1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

חשד לרצח

16/09/2009

 

מאז יום חמישי בערב אני נמצא בעיקר במיטה בעקבות שפעת עקשנית.

זאת המחלה העקשנית ביותר שדבקה בי מזה עשרים שנה בערך – הפעם האחרונה ששכבתי במיטה עם חום למעלה מיומיים הייתה כשעוד הייתי חייל בחובה.

(ובעצם, אשתי הזכירה לי לאחר פרסום הרשומה כי לפני 12 שנים בארה"ב שנינו היינו מרותקים למיטה עם חום גבוה... כנראה שזה לא מסוג הדברים שאוהבים לזכור - או שהחום פוגם בזיכרון)

 

כשהייתי ילד, מחלות כללו הרבה זכויות – לא ללכת לבית הספר, לשכב על הספה בסלון מול הטלוויזיה ולקבל מיד את כל מה שאתה רוצה.

 

בתור מבוגר מחלות הן כבר לא אותן מותרות. אני אמנם לא הולך לעבודה ושוכב במיטה מול הטלוויזיה (הצבעונית והרב ערוצית) אבל אני אמור לדאוג לעצמי (לפחות חלקית) ולהמשיך להתעדכן בנעשה בעבודה (לפחות חלקית).

גם זה שיפור... לפני כמה שנים הרגשתי שמצפים ממני להגיע לעבודה גם כשאני חולה – כל עוד אני מסוגל לתפקד באופן בסיסי. בשנים האחרונות – ובמיוחד עם שפעת החזירים – יותר ויותר מדגישים כי אסור לבוא לעבודה חולים כדי לא להדביק אנשים אחרים. (וזה מה שקרה לי...)

 

 

ובכל זאת, אני מוצא את עצמי עם הרבה מאוד פנאי... ראיתי כמה סרטים, קראתי חצי ספר ושמעתי חדשות.

בעיקר חדשות רעות – כרגיל.

ידיעה רעה אחת ששמעתי בחדשות הבוקר בגלי צה"ל הפתיעה אותי מאוד:

"חשד לרצח -  גבר בן XX מטייבה נהרג לאחר שמטען חבלה הושלך לחצרו".

 

אכן התעלומה גדולה. השאלה הראשונה היא האם יש קשר  בין העובדה המצערת ש"מטען חבלה הושלך לחצרו" לבין העובדה העוד יותר מצערת שהוא נהרג,  או שמא זהו רק מקרה שאותו גבר נהרג "לאחר שמטען חבלה הושלך לחצרו"?

בשנים האחרונות המילה "לאחר" אהובה מאוד על עורכי החדשות שלנו ונוטה להחליף מילים יפות פחות כמו "כתוצאה מ..." או המילה הממש מכוערת "בגלל".

שמתם לב לידיעות בנוסח – "אדם נפצע קשה לאחר שפגע במשאית חונה"?

 

אם כך, אני נוטה להאמין שאכן מותו של אותו אדם נגרם כתוצאה ישירה ממטען החבלה שהושלך לחצרו.

 

ועדיין לא הכל ברור לי. אולי זה בגלל שיש לי חום ואלי בגלל שאין לי מוח קרימינאלי מספיק, אבל אני לא מבין איך הריגת אדם ע"י השלכת מטען חבלה לחצרו יכולה לא להיחשב כרצח.

 

ובכל זאת, כידוע "אדם חף מפשע עד שלא תוכח אשמתו" ולכן מן הסתם זה אינו רצח כל עוד לא ניתן לקבוע זאת בוודאות של מאה אחוזים.

 

לטובת השוטרים העוסקים בפרשה רציתי להעלות מספר תיאוריות אלטרנטיביות לאירוע:

 

  • תאונת דרכים – מכונית נוסעת ברחוב בטייבה. לפתע, מסיבה לא ברורה, הנהג מאבד שליטה. המכונית מסתחררת ופוגעת בגדר. מעוצמת הפגיעה נפתח מכסה תא המטען ומתוכו עף מטען חבלה היישר לחצר הבית ומתפוצץ.
  • תאונת עבודה – מחלק העיתונים העייף מדווש על אופניו ברחובות טייבה. עוד בית ועוד בית... הוא יודע שיש לו רק עוד כמה עשרות עיתונים לחלק, אבל הוא גם יודע שאח"כ הוא צריך להתחיל את עבודת יומו במפעל. בתנועה אוטומטית הוא מכניס את ידו לסל ומשליך את העיתון לחצר. רק כשהוא שומע את הפיצוץ הוא מבין שבטעות הוא השליך מטען חבלה.
  • מעשה "קונדס" (או סתם ונדליזם) – חבורת פרחחים מתרוצצת ברחובות. את בית  מספר 3 הם רוגמים בביצים. ליד בית מספר 7 הם שוברים את המראות של המכוניות החונות. לאחר שהם עוצרים לסיגריה ומתרברבים בהישגיהם הם מבחינים כי הבוקר עומד לעלות. במהירות הם משליכים את מטען החבלה שנותר באמתחתם לחצר הקרובה ונמלטים לבתיהם
  • טעות בזיהוי – ברקים אופפים רחוב שקט. כאילו משום מקום מופיעה דמות שרירית חמושה היטב. הדמות דופקת על דלת וכשהדלת נפתחת היא שואלת במבטא אוסטרי כבד: "שרה קונור?" "השתגעת?" עונה בעל הבית בערבית צחה. מכיוון שהמחסל לא מבין ערבית הוא מבין שהתשובה חיובית ומשליך מטען חבלה לחצר הבית
  • זלזול בסדר ובניקיון – מכונית עוברת ברחובות. חלון נפתח ועטיפת מסטיק נזרקת לכביש. אחרי עשרים מטרים בדל סיגריה. אחרי  עוד כמה מטרים עטיפת חטיף. אחרי עוד כמה מטרים – מטען חבלה.

 

כעת אני מבין שמוות כתוצאה ממטען חבלה שנזרק לחצרך (או לאחר שמטען חבלה נזרק לחצרך) איננו בהכרח רצח.  כל הכבוד למשטרה ולעיתונאים שאינם ממהרים להסיק מסקנות כמו סתם אזרח החולה בשפעת.

 

 

וכמעט שכחתי את חודש הבלוגים... הרשומה המומלצת שלי להיום היא לא קלה אבל בהחלט מומלצת - חלומות וחללים - של סיווי

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

58 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת