22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

המסע לעמק החלומות

ההזמנות שלי


האם אתם עייפים?

 
 
 
 
ככל שאנו מתבגרים אנחנו מתחילים לראות שהחיים
הרבה יותר מורכבים ממה שחשבנו בתחילה.
אבי ז"ל היה אומר
ככל שהילדים גדלים יותר...הצרות גדלות
וגם אנחנו ככל שמתבגרים יותר
יש יותר שאיפות, בקשות, בעיות, משכנתא,
דברים לילדים שעם גילם הדברים משתנים
ועוד ועוד ועוד......
 

מישהו שלח לי שאלון במייל. זה היה אחד מאותם מיילים שנשלחים בתפוצה רחבה למספר לא ידוע של נמענים שבדרך כלל אני אפילו לא טורחת לפתוח. אם אלה בדיחות, הן בדרך כלל לא מצחיקות וחוץ מזה, יש בעולם אנשים שמשתמשים במחשב לדברים יפים ומענינים.

אבל המייל הזה מצא חן בעיניי. הוא הציע מבחן רוחני, סקירה אישית של המצב הרוחני של הנבחן, להבדיל ממצבו הפיזי (לא הוזכרו בו שום דיאטות או או קרמים נגד הזדקנות העור)

מצחיק, אבל אחת השאלות הייתה, "האם אתה עייף?" בוקר טוב! האם השמים כחולים? ברור שאני עייפה. אני חושבת שהעייפות היא המחיר שאנחנו משלמים על החיים הפוריים (אני מקווה) שלנו. עייפות פיזית כשלעצמה אינה דבר נורא כל כך (אלא אם היא מוגזמת) ברגע שמשלימים עם קיומה. אם נצפה לישון יותר, ונגיד לעצמנו שאנחנו זקוקים ליותר שינה, אז נסתובב מתוסכלים... ועייפים. אבל אם פשוט נכיר בכך שהעייפות היא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, נוכל להסתובב מלאי מוטיבציה... ועייפים.

למעשה, לשאלה ההיא היו שני חלקים. החלק ראשון (מבחן אמריקאי) עסק בנושא העייפות הפיזית. החלק שני היה יותר מעניין, ויותר משמעותי: האם אתם סובלים מעייפות רוחנית?

למה מתכוונת השאלה? האם התאמצתי לשפר את עצמי ועכשיו אני רוצה לנפוש? האם החלטתי שיותר מדי מאמץ ללמוד תורה ועכשיו בא לי להתכרבל מתחת לשמיכה עם איזה מגזין קליל? האם איבדתי את ההתעוררות והדחף שהיו לי פעם?

ככל שאנו מתבגרים (קולי נצרד כשאני אומרת את זה, ואני מתפתה לתבל את המשפט שלי במשהו כמו "כשאנחנו מפסיקים להיות צעירים שחצנים"), אנחנו מתחילים לראות שהחיים הרבה יותר מורכבים ממה שחשבנו בתחילה. בתפיסת הוודאות המוחלטת של הנעורים, חשבנו שאם רק נציב נכון את המספרים, הכל יסתדר מצוין.

אבל לא ככה העולם עובד והמון משתנים מורכבים נכנסים למשוואה. וכך, אנחנו לומדים שלא תמיד A+B שווים ל-C

לא תמיד הכל אפור או ורוד

האתגר בגיל העמידה (מותר להזכיר את המילים האלה?) הוא לשמר את האידיאליזם והמניעים של הנעורים, אפילו אחרי שהם התעמתו עם מציאות הקיום היומיומית.

כן, אנחנו עדיין צריכים ללמוד ולצמוח, אפילו כשיש לנו לשלם משכנתא ושכר לימוד לילדים. למעשה, דווקא בגלל כל טרדות החיים המלאים שלנו, אנחנו זקוקים לכך אפילו יותר.

כן, אנחנו צריכים להתקדם בחיי הנישואין אפילו כשבן (בת) הזוג שלנו מציב בפנינו יותר ויותר אתגרים(!) ולמרות שאנחנו טרודים בעבודה בשביל המשכנתא ושכר הלימוד.

זה הזמן לעשות שימוש טוב בחוכמת החיים שצברנו (הקמטים האלה חייבים להיות שווים משהו!)

