1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

הסיפור לשבת על האיש היעף

 

עד גיל 25 היה מוטי (שם בדוי?) אדם רגיל ככל האנשים. לא הייתי אומר "נורמאלי", אבל בהחלט ממוצע.

מוטי (שם בדוי!), כמו צעירים ישראלים רבים, בחר ללמוד מדעי המחשב והתחיל לעבוד בחברת הייטק.

 

עם  העבודה באו הנסיעות. מוטי (שם בדוי.) התחיל לנסוע (לראשונה) ברחבי העולם. עם הלקוח הראשון בארצות הברית התוודע מוטי (שם בדוי,) לתענוגות המפוקפקים של היעפת (ג`ט-לג בלע"ז).

 

בהתחלה הוא לא הבין למה הוא התעורר בשלוש לפנות בוקר ולא הרגיש כל צורך לחזור לישון, אבל אז הוא הבין שהוא פשוט יעף.

החברים הבטיחו לו שזה יעבור ואכן תוך חמישה ימים העייפות עברה ומוטי (שם בדוי@) חזר לעצמו.

 

אחרי הנסיעה השנייה היעפת הייתה קלה יותר. וכך המצב הלך והשתפר ומוטי (שם בדוי#) הרגיש שהוא מתגבר על היעפת וגופו מסתגל בקלות לכל אזור זמן שהוא.

 

וכך חי לו מוטי (שם בדוי$) באושר יחסי (פרט לשעות העבודה הארוכות והטיסות התכופות) עד שהתחיל לחשוד שבעצם לא הכל בסדר.

לאט לאט הוא הרגיש שהוא עייף כל הזמן. ולמרות העייפות היה לו קשה להירדם בלילה.

 

כמו חלק מהאנשים ההגיוניים ניגש מוטי (שם בדוי%) לרופא. הרופא כמובן שלח אותו לבדיקות דם (מכיוון שחשד באנמיה או מחסור בוויטמין B12) אך הן לא העלו דבר.

 

מספר חודשים ניסה מוטי (שם בדוי^) להמשיך בחייו כרגיל , אך העייפות התגברה עליו שוב. למרות שהרופא התעקש שהוא בריא כשור (או לפחות כעז) הוא דרש למצוא ממה בדיוק הוא סובל (וחשוב יותר – כיצד לרפא זאת).

 

הרופא חשד הפעם במחלת היאפים – חייבים להודות שמוטי (שם בדוי&) היה די יאפי וגם התסמינים התאימו.

הרופא המליץ לבצע שינוי באורח החיים ולעסוק בפעילות גופנית קבועה, שלדבריו תשפר את ההרגשה הכללית.

 

מוטי (שם בדוי*) עשה כמיטב יכולתו. הוא התחיל לרדת כל יום במדרגות (מן הקומה השלישית בה עבד) במקום במעלית וכמו כן התחיל לרדת במדרגות (מן הקומה השלישית בה עבד). בימי שבת שבהם הוא הגיע לעבודה הוא אפילו עלה (קומה אחת) ברגל.

אבל זה לא עזר. העייפות לא פסקה.

 

הרופא רצה להתחיל בטיפול המשולב המקובל למחלת היאפים אבל מוטי (שם בדוי)) דרש לדעת בוודאות כי זו המחלה ממנה הוא סובל. הרופא נאלץ להודות כי הוא לא בטוח ועבר שוב על רשימת התסמינים. לפתע שם לב הרופא כי יש קשר בין העייפות של מוטי (שם בדוי() לבין הנסיעות שלו.

בכל פעם שמוטי (שם בדוי_) שב מטיסה, התסמינים שלו החריפו – ללא קשר למשך הטיסה, השהייה בחו"ל או הפרשי השעות.

 

הרופא הבין שמדובר במחלה חדשה למדע, אותה הוא כינה "מחלת היעפים" (מבוטא YE-PIM) והוא זכה לתהילה רבה.

 

ומוטי (שם בדוי+)?  גם הוא מצא מנוח. כעת משנמצא הגורם למחלה, הוא פשוט עבר לטוס באופן שוטף – כל פעם שהוא חזר מנסיעה לחו"ל הוא יצא מיד לנסיעה הבאה וכך נמנעו ממנו תסמיני מחלת היעפים.

 

ומשפחתו של מוטי? הם טסו יחד איתו לכל מקום וכך התקבלו למשפחת חוג הסילון (וכמובן למועדון הנוסע המתמיד) באופן מלא.

 

 

מוסר השכל:

We’re the Jet Lag society, and that means hysteria

 

 

 

 

 

שבת שלום!

 

(נכתב בשעה 14:30, שעון החוף המערבי)

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

51 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת