00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חיי

שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ (דב` טז יח)

 

מתוך אתר מדינת ישראל - הרשות השופטת

 

 

 

מינוי שופטים - מורה נבוכים

 

 

משה בחר שופטים שנמצאו בהם תכונות שנמנו במקרא:
"אנשי חיל, יראי אלוהים, אנשי אמת, שונאי בצע" (שמות י"ח: כ"א).

 

ואיך אצלנו?

 

לפני מספר ימים התבשרנו, שלאחר סחבת ארוכה נבחרו שלושה שופטים לבית המשפט העליון.

נושא מינוי שופטים לבית המשפט העליון הפך לנושא המככב רבות בכלי התקשורת.

"מנוי זמני", "מינוי בפועל", "סכנה לדמוקרטיה", "פגיעה בשלטון החוק" ואפילו "לשבור ידיים", אמרות שפר אלה נישאו לאוויר העולם ע"י מפורסמים, חכמים וידועים שנזעקו לצדד בצד זה או אחר.

ואנחנו תוהים, למה הנושא גורר תגובות אמוציונאליות קשות וכבדות מצידם של כל העוסקים במלאכה- שרי המשפטים, אישי ציבור, שופטי העליון בפועל ובדימוס, פרופסורים מכובדים למשפטים, עיתונאים ופרשנים?

לא אטעה אם אומר שכמעט כל אדם מן היישוב, שאינו מקורב לנושא ושקורא את הכתוב, שומע את הויכוחים, ההתפלפלויות והאשמות - לא מבין .

 

אז קצת מורה נבוכים.

 

בית-המשפט העליון הוא הערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר במדינה. בבית-המשפט העליון מכהנים בדרך כלל 12 שופטים, הם ממונים במנוי של קבע עד גיל 70. לעיתים ממונים מספר שופטים במנוי זמני.

השופטים נבחרים על ידי הוועדה לבחירת שופטים, הוועדה מונה תשעה חברים, לפי החלוקה הבאה: 

·                     שר המשפטים - והוא העומד בראשה.

·                     שר נוסף לפי בחירת הממשלה.

·                     שני חברי הכנסת שתבחר

·                     שני חברי לשכת עורכי הדין

·                     נשיא בית המשפט העליון.

·                     שני שופטים נוספים מבית המשפט העליון

נשיא בית המשפט העליון מתמנה גם הוא על ידי הוועדה לבחירת שופטים. כמחליף לנשיא הפורש נבחר בדרך כלל - השופט הוותיק ביותר המכהן.

לבית המשפט העליון ארבע סמכויות עיקריות:

-         ערעור על פסקי דין והחלטות של בית משפט המחוזי.

-         דיון נוסף על פסקי הדין של עצמו בנושאים הנראים חשובים.

-         משפט חוזר במשפט פלילי.

-         בג"צ, בית דין גבוה לצדק – בעתירות נגד המדינה וגופים ציבוריים, ובכל עניין שנראה לו שהוא צריך לתת סעד למען הצדק.

במשך שנים הליך מנוי השופטים לא עורר עניין, אבל במהלך הזמן צבר בית המשפט העליון עוצמה הולכת וגדלה. כיום בית המשפט עוסק לא רק בסוגיות משפטיות אלא גם בסוגיות פוליטיות (פסילה של רשימה זו או אחרת מלהתמודד לכנסת, אמירות והתבטאויות של נבחרי ציבור) סוגיות ביטחוניות (גדר המערכת, הריסת בתים, שחרור מחבלים ועוד), סוגיות מוסריות (למשל - זכויות של בני מין זה או אחר) וסוגיות חברתיות (למשל-קיצוץ בקצבאות הרווחה) והוא נוהג לבטל החלטות של הכנסת כשהוא מוצא לנכון.

לא אגזים אם אומר שבשנים האחרונות הפך גוף זה לגורם מרכזי בקביעת מדיניות ציבורית, ויש לו משמעות שיפוטית וחברתית כאחד. כפועל יוצא מכך, התפתח המאבק, הלא מכובד, מי "יחליט" על המינויים. הביקורת מופנית כלפי ההומוגניות המוגזמת של השופטים המכהנים, כי רק טבעי הוא שכאשר אדם זכאי לבחור את מחליפו, הוא יבחר בעמית הדומה לו – ברקע ובתפיסת העולם.

