00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

קלרדומה מחפשת אהבה

דיכאון

במהלך שיטוטיי ברחבי האינטרנט נתקלתי במאמר הבא [1] How to get shit done when you`re depressed ובעברית קלוקלת - איך לסיים דברים כשאתה בדיכאון.

בזמן שקראתי שמתי לב למשהו משונה - אני הזדהתי עם כל אחד מהסעיפים: אין לי חשק לקום מהמיטה וגם כשאני קמה אני מרגישה עייפה, אני שוכחת לאכול, מתקלחת פחות,
פעולות שגרתיות כמו צחצוח שיניים הפכו למעמסה, לא קצצתי ציפורניים כבר חודש וחצי, הפסקתי להכין שיעורי בית, אני לא מצליחה לסיים משימות שהתחייבתי אליהם, מתקשה מאוד בביצועי מטלות הבית (טוב, אף פעם לא באמת אהבתי לשטוף כלים) ומנסה להמנע משיחות עם בני המשפחה.

הגעתי למסקנה שאני בדיכאון.

ברור לי שמדובר במשהו זמני, אני פשוט רוצה שזה כבר יגמר. בבית מתייחסים אליי כאילו אני מתעצלת או מתפנקת, תלוי בסיטואציה, והם כל הזמן כועסים ורבים איתי. זה הגיע למצב שהם ביקשו ממני לעזוב את הבית וכמה שיותר מהר. הם פשוט לא סובלים לראות אותי מיואשת ובחוסר מעש תמידי. ואני לא חושבת שיש הרבה טעם בלבוא ולהגיד להם - תשמעו, אני בדיכאון, רדו ממני. כי ההורים שלי כל החיים שלהם עבדו קשה והתמודדו עם דברים יותר כואבים ומורכבים מפרידה, ובכל זאת, להם אף פעם לא הייתה את הפריבלגיה להיות בדיכאון. לא לעשות כלום. פשוט לתת לתחושה הזאת להשתלט עליך.

וכאן אני נמצאת בבעיה, כי דיכאון זה לא פריבילגיה, זה לא משהו שבכלל בוחרים בו. זה פשוט קורה וזה שם וזהו. ואני מרגישה שאולי יש לי מילה בעניין ופשוט יותר נוח לי להירקב לאיטי במיטה מאשר לעשות משהו בנידון, למרות שהיו נסיונות: התחלתי ללכת לפסיכולוגית שכרגע נמצאת בחו"ל אז שבועיים אני מתבשלת במיצים של עצמי, ניסיתי ליצור קשר עם בחור אבל זה רק נגמר בפגיעה נוספת [2] שהפכה אותי מאוד חשדנית כלפי הסביבה, הלכתי לראיון עבודה [3] שלא צלח, והתחלתי לכתוב בלוג שדיי מציל אותי (אם להיות דרמטית) - הוא עוזר לי לחשוב, מאפשר לי להביע את עצמי ונותן לי תחושה של הישגיות, של התמדה.

אז חזרתי לארץ אחרי חצי שנה באירופה עם מינוס בבנק, מערכת יחסים של שלוש שנים הגיעה לסופה באקורד צורם, מצאתי את עצמי גרה עם ההורים ומחוסרת עבודה. יש מצב לדיכאון, לא?

מה אני עושה עכשיו?
בצד של הבלוג יש רשימה של דברים שאני רוצה לעשות, כי רצון יש בשפע, אבל אין מוטיבציה, אין חשק לעשות כלום, אין יכולת. אני תקועה במקום, ממוסמרת לרצפה.

ואני לא יודעת איך להשתחרר.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

9 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל קלרדומה אלא אם צויין אחרת