00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תופרת חלומות

שיר ממעמקי הלב

הידיעה על מותו של אסף רמון הגיעה אחרי כמה שעות של שירי יום זיכרון בגלי צה"ל.
מזמן למדתי ששירים עבריים של פעם, כאלו שפורטים על כל המיתרים בלב ומרעידים דמעה תלויה על ריס
מבשרים בשורת איוב שתגיע בקרוב, אך אתמול שרתי את השירים הנושנים עם הרדיו
וביארתי מילותיהם לילדים
"דבר אלי בפרחים אהובי...דבר אלי בפרחים"
מבלי לבשר לעצמי שבשורת איוב מגיעה בקרוב...

כשנודע לי מותו של אסף רמון, אחזה בי צינה. כיצד זה יתכן?
כמו האב כך הבן?
והכאב הבא שתפס ולא הרפה-
אמא שלו. אמא שלו האומללה!
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -


אל תיהי חזקה, אמא של אסף
תהומות של עצב חובקים אותך
עת תביטי אל שמי סתיו מעוננים
דמעותייך ימטירו עלינו גשמים

ילד של שמיים
ואהוב של כוכבים
ואמא אדמה אחת
היא את.
בליבך יתמיד זכרונם
באהבתך תעצבי על מותם
באחד בחרת
באחד זכית
ועתה אבדו שניהם
לתמיד

ארץ אוכלת יושביה
והפרחים לצה"ל
כל הפרחים שייכים לאימהות השכולות
למשפחות האבלות
בכדי להפריח את הכאב והעצב
בתקווה

עוד יבואו ימים
בהם תוכלי להרדם בלילות
ולהתעורר
ולהזכר
ולהמשיך
ולמשוך
אבל הפצע הזה
לא יתרפא
רק יגליד.

מה אומרים לאם שכולה?
שלא תדעי עוד צער?
הלא חייה הם צער תמידי.
אולי-
אינך לבדך.
שולחת לך רוך ואהבה ומקום לבכות בו.
היי ברוכה.
- - - - - - - - - - - - -

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עינבלית אלא אם צויין אחרת