במשך שנים רבות שלטו, שופטי בית המשפט העליון בתהליך הבחירה. אפשר לראות שמרבית השופטים, מגיעים לתפקיד מתוך המערכת- שופטים מבתי משפט מחוזיים, יועצים משפטיים ופרקליטי מדינה. משום כך הם מגיעים עם ניסיון ומקצועיות מאוד מצומצמים וספציפיים. לעיתים רחוקות ממונה לתפקיד מי שכיהן כעורך דין במגזר הפרטי. כלומר -  הם ממנים את עצמם ודומיהם.

התוקפים את השליטה של השופטים בוועדה מציינים, שלאחר עשרות שנים של מנוי עצמי ובצלמם, הפך העליון למגדל שן של גוף מנותק שאינו משקף את החברה. התנהלות כזו במדינת ישראל, שעדיין אין בה חוקה, גורמת לכך לבית המשפט נוקט בפרשנות חוקתית ולעיתים קרובות הוא כותב  מעשה את החוק, השופטים יוצרים אותו בפרשנות שלהם. השופט אנגלרד מסכים שהתהליך  "טומן בחובו יסודות אופייניים של חקיקה" ואילו השופט ברק מתגאה בכך, או בלשונו הציורית  "השופט .... אמן היוצר את התמונה במו ידיו". הפרשנות הזו של שופט עליון, או יצירת התמונה, מושפעת ומסתמכת כמובן על התפישות והערכים שלו.

בשנים האחרונות נעשו ניסיונות לשנות את המאזן ולהקטין את השליטה של השופטים בוועדה. אך טבעי הוא שאין אדם שמוותר בקלות ומרצון על עמדת כוח, ובתוך כך גם שופטי העליון לדורותיהם, שמיד מתגייסים למערכה, להטיל אימה ופחד על הציבור שהנה הנה שלטון החוק ייפגע, הפוליטיקה תשתלט על מערכת המשפט בארץ והשחיתות תחגוג.

מבדיקה במדינות העולם עולה מאזן אחר. כמעט בכל המדינות המערביות נבחרים השופטים, כן – ע"י פוליטיקאים, והפלא ופלא - מערכות המשפט לא קרסו.

למשל בארה"ב – המועמדים נבחרים ע"י הנשיא ועומדים לשימוע ציבורי פתוח בפני הסנט. המועמדים נשאלים שאלות בכל תחום כישוריהם, ניסיונם, האידיאולוגיה שלהם ותפישת עולמם הפילוסופית. החקירה יכולה להימשך ימים רבים ובסופם נערכת הצבעה.

בגרמניה -  כל השופטים ממונים ע"י הפרלמנט. מחצית ע"י הבית העליון והשאר ע"י ועדה של הבית התחתון.

כך גם בשוויץ, אוסטרליה, קנדה, בלגיה, צרפת ועוד – השופטים ממונים ע"י הגופים הפוליטיים במדינה – הממשלה או הפרלמנט . ביפן השופטים ממונים ע"י הממשלה אבל חייבים לעמוד לבחירה בבחירות כלליות.

במשך שנים עשה בית המשפט העליון ככל יכולתו לשמור על שליטתו בתהליך ואף להגדילה. השופט שמגר קרא להגדיל את מספר השופטים בוועדה, ואילו השופט ברק ניסה כמעט בכל תקופת כהונתו לשכנע אותנו שפיקוח דמוקרטי הוא הרסני ואסון למדינה, תוך שהוא מתעלם מטענות המבקרים שדווקא השיטה קיימת שהוא מגן עליה בחירוף נפש, היא הלא דמוקרטית -  דיוני הועדה למנוי שופטים הינם חסויים, אין פרוטוקולים המתעדים את הליך הבחירה, אין נימוקים והסבר מדוע אדם זה נבחר ומדוע אחר ניפסל, וכל ההליך אינו עומד לבחינה, לבדיקה ולבקרה כפי שכל גוף ציבורי עומד. בית המשפט, שדורש שקיפות של הליכים, שמתערב ובודק שיקולים של גופים, שלוקח לעצמו את הזכות להתערב כראות עיניו בהחלטות הכנסת והממשלה שהם גופים שנבחרו ע"י הציבור ( כאמור בניגוד לשופטים עצמם ), דווקא הוא נשאר מין שליט- על שבעצם לא חייב דין וחשבון לאיש.

אין זה סוד שמגזרים שונים בארץ מבטאים חוסר אמון בבית המשפט העליון- השמאל תוקף פסיקות שנראות לו חיזוק עמדות ימניות, הימין תוקף בטענה לחיזוק תפיסות השמאל, והדתיים והחרדים חשים ניכור כלפי בית המשפט העליון בשל פסיקות שונות בנושאי דת ומדינה.

