11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

גברים ממרס- נשים ממאדים

צדיקים וצדיקות...

23/09/2009
אחד המוסדות שאהבתי ושנאתי כמעט במידות שוות, היה בית הכנסת.
אהבתי  כילד את ההתרגשות וההמולה של לפני החג, החגים.
לנו הילדים היה בדרך כלל חופש לפני החגים החשובים של מספר ימים קודם, כדי לעזור בהכנות...
המאכלים המיוחדים לכל חג, כולל שיא השיאים של אימי דג שלם אפוי בתנור ממולא בגפילטה... (מזרח ומערב בדג אחד...)
פשטידות תפוחי אדמה המיחדות עם הפוד פרוססור הידני של חברת מולינקס משנות החמישים! (שנמצא בשימוש גם היום...)

החלק המרגש לא פחות של קניית בגדים חדשים וחגיגיים לחג, עם כל מיני מאפיינים, החגורה הראשונה, נעלי עור בהתאם לאופנה של אותה שנה, נעלי עקב למשל... (למי שזוכר), עניבות פרפר ממשי לילדים...
ועוד ועוד.

אבל שיא השיאים היה ההליכה המשותפת לבית הכנסת, דברים שלא ידעתי אז, כילד, לא ידעתי את הגאווה העצומה של אבי ללכת בחברתנו לבית הכנסת, ילדיו! השבט הקטן שלו.
הוא שגדל בגילנו כילד יתום מאב שכל כך היה חסר לו. הוא פתאום ראש משפחה, ואנו הגאווה שלו, כולל הבנות כמובן.

בית הכנסת היה עבורי סוג של מגרש משחקים, הזדמנות לפגוש את החברים, לשחק בתופסת, בגולות ואו בגוגואים (תלוי בחג ואו בעונה).
אבל ככל שגדלתי נדרשתי ליותר משמעת, ליותר רצינות בתפילות, ואני שמאוד לא אהבתי להתפלל בקול רם, ויכולתי לקרוא את אותו דף מאה פעם ויותר עד לגמר הפיוט של החזן, הייתי פשוט משתעמם.

שעמום זה, פיתח אצלי את היכולת להתבונן, להתבונן באנשים, בציבור המתפללים, באלו שמשכו תשומת לב יותר מכולם...
אם בשל אדיקות הייתר שלהם, ואם בשל קולם הבולט והמחוספס, של
ירקן מהשוק, נהג באגד, ואו סתם צווחנים...

הייתי מתבונן בהפתעה ובהשתאות ב"צדיקים" שהיו מוכנים לקרוע את
החזן בשל שגיאה או פספוס של אחד הטעמים בניגון ברווח בקריאת
השם המפורש...

שיא השיאים היה כמובן קניית מצוות בקריאת פרקים מפרשת השבוע,
בספר התורה, ממש מכירה פומבית!
"פתיחת ההיכל" היה מכריז הגבאי
"חמישים!", "מאה!!" מחזיר חברו...
והסכומים עולים, והקהל מתפעל, האם גם השנה ישבר השיא של שנה שעברה...
והברכות בסיום, "חזק וברוך!"
ו"הצדיק" חוזר למקומו גאה כטווס...
היום הזה הצליח לכפר עליכם... על כולכם!!!
ומחר בסיום החג, יחזור לחנות המכולת, לבסטה ולכל עסק אחר,
ולתרגיליו המניפולטיבים, אם זה בטעויות אומן של העודף, המשקל המרחף מבלי יכולת לראות שאכן הוקלד הקוד המתאים
ובקיצור, צדיקים...
ואני, משנה לשנה טכס ההליכה לבית הכנסת, הפך ליותר ויותר קשה עבורי, הייתי מתחיל באיחורים קטנים בהליכה לשם,
וגומר בדילוגים על תפילות וצמצום ההגעה לתפילת ערב החג ומוצאו.
עד שגם זה פסק...
וילדי כמעט שלא הלכו לשם בכלל, למעט טכס הבר מצווה שלהם..
לפעמים, אני נזכר ומתגעגע.
בעיקר בחגים...
שנה טובה,
וגמר חתימה טובה...

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

56 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ריש עלום השם אלא אם צויין אחרת