00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הרושם של רותם

נו אז איך החדש של טרנטינו? הביקורת השלמה על "ממזרים חסרי כבוד"

19/09/2009

קוונטין באק אין טאון בייבי!

 

אז מה אתם אומרים על קוונטין טרנטינו..גאון או מטורף? בדיחה שנמשכת קצת יותר מדי שנים או במאי רציני, נועז וחדשני? פרובקטור בשקל או תחכום מהלך? או גם וגם וגם וגם....מבחינתי כל סרט חדש של טרנטינו הוא סוג של חגיגה, כי גם אם הסרט הוא לא מי יודע מה,משהו חדש ואחר תראה כאן. במקרה שלו אתה יודע שחצי מהקהל יתעלפו עליו וחצי השני לא יבין על מה המהומה הגדולה. מה שכן תמיד אפשר לדעת שכאן- זה מתחיל בדם ויגמר בהרבה דם. מה תגידו כשטרנטינו פוגש את השואה? אין ספק פוטנציאל לבקבוק תבערה.

 

 מי צריך עובדות כשאפשר לשכתב היסטוריה ולסדר אותה טיפה אחרת. והפעם- מלחמת העולם השניה, לה מציע טרנטינו תסריט קצת אחר. יש שיגידו מופרך, יש שיגידו יומרני, יש שיגידו מגוחך. אז שיגידו. בדיוק על כל אלה (ועל היסטוריונים) הוא שם קצוץ כאומר: בואו תראו איך כל זה היה יכול להראות אחרת. כשאתה מוצא את עצמך צוחק (בסרט על מלחמת העולם השניה? שחיטה של פרה קדושה, השם ישמור!) מחד ומזדעזע מצד שני סימן שזה עובד. אין מה לעשות חברים, תצקצקו עד מחר- סימן שהאיש הזה שנראה לעתים מטורלל במקצת הוא פשוט גאון.

 

הסרט, הנפתח באחד השוטים היפים ביותר שנצפו לאחרונה (ללקק את האצבעות מרוב יופי), נע במרחבים שבין צרפת לגרמניה בזמן מלחמת העולם השניה, ומשלב בין סיפורה של שושנה (מלאני לורן המהממת בכל מובן), צעירה יהודיה יפיפייה שמשפחתה נטבחה כשהוסתרה אצל מר לה-פדיט חלבן צרפתי. היא מצליחה לברוח לפאריס, משנה את שמה וזהותה ופותחת, למראית עין, בחיים חדשים בבית קולנוע קטן. באותו קולנוע, עתידה להתקיים הקרנת הבכורה של הסרט "גאוות האומה" מבית היוצר של קצין התעמולה- גבלס. שושנה יכולה להחליף את זהותה, את שמה ואת דמותה, אבל לא תשכח ולא תסלח לצייד היהודים- הנס לנדה (בביצוע פנומנאלי וגונב את ההצגה לחלוטין, מכולם, זוכה פרס השחקן בפסטיבל קאן- כריסטופר וולץ הגרמני).

 

 

 במקביל, חבורת "ממזרים חסרי כבוד" הם התשובה האמריקאית כנראה לחסמב"ה (רק בלי הבנות), צוות של שמונה לוחמים יהודים ידועים לשמצה בחוסר עדינותם. יהודים חלשלושים, מסכנים ורפויים? תשכחו מזה. מדובר פה בחבורה של לוחמים מסוקסים, לא נחמדים בעליל, שבראשם עומד בראד פיט (בתפקיד הטוב ביותר שלו מזה זמן רב!) שהוא משהו בין קאובוי קשוח למאפיונר עילג. הממזרים נשלחים לאירופה למשימה פשוטה- להרוג כמה שיותר נאצים ואם אפשר לקרקף אותם.  שלבו בין שתי הנקמות הפרטית והדתית ותקבלו את מבצע- כח שושנה (סתם, לא קוראים למבצע ככה באמת J).

 

כיאה לקוונטין טרנטינו, תסמכו עליו שהסרט הזה שאמנם מדבר על מלחמת העולם השניה, לא דומה בכלום לסרט אחר שראיתם על המלחמה ואני לא מדבר רק על שכתוב ההיסטוריה שבטח יהיה שנוי במחלוקת. נכון, לפעמים אתה נע בכסא מחוסר נוחות לגבי העובדה שאתה צוחק בסרט על המלחמה, אבל ללא ספק הסרט שנפתח כסוג של מערבון, הן בצילום המרשים והן בפסקול המקסים. מהר מאוד הוא עובר דרך השטיקים המוכרים של טרנטינו (ועלי הם מאוד אהובים- אם זה בכותרות, בקריין המלווה, בהומור החד והגרוטסקי לעתים) אל עבר הסצנות הטרנטינואיות הטיפוסיות, דהיינו- דם, אש ותמרות עשן.  אחד הדברים הגדולים בעיני של הסרט (מלבד הפנטזיה איך היתה יכולה המלחמה להסתיים) הוא היפוך התפקידים ההיסטורי- הקצינים הנאצים מוארים באור מגוחך, כנוירוטים, עצבנים, שלא ברור איך הם מנהלים את המלחמה ואילו היהודים יוצאים כשידם הגיבורה על העליונה.

 

 

לא תשימו לב איך שעתיים פלוס חולפות לכם מהר כל כך (למעט נפילת מתח באמצע הסרט, שאז עוברים ליותר מדי דיבורים ופחות מדי מעשים) ובאמת מוגש לכם כאן מוצר טרנטינואי למשעי, כך שאם אתם אוהבים את קוונטין מובטחת לכם הנאה גמורה, מהומור מתוחכם וצוות שחקנים מוצלח מאוד (ושוב- כריסטופר וולץ גונב את ההצגה בענק מכולם, כל סצנה שלו היא מופע וירטואוזי של אמן), סצנות אקשן מופתיות (ויש לא מעט), צילום מרהיב (להזכיר לכם שוב את שוט הפתיחה?) ובעיקר- תסריט ובימוי חכם. נראה כאילו כל מה שאנחנו יודעים על קולנוע בסרט הזה עולה מדרגה – הן ברמת הבימוי המיומן והן ברמת הלוק הסופי של הסרט. קוונטין, התגעגעתי.

 

 נ.ב.

 

הכותב לא הוזמן על ידי קוונטין לסרט (וחבל).

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

11 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל rotemmmon אלא אם צויין אחרת