בסקרים שנערכו בין כלל הציבור עולה כי במהלך השנים חלה ירידה דרסטית בתמיכה ובאמון שרוכש הציבור לבית המשפט העליון ולבג"צ.

מגיני השיטה אינם טורחים להכחיש את השליטה של השופטים בתהליך המנוי, מתעלמים מחוסר הפיקוח הדמוקרטי על תהליך בחירת השופטים,  ובמקום להודות שמדובר בפגיעה בעקרון השלטון הדמוקרטי ונאחזים בטענות של מסורת ומקובל. השופט אולשן התגאה שבתקופתו לא הייתה מחלוקת לגבי מנוי שופטים וכל ההחלטות התקבלו כמעט פה אחד ! והיועמ"ש לממשלה לשעבר, בן זאב, כתב שלא יתכן שמנוי אדם למשרת שופט יהיה נגד עמדתם של השופטים בוועדה.

המאמצים הרבים שמשקיעים שופטי עליון מכהנים ולשעבר בהפחדת הציבור,  שצמצום סמכויותיהם הינו ניסיון לפגיעה בשלטון החוק, מעידה על שביעות רצונם מהשיטה, שהשופט אגרנט קבע כי היא "הטובה בעולם", מאחר והיא מאפשרת להם לעצב את בית המשפט בדמותם ובצלמם. 

מס` דוגמאות .

מקובל ( זה לא כתוב בשום מקום !) כי נשיא בית המשפט העליון, המחליף את הנשיא הפורש, הינו ותיק השופטים, שיטה המכונה "שיטת הסניוריטי". שר המשפטים הקודם ואחרים סברו כי מדובר בכשל, מאחר והשיטה אינה מביאה בהכרח לבחירתו של השופט הטוב ביותר ו/או המוכשר מבין שופטי העליון. שהרי על פי השיטה כיום – ברגע ששופט ממונה, הוא כבר יודע, שלא משנה כיצד יפעל, באיזו רמה, ואיזו ביקורת תופנה אליו ועליו – הוא יהיה הנשיא הבא !! שיטה קזואיסטית לחלוטין  !

עמדת השופטים בוועדה לבחירת שופטים הייתה כי, מועמד לשיפוט בבית המשפט העליון חייב בתקופת "מינוי זמני" כדי לבדוק את כשירותו - מנוי שנשיא בית המשפט עליון ממנה ושר המשפטים מאשר. לכאורה, רעיון נכון ונבון. למעשה גישה זו למעשה "סוגרת" את המועמדות לעליון אך ורק לשופטים מכהנים (שהרי פרקליטים, אנשי אקדמיה, עו"ד מהשוק הפרטי אינם יכולים לעמוד בקריטריון זה). התוצאה בכללותה הינה, כי פרט לחריגים, שופטי העליון יבחרו (ולא הועדה) את המועמדים לעליון,  והועדה למנוי שופטים תשמש חותמת גומי בלבד.  תקופת מנוי זמני אינה מופיעה בחוק והינה הרגל שמוסד ( יש שיגידו הרגל מגונה או אמצעי שליטה נוסף) . הפלא ופלא, כשבודקים מנויים של חלק ניכר משופטי העליון – הם לא עברו תקופת "מינוי זמני" ומונו ישירות, למשל – גב` דורית בייניש נשיאת בית המשפט דהיום. 

דוגמא אחרונה, נשיאי בתי המשפט במחוזות השונים הינם שופטים/מנהלים המנהלים למעשה את רוב בתי המשפט בארץ. הם ממונים עד גיל פרישה. מנוי זה בהכרח גרם לכך שהשקפת עולמם והשפעתם היו מוחלטים ובלא כל אפשרות לשינוי,  גם אם דרך ניהולם לכאורה הייתה רשלנית ו/או מזיקה. יתרה מזו-  מדוע שופט ימונה כמנהל? למה שיעסוק באדמיניסטרציה? למה לא למנות מנהל מקצועי ולתת לשופטים – לשפוט? !
מצא שר המשפטים הקודם כי עמדת ניהול זו טוב שתהא קצובה, כמו בכל תאגיד פרטי רגיל. מצדדי ביהמ"ש שפכו קיטונות של רותחין על עמדה זו בטענה כי היא פוגעת בעצמאות מערכת המשפט. האם כך הדבר, או שוב המדובר בהורדת ידיים ושמירה על מוצבי הכוח?

אתם תשפטו .

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פל אלא אם צויין אחרת