00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמא של...

זה שעולה או זה שיורד

12/08/2009

ההורים שלי, הפולנים, מחזיקים בסט של חוקים שקובע מי צריך לעשות מה ומתי. לפעמים הם עושים לי חידון פתע. אני יושבת אצלם בסלון, קוראת עיתון ופתאום אמא שלי אומרת: אחות של אבא שלך חזרה אתמול מחו"ל, מי צריך להתקשר, היא או הוא?

כיוון שחינכו אותי בפולניה, אני יודעת את התשובה, ואני אומרת בלי להרים את עיני מהעיתון: היא צריכה להתקשר, מי שנוסע או חוזר צריך להודיע. אמא שלי נועצת מבט נצחון באבא שלי (אני לא צריכה להסתכל בשביל לדעת את זה) ואז אני שואלת: איך אתם יודעים שהיא נסעה או חזרה?

היא התקשרה לפני שנסעה, ואחי דיבר איתה אתמול, אומר אבא שלי.

לאח שלך היא התקשרה, אומרת אמא שלי בטרוניה אבל אבא שלי נחלץ להגנתה של אחותו: הם שכנים, הוא בדיוק טייל עם הכלב כשהיא הגיעה ואז הוא התקשר להגיד לי.

זה קצת משעשע אותי, הם בגילאים שבין ששים וחמש ושבעים וחמש, אבי הוא המבוגר מביניהם. הם מתקשרים זה לזה בחגים וימי הולדת ונסיעות וחזרות וזה נהדר שהם שומרים על קשר כזה, אבל כל החוקים האלה... אין לי מושג למה אבל השד הקטן בתוכי לא יכול להתאפק: אבא, זאת אחותך, אין חוקים, אתה יכול להתקשר אליה אם בא לך.

אבל זה לא יפה מצידה, אומרת אמא שלי, היא היתה צריכה להתקשר ולהגיד שחזרה וחוץ מזה הוא אחיה הגדול, שתראה קצת כבוד.

אני מנענעת את ראשי ומפלבלת בעיני בזלזול מה. אמא, זה טפשי כל הפולניות הזאת, אם אבא רוצה שיתקשר, הוא רוצה לדעת מה שלומה והיא עוד לא חשבה עליו, יש לה ילדים, נכדים, עזבי אותו מהחוקים האלה, שיתקשר.

ובאמת, כשמישהו חשוב לי, אני לא עוצרת לבדוק מי צריך להתקשר, אני לא סופרת את מספר הפעמים שהוא התקשר לעומתי. לפעמים כשאני אומרת לעצמי: ג` לא התקשרה אלי כבר שבוע, מיד אני מרגישה שהפכתי מחברה לחשבונאית ואני שואלת את עצמי האם הבעיה היא בכך שג` לא התקשרה, או שממש לא בא לי להתקשר אליה מסיבות שלא קשורות דוקא לחשבונאות הטלפונית אלא למערכת היחסים שלנו בכללותה.

ג` נסעה לחו"ל לפני שבועיים. היא היתה אצלי, שתינו קפה והיא סיפרה לי על הנסיעה. לפני שיצאה שאלה אם תוכל לקחת את התיק הקטן שאני משתמשת בו בטיולים. השאלתי לה אותו.
לא שאלתי לכמה זמן היא נוסעת או מתי היא חוזרת. אני אף פעם לא עושה את זה, אבל לפי החשבון שלי היא כבר היתה אמורה לחזור.

הבוקר, חיפשתי מספר טלפון של מישהו ודיפדפתי ברשימת השיחות שלא נענו בטלפון שלי בעבודה. להפתעתי ראיתי שהיא התקשרה לפני שלושה ימים, למשרד, לא לטלפון הפרטי שלי. כנראה שלא הייתי בחדר באותו רגע.
עוד דבר שאני לא נוהגת לעשות זה לבדוק את רשימת השיחות שלא נענו בטלפון בעבודה. מי שצריך אותי בענייני עבודה, יתקשר שוב. מי שממש צריך אותי ואני לא עונה לו במשרד מתקשר אלי בדרך כלל לסלולרי.

לפני כמה ימים חשבתי להתקשר אליה לבדוק אם שלומה בטוב, אבל דברים אחרים הסיטו את העניין ממחשבתי. תיארתי לעצמי שהיא כבר חזרה, אבל בטח עסוקה במיליון דברים. דוקא העובדה שהיא התקשרה לטלפון של העבודה הציתה את כעסי. אבל מיד החלטתי להניח לזה. אנחנו לא באמת חברות, מסתבר. סוג של מכרות עם עניינים משותפים לפעמים, עם עבר של יחסים חבריים, עם קרבה גיאוגרפית נוחה. אני אתקשר אליה אחר כך, אחרי שאסיים עם עניינים דחופים יותר.

צפרא טבא גיברת זליבנסקי.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

70 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל CreazyMom אלא אם צויין אחרת