00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מדע אחר

דיווח מהשטח על שפעת החזירים - סחרחורות, ליחה ומוחות

11/08/2009
למי שהחמיץ את הפרק הראשון בטלנובלה הרפואית המרתקת שלנו, חליתי בשפעת – כנראה שפעת החזירים – מאז שבת בצהריים, ובגלל שזה מגניב ביותר, הבטחתי דיווח שעה-אחר-שעה של המחלה, אבל די ברור שאני לא מצליח לעמוד בזה. אתכם הסליחה – אני עובר לדיווח יום-יומי במקום.

השעה עכשיו 2 בלילה, ואני מוצא את עצמי מתהפך ומסתובב במיטה. חום הגוף – 38.7 מעלות צלזיוס, אחרי שני אקמולים שנלקחו לפני השינה. אני קם ולוקח דקסמול קולד המיועד ללילה, ומגלה שאני עדיין לא מצליח לישון. זה כנראה הזמן לכתוב את הדיווח על היום האחרון.

גיליתי שני דברים מעניינים היום, על עצמי ועל הוירוס. נתחיל בשגרתי יותר: מתחילה לי נזלת וליחה. זה היה צפוי, כמובן. לכולנו יש נזלת וליחה כשאנחנו חולים. אבל למה? זאת השאלה האמיתית.

בדיקה בספרות הרפואית מגלה שההסבר הנפוץ ביותר לנזלת ולליחה הוא שהן מגינות על הגוף מפני חדירה של חיידקים ווירוסים נוספים. הריאות שלנו הן מהרקמות הרגישות ביותר לחדירת חיידקים – יש בסך-הכל דופן דקה אחת של תאים, ומהרגע שהחיידקים שבאוויר מצליחים לחדור אותה, הם יכולים להגיע ישירות לזרם הדם. גם רקמת האפיתל שמחפה את קנה הנשימה שלנו רגישה במיוחד לוירוסים, פשוט כי קל להם כל-כך להגיע לשם דרך האוויר. לליחה יש תפקיד פשוט מאד – היא נעה כל-הזמן כלפי מעלה, לכיוון הפה והאף. כל חיידק או וירוס שנתקלים בליחה בדרך מוצאים את עצמם דבוקים אליה היטב, והם זורמים ביחד איתה אל מחוץ לריאות ולקנה הנשימה עד הפה – שם היא נבלעת או מופרשת החוצה (טפו). כך או כך, אנו מוגנים מהפולשים בזכות הליחה, מכיוון שהם מפורקים בקיבה או מושלכים החוצה ביריקה. הליחה גם מסייעת להיפטר מהחיידקים והוירוסים הקיימים כבר בדרכי הנשימה ומנסים להתרבות. בקיצור, מנגנון יפהפה שמגן היטב על הגוף – גם אם לא נעים במיוחד.

הדבר המעניין השני הוא שאני לא מצליח להתרכז בקריאה ובכתיבה. הייתי מצפה שלהיות בבית, במיטה או מול המחשב, בלי שום דבר אחר לעשות, יאפשר לי לעשות הרבה מאד עבודה. אבל מסתבר שאני פשוט לא מצליח להתרכז. זה אולי לא מפתיע במקרה של חלק מהמאמרים, כמו מאמר מדעי שעוסק באבולוציה של כנפי העטלף ומתחיל במשפט הבלתי-נשכח -

It has long been debated whether the processes and mechanisms responsible for phenotypic variation within a population or between closely related populations can be extrapolated to explain evolutionary trends over longer phylogenetic distances and especially the generation of novel structures.
 
אבל אפילו ספרים יותר קלים לעיכול לא מצליחים לעבור את מחסום כאב הראש והתחושה הרעה הכללית. אני לא אוהב לשכב במיטה ולהתרכז בכל מה שכואב לי, כך שהמוצא היחיד שנותר הוא הטלוויזיה. כן, כן, לא נעים להודות, אבל אתמול נמרחתי על הכורסא רוב היום וערכתי מרתון חברים, אלף, סיינפלד ואסטריקס באולימפיאדה. עכשיו רק חסר לי מטאטא נוצות וטוטו, ואני יכול להיות עקרת בית מדופלמת. הצד החיובי הוא שעכשיו יש לי זמן לראות כל סדרות האנימה עליהן הומלץ לי במהלך השנים, ואני כבר בפרק 12 של Death Note – סדרת אנימה איכותית ביותר, למרבה הפלא, שמומלצת לכל מי שאוהב להפעיל את השכל.

כמובן שהערה זו פותחת פתח לשאלה אחרת: אם אני לא מצליח להתרכז בספרים, איך זה שאני מצליח לעקוב אחר נפתוליה ופתלוליה הפתולוגיים של סדרת אנימה בלשית? התשובה שלי (שמבוססת על ניחוש גרידא, אבל היי, זה הגוף שלי!) היא שיש לי לחץ דם נמוך. בזמן מחלה כלי הדם מתרחבים, והרווחים בין התאים שמצפים את כלי הדם מבפנים מתרחבים. תאי הדם הלבנים מסוגלים לצאת ממחזור הדם ולהגיע לרקמות הפגועות כדי להילחם בדלקת. אבל אותו אפקט גם גורם לכך שקשה יותר להזרים את הדם בעורקים, במיוחד כל הדרך למעלה עד המוח. המוח מקבל פחות דם וחמצן, והסחרחורת היא התוצאה המיידית. אפקט דומה יכול לקרות גם כתוצאה מהתייבשות, ולמרות שאני שותה הרבה מים, אני לא פוסל את האפשרות שאני קצת מיובש. בכל זאת, חום ~38.5 במשך יומיים רצופים מביא לאיבוד של יותר נוזלים מהרגיל. הסחרחורת מקשה עלי להתמקד באותיות ובמילים, אבל אני עדיין מצליח לתפוס את המסך כיחידה שלמה, וכאשר אני צופה בטלוויזיה אני לא צריך להתמקד יותר מדי על נקודות קטנות, מה שמאפשר לי ליהנות מהתכנית כהלכתה.
 
מה הלאה? עד עכשיו נמנעתי מללכת לרופא, אבל אני מודה שחום גבוה במשך יומיים רצופים, שהאקמול כמעט לא מוריד אותו, מדאיג אפילו אותי. אם החום יישאר כפי שהוא גם מחר, אקבע תור אצל רופא המשפחה הקרוב ונראה מה אפשר לעשות הלאה. אני לא אופטימי, כי שפעת היא סך-הכל מחלה שאין הרבה מה לעשות כנגדה, וטמיפלו היא תרופה שפועלת טוב רק ביומיים הראשונים למחלה. אבל לפחות תינתן לי האפשרות לערוך את הדיאלוג המשעשע –

מזכירה במרפאה: "שלום, במה אפשר לעזור?"
אני: "אני מאמין שיש לי שפעת החזירים."
מזכירה: "אוי, צר לי לשמוע!"
אני: "זה בסדר גמור. קיבלתי אתמול 340 כניסות לבלוג בזכות זה."
 
בברכת בריאות לכולם,
 
רועי.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

29 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל רועי צזנה אלא אם צויין אחרת