כן, אנחנו צריכים להתקדם במיומנויות ההורות שלנו, אפילו כשהסבלנות שלנו נשחקת משיעורי בית וביקורים אצל האורתודנט, מנערים מתבגרים ומחיתון ילדים.

חיינו הרוחניים קודמים לצרכינו הגשמיים, ובכל זאת, אנחנו בדרך כלל מתנהגים כאילו ההיפך הוא הנכון. ייתכן שאנחנו שחוקים מדי מכדי לשים לב או מכדי שיהיה לנו איכפת.

יותר קל לנו להתמקד בצמיחה ובהתקדמות כשאנחנו עדיין צעירים, כשהאחריות המוטלת עלינו מינימאלית, כשעדיין לא ניסינו ונכשלנו, כשהאתגרים שלנו עדיין מועטים וקלים.

הרבה יותר קשה לעשות את זה בתור מבוגרים, והרבה יותר קל אז להתעלם מהצורך. אולם בו בזמן זה גם הרבה יותר נחוץ.

זה לא הזמן לעייפות רוחנית, זה הזמן להתעורר. זה הזמן לעשות. זה הזמן לעשות שימוש טוב בחוכמת החיים שצברנו (הקמטים האלה חייבים להיות שווים משהו!).

רבים מבני דור הקמת המדינה נכנסים לחוגי התעמלות או מכוני כושר, כדי לשמר את בריאותם הגופנית כשהם מתחילים להזדקן. ומה אומרים על כך הרופאים? "לעולם לא מאוחר מדי".

באותה מידה, אנחנו יכולים להתחיל לעסוק בתרגול רוחני ולסמוך על עצת הרופאים. אפשר להשלים עם חיים של עייפות גופנית, אבל חיים מתוך תשישות רוחנית, אינם חיים בכלל!

ולכן, אחנו צריכים לנצל את החיים שלנו, את היום יום כמיטב יכולתנו בלי עומס, אך לא לשכוח שגם הנפש זקוקה לדברים להחיותה.

כמו חוגים, טיולים, קריאה

למה אתם חושבים שיש חוק, לצאת לחופש פעם בשנה שבועיים, כי הגוף הנפש והנשמה דורשים זאת!!

אנחנו מאוררים את עצמנו מהעבודה, מהחיים היומיומיים מהשיגרה...אם לא מבטיחה שכולנו בסוף נתאשפז בבית משוגעים

אני למשל עושה הרבה על מנת לשנות, לשבור מהשיגרה

למשל פה הבלוג שלי, מאוד אוהבת אותו, נהנית לכתוב, נהנית לקרוא אחרים ולהגיב

הרבה פעמים מקבלת מסרים, כמה רשומות את כותבת?

כזו אני, כי כיף, לי ואני עושה זאת באהבה!!

הקריאה מוסיפה המון, מלמדת המון

אוהבת לעסוק באומנות, ועושה הרבה דברים, וחשבתי, לאסוף כמה חברות יחד, ופעם בשבוע לעשות חוג לאומנות, להסביר להם, ללמד אותם ליצור יחד.....זה כיף

לפני כמה שנים, הייתי הולכת פעם בשבוע, 3 שעות רצופות לערב כזה, והיה מקסים וכיף, גם ביצירה, גם בהכרת נשים וחברות חדשות....לצערי הופסק, נסגר

יש סיפור מוכר שמספר על זוג שפשוט כל הזמן הוא דוחה את תחילת חייו

בהתחלה בית משכנתא, ילדים, לימודים, רכב חדש, מעבר לבית חדש גדול יותר, הילדים גדלים עזרה בלימודים, פתאום הם מתחתנים עזרה בחתונה, נולדים נכדים, עזרה.....ובעצם כל חייהם הם נותנים ולעצמם אין כלום, אין להם חיים

אז כל אחד לעצמו שיתחיל לחיות, לעשות דברים שהוא אוהב, ולא חייבים דברים יקרים למי שאין כסף, להתחיל לחיות גם למען עצמנו, למען הנפש שלנו.

אדם בן 120 עלה לשמיים, המלאך שאל אותו, נו איך היו החיים שלך?

ענה האדם.....נכנסתי בדלת ויצאתי באחרת....כל חייו חלפו במהרה....ולא כמו 120 שנה.

ערב מקסים לכולם

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
ההזמנות שלי

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הלב מזהב אלא אם צויין אחרת