדים ארכאיים, מעיל צמר כבד מסמורטט וגדול ממידותיו, מאוד לא מתאים לערב קיצי חם ומהביל ביפו, וניגן בקלרינט.

 

גם אנחנו עצרנו את הליכתנו המהירה לעבר הפתח, בדקנו שוב- כן זה איבגי, עומד ומנגן להנאת העוברים והשבים. יש כאלה הממשיכים בהצגה וזורקים לנרתיק הקלרינט מטבעות.

 

הרעיון ממשיך עם תחילת ההצגה כשמשה איבגי  עומד על הבמה יחידי, ומנגן בקלרינט, כשכובעו למרגלותיו, ובתוכו כמה מטבעות שזרק לשם, בעצמו. לפתע, מתחילה סופה ואפקטים מרהיבים של סופה וטיפות גשם סוחף .

 

אני לא אוהבת קומדיות. קומדיה בדרך כלל כוללת הצחקות, שנינויות, משחקי מילים וסלפסטיק ובסוף לא נותר דבר.

 

הלכתי להצגה רק בגלל איבגי שבעיני הוא באמת אחד מהשחקנים הגדולים שלנו.  

 

אני שמחה. זו אחת ההצגות המצחיקות אבל גם הרגישות והנוגעות שראיתי מזה שנים.

 

נגן הקלרינט סאראפנוב עלה ארצה עם בנו ובתו בזמן העלייה הגדולה של שנות התשעים. הם מתגוררים בפרובינציה כלשהי ומנסים לקיים שיגרת חיים "ישראלית".

סרפאנוב מנסה להסתיר מילדיו שפוטר מהתזמורת בה ניגן ויוצא כל ערב, כדי לנגן בפינת רחוב ובעצם להיות קבצן. הבת נינה מתכוונת לעזוב לצפון עם חברה קצין הצבא, והבן מישקה מאוהב בשכנה המבוגרת ממנו.

 

הכל מתחיל לילה אחד, כאשר שני צעירים, וולודיה וסילבה, נתקעים בליל גשם סוער ללא אפשרות לחזור לביתם.  בניסיונם למצוא מחסה ללילה אחד, הם ניכנסים לדירת משפחת סאראפנוב, וולודיה מציג עצמו כבנו הבכור והלא ידוע של האב.

 

כאן מתחילה מעין טרגי- קומדיה של טעויות ומרגע זה מתפתחת העלילה לכיוונים לא צפויים, נוגעים ללב ומאוד מצחיקים. מרגע זה עתידים חיי המשפחה להשתנות מן הקצה אל הקצה.

 

איבגי כמובן – ענק. אחרי הבורר ומשפחות פשע הוא משנה כיוון וניכנס לדמות הכי שונה ורחוקה ממנו – דמות רוסית מאוד, מבטא רוסי כבד, ונגן קלרינט - בצורה הכי אמינה שיכולה להיות, לצורך כך הוא למד רוסית ולנגן בקלרינט.  דמות אפורה של עולה חדש שמנסה לשרוד בעולם החדש, המוזר, השונה והקשה שחי עם חלומות שלא יתגשמו לעולם. הוא מצליח ליצור דמות מעוררת אהדה עם הרבה חום ואנושיות.  

 

גם השחקנים הצעירים שסובבים אותו מצליחים לעמוד בכבוד לצידו של איבגי וממלאים את תפקידיהם בצורה אמינה ומשכנעת. בניגוד להרבה קומדיות, ההצגה זורמת באופן טבעי ולא מאולצת. 

 

מדובר במחזה שנכתב במקור על פרובינציה רוסית של גולים, מלאה בשנינות הומור ועוקצנות. בן לוין עיבד והצליח להעביר את העלילה לפרובינציה ישראלית בצורה מוצלחת ומדויקת .

 

הצגה נהדרת מצחיקה שנונה עכשווית, מומלץ מאוד מאוד.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פל אלא אם צויין אחרת