00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סריגה עם שוקו

ה נ י ת ו ח -סיפורמתכון


אז זהו היום הגיע, חשבה לעצמה, אין ברירה עוד 7 שעות ורבע כמעט עד שתתייצב בבית החולים במחלקה הנכונה לניתוח המיוחל. מקווה גם שיכניסו אותה לפי הצפי בשעה שנקבעה ולא יהיה צורך להמתין הרבה. לפניה יש עוד 9 אנשים שעוברים את אותו ניתוח. או יותר נכון היא 10 ברשימת המנותחים לאותו היום מאותה מחלקה.

בסיר גדול היא מניחה 3 כפות שמן, מעל 1 ק"ג כנפיים, ומעל מסדרת יפה תפוחי אדמה קטנים קלופים, רבעי גזרים קלופים, אפונה סינית, אפונה רגילה, חצי ראש כרוב קצוץ ושקית שלמה של שמיר קצוץ דק דק. את כל זה מכסה במים רותחים ומרתיחה שוב, מוסיפה 2 כפות מחוקות חוויג למרק ו-4 כפות מחוקות מרק עוף. ומבשלת.

הכינה להם אוכל לשבוע.
הכל במקפיא עם מדבקות ותאריכים. רק להוציא ולחמם אמרה להם מה שאתם רוצים מחולק לפי מנות.
אמא שלה כבר מוכנה גם היא לא לפני שהצליחה לעצבן ולהרגיז שאולי הניתוח קשור למה שיש לה בצוואר. התרגזה ביותר שהרי שוב ושוב הסבירו בבית החולים שאין קשר בין שני הדברים אבל אמא שלה כנראה פוחדת אז היא מתעקשת ביותר. בכל מקרה כן איחלה לה בהצלחה, אפילו התקשרה במיוחד שוב ב-1 בלילה להגיד שהיא לא מפסיקה לחשוב עליה ולאחל שוב בהצלחה. תודה אמא. אני מקווה שתרגעי מהר. אמרה לה. בטוחה שלא תספיק להיות בבית דקותיים אחרי ויהיה ממנה טלפון לדעת שהכל עבר בשלום הרי אמא זו אמא. אין מה לדבר.

ובינתיים, בבית שלה, הבלגן חוגג, ספריות חשבה לעשות לפני שתצא שיהיה קצת סדר ואמא תוכל גם להנות מהחדר שהכינו לה בלי בלגן. אז רתמה 2 בנות למשימה, אחת ניגבה ספרים וניקתה והשניה ניקתה מדפים והצליחו בזמן שיא של 3 שעות (בינינו מה שהיה לוקח לה אילו יכלה חצי שעה בקושי) לסדר 5 מדפים של ספריה בשתי ספריות שונות את כל 150 הספרים שיש לה בבית בערך.
כמובן שזה לא התבצע בלי שהיא כל הזמן תשאג כמו לביאה פצועה שהם לא עושים נכון, אבל בסוף כשהגרון כאב כואב מאוד מהשאגות הפצועות שלה, הילדים כבר בדום מתוח, הכל נגמר. אפילו קילפו את המסטיקים והפלסטלינה שהיתה מודבקת שם על הרצפה (בחיי נמאס לה מהכתמים השחורים האלה - אוף מתי הם ילמדו שמסטיק צריך להגיע לפח בסוף ופלסטלינה אם נופלת לך בזמן שאתה משחק יש מהר להרים כי קשה לנקות אח"כ מהרצפה את הכתמים - אוף. 4.5 שנים לקח לה ללמד אותם לשים שקיות חטיפים בפח, מקווה שלא עוד 4.5 שנים שגם הפלסטלינה תישאר רק בגבולות השולחן עליו משחקים או שינקו מיד כשנופל.)

הריח קורא להם לשם, אמא זה מריח כל כך טוב, מה זה, התבשיל האחרון ממני אליכם לפני הניתוח, אומרת מקווה שיהיה טעים, בטח יהיה טעים אם זה הריח אין מה לדבר. והיא מרימה את המכסה, הכל מבעבע יפה, מנמיכה לאש הכי קטנה, מסתכלת בשעון ושמה שעון עצר לעוד שעה.

חמותה  התקשרה בשעה 11 לאחל בהצלחה והם יוצאים לשדה התעופה. חבל חשבה לעצמה. בין השתיים חמותה מסתדרת יותר טוב מאמא שלה - אבל אמא שלה לא רוצה לקבל טיפים ממנה, קשה לה עם זה. מילא תתנהל איך שיהיה אין ברירה. כשצריך עזרה אז מבקשים מכל מי שמוכן להרתם ועוצמים עיניים כמו שאמרו לה גם השכנות וגם חברות. מקווה לטוב.
ובינתיים היד לא כל כך מתפקדת הכל נגדה, כאבים חזקים ביותר כבר 3 ימים, כאילו הגוף יש לו חיים משלו והוא יודע, והיא יודעת שזה לא הפחד מהניתוח שבאמת כואב והתרופות שהיא לוקחת באדיקות כמו שעון שוויצרי במקרים כאלה כבר 4 שנים לא עוזרות עכשיו גם החבישה המיוחדת לא. מנסה להקליד בקצב שלה, גם זה קצת קשה. הרשומה הזאת לפיכך נכתבה במשך כמעט שעתיים עם הרבה קללות על הכאבים עד שהסתיימה.

בקערת זכוכית ענקית היא שופכת חבילה של קוסקוס עבה מאלה המוכנים תוך 5 דקות, מעל מוסיפה 4 כפות שמן (למרות שלא צריך ככה רגילה רק ככה יוצאים לה אחד אחד) ומערבבת היטב, מוסיפה קצת מלח ושוב מערבבת. מעל הכל היא שופכת 4 כוסות מים רותחים ומכניסה למיקרו ל-2 דקות.

אז נפרדת ממכם יקרים שלי, לשבועיים הקרובים בלי פוסטים, אבל אהיה כאן ואם תגיבו ותכתבו לי משהו לתקופת ההחלמה אשמח ביותר לקרוא, תגובות וכל מה שבא לכם אם כאן בבלוג ואם במסרים. ותודה.

האוכל מוכן היא צועקת. תוך דקה ואין קוסקוס ומהמרק נשארים רק עצמות.
WOW!!! שיחקת אותה אומר החצי.
אמא, מה קרה לך זה הכי טעים שלך עד עכשיו - ממצמצת רותם בשפתיים.
אמא, אני לא יכולה יותר אני מלאה, אומרת הקטנה תוך שהיא לוקחת עוד כנף ביד ומחסלת.
והגדולה בכלל - אומנם אכלה באיחור אלגנטי של 8 שעות את השאריות אבל גם היא באה נתנה נשיקה.

רק בשביל הנשיקה היה שווה להכין את זה.

ולהתראות.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אמא של דפנה אלא אם צויין אחרת