00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

גלגלית החיים

הימים הנוראיים שלי - פוסט לימי חול.

26/09/2009
הימים הנוראיים.
 
טוב לא התכוונתי לתקופה הנוכחית, החגים, כפרות, גפילטע חנוק מגזר בפה ושישו ושמחו בשמחות משפחתיות ובשמחת בית השואבה ובית השימוש המאוכלס מעודף ארוחות חג. לא, לא לזה התכוונתי.
 
התכוונתי לימים הללו הנוראיים, אותם אלו בהם אתה לש את פניך בכדי לאוורר עוד כמה נקבוביות סתומות מימי חוסר שינה...בעצם לילות לבנים.
 
איך שהוא כאשר אתה הורה, אתה חי בסוג של טירונות למתקדמים, בה אפילו "מטכ"לית" כשרה למהדרין, שזה שש שעות שינה ביום כבר ממזמן פרבילגיה למתחילים בלבד.
 
אתה לומד שניתן לתפקד (אמנם לא משהו ודי בקאקט) גם על רזרבות לשעת חירום ועם שקיות ושחורים מתחת לעיניים, שאיך שהוא מצליחות להעניק לך את המראה ההזוי של דרקולה מעורב בפקינז עצבני.
 
אלו הימים הנוראיים בהם אני חיה לאחרונה.
 
הקטנה -חולה במשהו ויראלי ואנו מתפללים השבח לאל שלא באיזו שפעת חזירית, כי יש לה שם לא משהו והיא גם נשמעת כמו חזיר לפני שחיטה, בשל הנחירות והחירחורים כתוצאה מסתימות בתעלות.
 
בימים נוראיים שכאלו, אתה סופר דקות עד לסיום היום.
 
אתה משתדל להשאר סבלני ולא לנבוח יותר מדי ולהבהיל את הילדים או את השכנה שבאה לבקש בסך הכל ביצים ואתה באמת דורך על ביצים בכדי שלא להגיד איזה משהו מופרך שאינו במקום.
 
לכל המשוואה הנפלאה הזו הכניסו גם את חוסר הטקט המובנה שלי וקבלו את פרנקנשטיין החדשה.
 
אלו הימים שבהם אתה גם מקלל עוד יותר את שעון החורף שעומד לנחות כאן בסופ"ש כי פתאום לכל העייפות הזו אתה מקבל בונוס שעה נוספת לפעילויות הקצה של היום יום.
 
קיצר זהו המל"ח (משק לשעת חירום) של כל הורה בשוק, כל הורה חייב שיהיה לו קצת פלפל בשביל המל"ח הזה.
 
ורק דבר אחד לא הבנתי עד היום.
 
איך זה, שכאשר תם היום והדבר ההגיוני ביותר לעשות הוא ליפול אפיים ארצה על המיטה באלכסון עצבני שלא מאפשר חדירה של כל פרטנט (שנינו באלכסון על מיטה אחת, תגידו  אתם יכולים טכנית לתאר את המראה הזה? זה אומר שרק באיקס אפשר), בדיוק אז, אתה נתקף בדחף גרנדיוזי פשוט לעשות הההההכככלללל, חוץ מללכת לישון, איפה המוטיבציות והפנטזיות על המיטה אה?
 
טוב, אולי פנטזיות רטובות כשינה סופן ככל פנטזיה להשאר בגדר שאיפה... עד אשר...עד ש....נחגוג את יום העצמאות הראשון שלנו, ביום בו ננופף ידינו למראה הילד האחרון שיוצא את הבית לחיים עצמאיים (כן יהי רצון)...רק שאז מן הסתם כמו כל פנטזיה שמתממשת, אנו נהיה עסוקים בעיקר בלנסות להחזיר אותם בחזרה לקן...לפחות לארוחות החג או לפחות לגיחה קצרה באמצע שבוע.
 
לילה טוב...אה עוד לא.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

45 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גאמי אלא אם צויין אחרת