00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הגר-A-MOR

קוד חופשי

♥

יש בכוחה של אהבה לתת ברגע אחד את אשר עמל ויגיעה יכלו בספק לתת בשנות דור

<>

נעליים

 

 

 

עברנו דירה מדירת  עמידר לבית  ענק

בית שנבנה בימי המנדט הבריטי,

אהבתי את המרצפות הצבעוניות  אהבתי את הפרדסים מסביב

את ניחוח פריחת ההדר, את הגינה הענקית,את המרחבים הענקים,

לא אהבתי את בית הספר,

 

בישוב היו בקושי 9 בתים שכאלו

ואנו הילדים הינו הולכים בערך ק"מ

לבית הספר ברגל היינו חוצים את גבעת הכלניות

 את בית החרושת לפופקורן צבעוני,

את רחוב הברושים ואת  בתי הכפר שבו  למדנו,

 שנתיים למדתי שם ושנתיים נמחקו מחיי,

כמעט לא זוכרת כלום ילדה בת 9 שמחקה זכרון בית הספר מחייה,

 

הלכתי לבית הספר ובדרך דרכתי על מסמר לא זוכרת כל כך,

זוכרת שהגעתי לכיתה עם כאבים ברגל,

חלצתי את הנעל הרגל היתה נפוחה,

צלצול הפעמון והמורה המכשפה נכנסת לכיתה, קמנו לכבודה,

 התיישבנו והיא התחילה ללמד.

 אני  אפילו לא זוכרת מה שמעתי ומה לא שמעתי,

 מה שהיא שחה ומלמדת ,הכאבים התחזקו חשתי מעורפלת מעט,

  ולפתע היא צווחה

"מה את חושבת לעצמך שאת נמצאת בשלוחלנד?" 

 פה לומדים  עם נעלים!!!

פתחה את החלון גשם  זלג בחוזקה והרטיב  את המחברות ואותי כמובן,

 המכשפה  לקחה  את הנעל  והשליכה את הנעל מבעד החלון ,

 

היא המשיכה לצווח לכי ותחפשי את הנעל ועל תחזרי בלי הנעל,

 הייתי ילדה קטנה רזה וביישנית מאוד צלעתי לעבר הדלת ולחצר,

התחלתי לחפש את הנעל מצאתי  אותה אבל לא היה סכויי שאני

 אוכל לנעול אותה, צלעתי חזרה 

 ובמסדרון פגשה אותי אחות בית הספר,

היא הכניסה אותי למרפאת בית הספר 

 הזעיקו את הורי ומשם ישר לבית החולים, קבלתי זריקת טטנוס

וחבישה,

 

לאחר כמה ימים שקדחתי מחום ולאחר שהרגל החלימה לקח לי זמן לא לצלוע וללכת רגיל,

 

במשך שנתיים הכנוי שדבק בי היה ה"צולעת", 

 לא ממש התייחסתי  

 כי גדלתי כשמסביבי אנשים נכים ומהם קבלתי המון אהבה ופינוק,

 למזלי היה לי את המרחבים שלי בבית

  את החופש לטייל וללקט פטריות ,

לקטוף תפוזים לשחק עם המון בעלי  חיים, 

ובלילה להביט במרצפות הכי יפות שהיו, הם היו בחדרי שלי,

( זאת אחת הסיבות  שבגללם אני נכנסת

המון לבלוג של הר הקסמים מביטה בהם ונרגעת ,

 הרקע של הבלוג שלה הם המרצפות שהיו בחדרי)

כך שבאיזה מקום התקופה  חלפה מהר,

 

אין אני זוכרת שמות המורים או התלמידים,

 אבל זוכרת היטב את ההשפלה, מאז יש לי שריטה עמוקה

כן... נעליים.

 

כתבתי לא כמתכתב למורה אלא כזכרון

לא נעים בחיי.

 

 בהצלחה לכל התלמידים עם

מורות/ם טובות וחברים טובים,

ואנו  המבוגרים-  נסע בזהירות.

 

 

 

התמונות מהנט

אהבה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

112 תגובות

פרחי אהבה

קוביית RSS
קוד חופשי

אלין ואלירז יחדיו עד הגמר

תודה לפולניה בהכחשה מפורום האח הגדול עבור הצלומים

הרשומות שלי 1
הפשושים שלי

מצגת שלי-תהנו
 
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הגר331 אלא אם צויין אחרת